🔓 מפענח המבחן — כל משפט הוא השמה
נבנה מהניסוחים המילוליים של 120 שאלות תשפ״ה–תשפ״ו. שאלה במבחן איננה סיפור —
היא רשימת השמות למודל: כל משפט קובע עקומה, צורה או ערך. כשהתרגום אוטומטי, הבלגן נעלם.
📖 מילון התרגום — 50 צירופים, לפי תדירות
לחצו על שורה כדי לחשוף במצב שינון. ×N = במופעים מכמה מועדים שונים.
התערבות ממשלתית וגמישויות (10)
×6 „מס בגובה t ליחידה (על היצרנים)"
מה זה קובע כל יחידה מיוצרת עולה עכשיו t יותר — ההיצע קופץ מעלה ב-t.
המשוואה S: P = MC + t ; טריז: P_צרכן − P_יצרן = t
ולכן חלוקת הנטל לפי גמישויות (הקשיח סופג); תקבולי המדינה = t · Q החדשה (לא הישנה!).
×5 „מוצר נורמלי / נחות + ההכנסה עלתה"
מה זה קובע זעזוע צד ביקוש: נורמלי ⇒ ימינה; נחות ⇒ שמאלה.
המשוואה נורמלי: dD/dI > 0 ; נחות: dD/dI < 0
ולכן ביקוש ימינה על היצע רגיל: מחיר, כמות, שני העודפים והרווחה — כולם עולים. שמאלה: כולם יורדים.
×4 „גמישות יחידתית / הוצאות הצרכנים קבועות"
מה זה קובע בכל נקודה על הביקוש ההוצאה זהה.
המשוואה P·Q = K ⇒ %ΔQ = −%ΔP
ולכן התייקרות של x% מקטינה כמות ב-x% בדיוק — הוצאות הצרכנים לא ישתנו לעולם. פדיון המוכרים כן (הכמות ירדה).
×3 „מס קבוע / מס גולגולת / דמי רישיון"
מה זה קובע סכום חד-פעמי שאינו תלוי בכמות — העלות הקבועה גדלה, השוליים לא.
המשוואה MC ללא שינוי ; TFC + T
ולכן בטווח קצר שום דבר לא זז (רק שורת הרווח); בטווח ארוך minAC עולה ⇒ יציאת פירמות ⇒ המחיר עולה.
×3 „מחיר מקסימום (מתחת לשיווי המשקל)"
מה זה קובע תקרה כופה מחיר נמוך — ההיצע מספק פחות מהביקוש.
המשוואה Q = min(Qd, Qs) = Qs(P̄) ⇒ מחסור
ולכן הצד הקצר קובע. עם סובסידיה שמחזירה את היצרן לתמורה המקורית — הכמות נשמרת והצרכן מקבל את כל ההטבה.
×2 „ביקוש גמיש לחלוטין (P = const)"
מה זה קובע קו ביקוש אופקי: הצרכנים לא מוכנים לשלם אגורה מעל המחיר הזה.
המשוואה P_צרכן נעול ⇒ dP_צרכן = 0
ולכן כל מס נספג במלואו אצל היצרן; עודף הצרכן = 0 תמיד (לפני ואחרי!).
×2 „ביקוש קשיח לחלוטין"
מה זה קובע קו ביקוש אנכי: קונים את אותה כמות בכל מחיר.
המשוואה Q נעול ⇒ dQ = 0
ולכן אין DWL בכלל; כל מס עובר במלואו למחיר הצרכן; סובסידיה = העברה נקייה.
×2 „שכר מינימום / מחיר מינימום"
מה זה קובע רצפה כופה מחיר גבוה — הביקוש קונה פחות מההיצע.
המשוואה Q = Qd(P̄) ⇒ עודף/אבטלה
ולכן אם המדינה קונה את העודף — היא משלמת P̄ כפול (Qs−Qd); אם מסבסדת — משלמת את הפער כפול המועסקים.
×2 „מכס בגובה A ליחידה מיובאת"
מה זה קובע המחיר המקומי עולה ב-A מעל העולמי (כשיש עדיין ייבוא).
המשוואה P מקומי = P_w + A ; תקבולים = A · ייבוא חדש
ולכן הייבוא מצטמק משני הצדדים (ייצור מקומי ↑, צריכה ↓); מכס שמוחק את הייבוא = תקבולים אפס.
×1 „הממשלה מטילה מס על X ומממנת סובסידיה ל-Y"
מה זה קובע שתי התערבויות מחוברות בצינור תקציבי — אבל כל שוק מתנהג לפי העקומות שלו.
המשוואה t·Q_X = Sub·Q_Y
ולכן פתרו כל שוק בנפרד; הצינור קובע רק את גודל הסובסידיה. שני משולשי ה-DWL לא מתקזזים.
קיינס, כסף וחשבונאות (13)
×6 „משק סגור"
מה זה קובע אין סחר חוץ — ההנחה המודפסת של כל המאקרו במבחן.
המשוואה AD = C + I + G (בלי EX−IM)
ולכן אל תוסיפו רכיבי סחר; 'משק פתוח' במאקרו לא נבחן כאן.
×6 „מצב מוצא באבטלה / פער דפלציוני"
מה זה קובע יש כושר ייצור פנוי — התוצר חופשי לזוז, המחירים לא יורדים.
המשוואה Y* < Y_F ; P קבוע (קשיחות כלפי מטה)
ולכן הרחבות מגדילות תוצר בלי אינפלציה (עד Y_F); שום כוח שוק לא יסגור את הפער לבד.
×6 „הצריכה תלויה בהכנסה הפנויה בלבד"
מה זה קובע C מגיב רק ל-Yd — לא לריבית.
המשוואה C = C₀ + mpc·Yd
ולכן ערוץ הריבית עובר רק דרך I; אם גם C תלויה בריבית — המדיניות המוניטרית חזקה יותר.
×4 „תעסוקה מלאה במצב המוצא"
מה זה קובע התוצר נעול על התקרה — כל עודף ביקוש מתנקז למחירים ולריבית.
המשוואה Y = Y_F קבוע ; ΔP > 0 בעודף ביקוש
ולכן אל תפעילו מכפילים על Y! השאלה האמיתית היא מה קורה ל-r, ל-P ולהרכב (I נדחקת).
×4 „מסים קבועים בלבד (לא תלויים בתוצר)"
מה זה קובע אין מס יחסי — המכפיל מלא, ומכפיל התקציב המאוזן = 1 בדיוק.
המשוואה k = 1/(1−mpc) ; k_מאוזן = 1
ולכן עם מס יחסי הכול קטן (mpe = mpc(1−t)) והמאוזן יורד מתחת ל-1 — בדקו איזה משטר נתון.
×3 „תקציב מאוזן (ΔG = ΔT)"
מה זה קובע הממשלה מגדילה הוצאה ומס באותו סכום.
המשוואה ΔY = 1·ΔG (במסים קבועים)
ולכן מרחיב — אבל פי אחת בלבד; באבטלה Y עולה ב-ΔG בדיוק, בתעסוקה מלאה זה עודף ביקוש שמעלה P ו-r.
×3 „מלווה מהציבור לממשלה"
מה זה קובע החלפת נכסים: הציבור נותן כסף ומקבל אג"ח — הכסף חוזר דרך G.
המשוואה ΔH = 0, ΔM = 0
ולכן הרחבה פיסקלית 'סטרילית': IS ימינה, LM במקומה ⇒ r עולה, דחיקה חלקית.
×3 „מלווה / הלוואה מהבנק המרכזי"
מה זה קובע כסף חדש נדפס — עירוי חיצוני חיובי לבסיס.
המשוואה ΔH > 0 ⇒ ΔM = מכפיל·ΔH
ולכן IS ימינה וגם LM ימינה; באבטלה — תוצר כפול; בתעסוקה מלאה — כולו מחירים.
×2 „הגדלת תשלומי העברה במימון מסים"
מה זה קובע נותנים ביד אחת ולוקחים בשנייה מאותו כיס (Yd).
המשוואה מכפיל נטו = mpc·k − mpc·k = 0
ולכן התוצר לא זז בכלל — ההבחנה החדה מול תקציב מאוזן עם G (ששם = 1).
×2 „יחס רזרבה re / הקטנת יחס הרזרבה"
מה זה קובע כמה מכל פיקדון הבנק חייב להשאיר — הבלם של מכפיל הכסף.
המשוואה מכפיל = 1/re (בלי מזומן) ; re↓ ⇒ M↑
ולכן שינוי re משנה את M בלי לגעת בבסיס; הקטנה = הרחבה מוניטרית.
×2 „הציבור לא משנה את המזומן שבידיו"
מה זה קובע דליפת המזומן קפואה — כל שקל שנכנס למערכת מוכפל דרך הפיקדונות בלבד.
המשוואה CU קבוע ⇒ ΔD = ΔR/re
ולכן מחסרים את המזומן מהבסיס, מכפילים את היתרה ב-1/re, ומחזירים את המזומן ל-M.
×2 „עירוי פנימי (חיובי/שלילי)"
מה זה קובע הציבור מזיז כסף בין הכיס לעו"ש — הבסיס לא משתנה, המכפיל עובד.
המשוואה CU↓D↑ ⇒ M↑ ; CU↑ ⇒ M↓ (H קבוע)
ולכן אל תוסיפו לבסיס! רק החלוקה השתנתה — אבל M כן זז, דרך ההלוואות.
×2 „אין חסכון עסקי / הפירמות מחלקות את כל רווחיהן"
מה זה קובע כל התוצר מגיע כהכנסה למשקי הבית.
המשוואה Yd = Y − T (בלי דליפת רווחים)
ולכן מאפשר את שרשרת החשבונאות הפשוטה; אם יש Sb — הוא מצטרף לזהות ההשקעה-חסכון.
תחרות, טווח ארוך וסחר (11)
×6 „בתנאי תחרות משוכללת / שוק תחרותי"
מה זה קובע אף שחקן לא קובע מחיר: הפירמה מקבלת את P כנתון, והשוק נסגר בחיתוך ביקוש-היצע.
המשוואה P = MC (לפירמה) ; Qd = Qs (לשוק)
ולכן כל שינוי עובר דרך הזזת עקומות — לא דרך 'החלטות' של שחקנים.
×6 „הניחו עקומות ביקוש/היצע רגילות"
מה זה קובע ביקוש יורד והיצע עולה — בלי מקרי קצה. זו ברירת המחדל המודפסת של המבחן.
המשוואה שיפוע D שלילי ; שיפוע S חיובי
ולכן אם לא נאמר אחרת — אל תמציאו גמישויות קיצוניות; ואם כן נאמר — זה כל העניין.
×5 „אין חסמי כניסה/יציאה + טווח ארוך"
מה זה קובע פירמות נכנסות כל עוד יש רווח ויוצאות כל עוד יש הפסד — עד רווח אפס בדיוק.
המשוואה P = minAC ; רווח = 0
ולכן המחיר נעול על מינימום AC; ביקוש קובע רק את מספר הפירמות N, לא את המחיר ולא את הרווח.
×5 „הענף נפתח לייצוא (מתקיים ייצוא)"
מה זה קובע המחיר המקומי מטפס אל המחיר העולמי הגבוה — אף יצרן לא ימכור מקומית בפחות.
המשוואה P מקומי = P_w > P₀
ולכן עודף יצרן ↑, עודף צרכן ↓, רווחה כוללת ↑ (משולש רווחי סחר). הצרכן המקומי הוא המפסיד.
×5 „ביקוש/היצע חו"ל גמיש לחלוטין"
מה זה קובע העולם קונה/מוכר כל כמות במחיר קבוע — המשק שלנו קטן מכדי להשפיע.
המשוואה P_w = const (קו אופקי)
ולכן אחרי פתיחה, שום זעזוע מקומי לא מזיז את המחיר — רק את החלוקה בין צריכה מקומית לסחר.
×4 „מוצרים תחליפיים"
מה זה קובע התייקרות האחד מגדילה ביקוש לשני (בורחים אליו).
המשוואה dQx/dPy > 0 ⇒ P_Y↑ מזיז D_X ימינה
ולכן עקבו אחרי המחיר בענף שספג את הזעזוע, ותרגמו: מחירו עלה ⇒ ביקוש התחליף גדל (וכל העודפים שם).
×3 „כל צרכן מוציא תמיד סכום קבוע"
מה זה קובע ההוצאה הכוללת קבועה בכל מחיר — זו בדיוק גמישות יחידתית של הביקוש.
המשוואה P·Q = K (קבוע)
ולכן מהמחיר (minAC בטווח ארוך) גוזרים מיד את הכמות: Q = K/P — ואז N = Q/q.
×3 „הענף נפתח לייבוא"
מה זה קובע המחיר המקומי יורד אל המחיר העולמי הנמוך.
המשוואה P מקומי = P_w < P₀
ולכן עודף צרכן ↑, עודף יצרן מקומי ↓, רווחה כוללת ↑. הפער האופקי D−S במחיר החדש = ייבוא.
×3 „חל שיפור טכנולוגי / התייקרות תשומות"
מה זה קובע זעזוע צד היצע: שיפור = היצע ימינה (מחיר ↓); התייקרות = שמאלה (מחיר ↑).
המשוואה S זז ; D נשאר במקומו
ולכן אל תזיזו את הביקוש! הצרכנים מגיבים בתנועה על העקומה, לא בהזזתה.
×2 „מחיר נקודת האיזון"
מה זה קובע המחיר שבו הפירמה בדיוק לא מרוויחה ולא מפסידה — מינימום AC.
המשוואה P_איזון = minAC (ושם MC = AC)
ולכן בטווח ארוך זה יהיה מחיר השוק; נתנו לכם אותו כדי לחסוך את הגזירה.
×2 „מוצרים משלימים"
מה זה קובע הוזלת האחד מגדילה ביקוש לשני (צורכים אותם יחד).
המשוואה dQx/dPy < 0 ⇒ P_Y↓ מזיז D_X ימינה
ולכן אותה שרשרת כמו תחליפי — רק בכיוון הפוך: הוזלה אצל השכן = מתנה לענף שלך.
צרכן, יצרן ומונופול (8)
×5 „מונופול (יצרן בלעדי)"
מה זה קובע שחקן שקובע כמות ומחיר יחד — לעולם לא P=MC.
המשוואה MR = MC ⇒ Qᵐ ; Pᵐ מהביקוש
ולכן הכמות מהחיתוך, המחיר מהעקומה למעלה. מי שקורא את המחיר בגובה החיתוך — נופל למסיח המודפס.
×3 „ביקוש לינארי P = a − bQ"
מה זה קובע ל-MR אותו חיתוך ושיפוע כפול.
המשוואה MR = a − 2bQ
ולכן אל תגזרו — העתיקו והכפילו את השיפוע. חוסך דקה בכל שאלת מונופול.
×3 „W = שכר, MP_L נתון, מחיר מוצר P"
מה זה קובע שוק עבודה תחרותי: מעסיקים עד שערך התפוקה השולית שווה לשכר.
המשוואה W = VMPL = P·MP_L
ולכן שלוש נעלמות, שתי ידועות — חלצו את השלישית. זו הגרסה ההפוכה החביבה על המבחן.
×2 „שיפעל בתנאי תחרות משוכללת (רגולציה)"
מה זה קובע המדינה רוצה מהמונופול את התוצאה התחרותית: מחיר = עלות שולית.
המשוואה P̄ = MC בנקודת החיתוך D=MC
ולכן פתרו P=MC (לא MR=MC!) — ההפרש מהמחיר המונופוליסטי הוא 'כמה להוריד'.
×2 „MC קטנה מ-AC / גדולה מ-AC"
מה זה קובע היחס בין השולי לממוצע קובע את כיוון הממוצע — כמו ציון מבחן מול ממוצע.
המשוואה MC < AC ⇒ AC יורדת ; MC > AC ⇒ AC עולה
ולכן רווח חיובי בתחרות ⇒ P > AC ⇒ מייצרים בקטע שבו AC עולה (מעבר למינימום).
×2 „מס גולגולת על מונופול (וממשיך לייצר)"
מה זה קובע עלות קבועה — לא נוגעת בשוליים.
המשוואה MR = MC ללא שינוי
ולכן כמות, מחיר, CS — הכול קבוע; רק הרווח קטן. 'וממשיך לייצר' = רמז שהרווח נשאר חיובי.
×2 „MRS גדול/קטן מיחס המחירים"
מה זה קובע הצרכן מעריך את X יותר/פחות משהשוק דורש עבורו.
המשוואה MRS > Px/Py ⇒ יותר X ; MRS < ⇒ יותר Y
ולכן התנאי השולי לבדו מכריע את כיוון השינוי — לא צריך את פונקציית התועלת.
×2 „עקומת ביקוש עולה משמאל לימין"
מה זה קובע מוצר גיפן: נחות קיצוני שבו אפקט ההכנסה גובר על התחלופה.
המשוואה dQ/dP > 0 ⇐ נחות + הכנסה>תחלופה
ולכן 'ייתכן גיפן' נכון; 'בהכרח גיפן' — כמעט תמיד המסיח (צריך את תנאי העוצמה המלא).
המודל המשולב (IS-LM) (8)
×4 „הניחו עקומות לינאריות רגילות במודל המשולב"
מה זה קובע IS יורדת, LM עולה — המבנה הסטנדרטי, בלי מקרי קצה.
המשוואה IS: Y↓ כש-r↑ ; LM: Y↑ כש-r↑
ולכן מותר להסיק כיוונים מהזזות בלי לחשב; מקרה קצה (LM אנכית וכו׳) יופיע רק אם נכתב במפורש.
×3 „תוצר שיווי המשקל שווה לתוצר תעסוקה מלאה"
מה זה קובע המשק מתחיל בדיוק על התקרה — אין מרווח הרחבה.
המשוואה Y* = Y_F במוצא
ולכן כל הרחבה מכאן = עודף ביקוש = מחירים; 'התוצר גדל' הוא תמיד המסיח.
×3 „הגדלת G בתעסוקה מלאה"
מה זה קובע דחיקה: הממשלה לוקחת נתח מעוגה קבועה.
המשוואה Y קבוע ; r↑ ; ΔI = −ΔG
ולכן ההשקעה נדחקת שקל מול שקל; המחירים עולים בדרך. 'התוצר גדל' — מסיח.
×2 „נתונות C, I(r), G, T, L(Y,r), M, P"
מה זה קובע כל החומרים לבניית שתי העקומות — שאלת חישוב מלאה.
המשוואה IS: Y = C+I+G ; LM: M/P = L(Y,r)
ולכן בנו את שתיהן, חתכו, ואז — חובה — השוו ל-Y_F לפני שעונים.
×2 „החיתוך נותן Y* גדול מ-Y_F"
מה זה קובע החיתוך הנאיבי אינו שיווי משקל — המשק לא יכול לייצר כל כך הרבה.
המשוואה P↑ ⇒ M/P↓ ⇒ LM שמאלה עד Y_F
ולכן את הריבית הסופית קוראים מ-IS בגובה Y_F (לא מה-LM הישנה!); P הסופית: M/L(Y_F, r_F).
×2 „הרחבה מוניטרית בתעסוקה מלאה (ניטרליות)"
מה זה קובע כסף הוא צעיף: הריאליות חוזרות למקומן.
המשוואה P↑ באותו יחס כמו M ; r, Y, I ללא שינוי
ולכן בשיווי המשקל הסופי M/P חוזר בדיוק — ירידת הריבית היא רק תחנת ביניים.
×1 „הביקוש לכסף אינו תלוי בריבית (L = kY)"
מה זה קובע LM אנכית: רמת תוצר אחת ויחידה מאזנת את שוק הכסף.
המשוואה Y = M/(P·k)
ולכן פיסקלית חסרת אונים (דחיקה מלאה — r עולה עד ש-I יורדת בגובה ΔG); רק מוניטרית מזיזה תוצר.
×1 „אין עירוי פנימי וחיצוני"
מה זה קובע נטרול ערוצי הכסף שלא במוקד — M משתנה רק דרך הכלי שבשאלה.
המשוואה ΔM = רק מהכלי הנתון (למשל re)
ולכן אל תמציאו שינויי מזומן/בסיס; חשבו רק את הערוץ שהשאלה הפעילה.
🧩 פענוח שאלות אמיתיות — משפט אחרי משפט
קראו משפט, אמרו בקול מה הוא קובע, ואז לחצו עליו לבדיקה. המטרה: אפס הפתעות.
חורף תשפ״ה א׳ · שאלה 6 (תחרות, טווח ארוך וסחר)
פענח הכול
בענף הליצנות פועלים כיום 50 ליצנים (יצרנים) זהים.
תחרות עם פירמות זהות; המספר 50 הוא מצב מוצא — בטווח ארוך N ישתנה חופשי.
כל ליצן מחוייב להוציא 2000 ₪ להכשרתו, והוצאותיו הנוספות תלויות בכמות ההופעות שהוא עושה (q) בהתאם לפונקציה: 32q².
פירוק עלויות: 2000 קבועה, 32q² משתנה — יש לנו את כל TC. TC = 2000 + 32q²
בנוסף, קיימים 1,600 צרכנים זהים במשק המבקשים שירותי ליצנות. ידוע כי כל צרכן מוכן להוציא תמיד סכום קבוע של 242 ₪.
'סכום קבוע תמיד' = גמישות יחידתית: סך ההוצאה בענף קבוע. P·Q = 1600·242
(הניחו שאין חסמי כניסת יצרנים לענף).
המתג של הטווח הארוך: כניסה חופשית ⇒ רווח אפס ו-P = minAC. P = minAC ; π = 0
מה ניתן לומר על הרווח הכולל בשווי משקל בענף בטווח הארוך?
אחרי המתג הקודם — התשובה כבר ידועה בלי חישוב: אפס. כל המספרים היו תפאורה. Σπ = 0
אביב תשפ״ה ב׳ · שאלה 13 (תחרות, טווח ארוך וסחר)
פענח הכול
נתון ענף תחרותי בטווח הזמן הארוך. הניחו שאין חסמי כניסה/יציאה של פירמות (יצרנים).
טווח ארוך + כניסה חופשית = רווח אפס לכל פירמה ולענף כולו. π = 0 ; P = minAC
מחיר נקודת האיזון של פירמה בודדת שווה ל-20. במחיר נקודת האיזון כל פירמה מוכנה לייצר 100 יחידות.
נתנו לכם את minAC ואת q בלי גזירה: המחיר בטווח ארוך 20, כל פירמה מייצרת 100. P = 20 ; q = 100
הוצאתו של כל צרכן תמיד קבועה ושווה 100. בענף קיימים 5000 צרכנים זהים.
גמישות יחידתית: סך ההוצאה 500,000 בכל מחיר ⇒ הכמות במחיר 20. Q = 500000/20 = 25000
מהו הרווח הכולל בענף בשווי משקל בטווח הארוך?
השאלה מנסה להטביע אתכם במספרים — אבל השורה הראשונה כבר ענתה: אפס. Σπ = 0
חורף תשפ״ו א׳ · שאלה 1 (התערבות ממשלתית וגמישויות)
פענח הכול
בשוק למוצר X הביקוש נתון על ידי: P_X = 10, וההיצע נתון על ידי P_X = Q_X + 2.
'P = מספר' בלי Q = ביקוש אופקי — גמיש לחלוטין. המחיר לצרכן נעול על 10. P_X = 10 ⇒ CS_X = 0
בשוק למוצר Y הביקוש נתון ע"י: P_Y = 5, וההיצע נתון על ידי P_Y = Q_Y.
אותו דבר ב-Y: ביקוש אופקי ב-5 ⇒ עודף צרכן אפס גם שם. P_Y = 5 ⇒ CS_Y = 0
הממשלה מטילה מס בגובה 2 ש"ח ליחידה על מוצר X ומשתמשת בכל הכנסותיה למימון סובסידיה ליחידה למוצר Y.
צינור תקציבי: t·Q_X = Sub·Q_Y. אבל הוא לא משנה את צורת הביקושים! 2·Q_X = Sub·Q_Y
מהו עודף הצרכנים בכל אחד משני הענפים לאחר התערבות הממשלה?
ביקוש אופקי = אפס נכונות תשלום מעל המחיר = CS אפס תמיד — לפני, אחרי, עם מס ועם סובסידיה. CS_X = CS_Y = 0
חורף תשפ״ו ב׳ · שאלה 3 (התערבות ממשלתית וגמישויות)
פענח הכול
בשוק העבודה המצוי בשיווי משקל תחרותי, השכר החודשי לעובד הינו 2,000 ₪.
שוק עבודה = אותו מודל ביקוש-היצע, רק ש'מחיר' = שכר ו'כמות' = מועסקים.
ידוע כי הביקוש לעובדים גמיש יחידתי, כך שמתקיים: D: PQ=k.
סך הוצאות השכר של המעסיקים קבוע: עלייה של 25% בשכר ⇒ ירידה של 20% בתעסוקה. W·L = k
הממשלה מעוניינת לקבוע שכר מינימום בגובה של 2,500 ₪ לחודש.
רצפה מעל שיווי המשקל ⇒ הביקוש קונה פחות: נוצרת אבטלה שמישהו צריך לספוג. L יורד לפי W·L=k
(1) העסקת עובדים בשירותים ממשלתיים ב-2,500 ₪ — או — (2) סובסידיה למעסיקים כך שכל עובד יקבל 2,500 ₪.
שתי דרכים לייצב: המדינה קונה את עודף העבודה, או מוזילה את עלות המעסיק. חשבו כל עלות בנפרד. עלות1 = 2500·(Ls−Ld) ; עלות2 = פער·L
מי מבין הטענות הבאות נכונה בנוגע לעלות התקציבית של הממשלה?
שאלת השוואת עלויות — הציבו את הכמויות מהגמישות היחידתית ורק אז השוו.
חורף תשפ״ו ב׳ · שאלה 17 (המודל המשולב (IS-LM))
פענח הכול
במשק הנמצא בשווי משקל בתעסוקה מלאה, הממשלה שומרת תמיד על מדיניות תקציב מאוזן.
שני מתגים: Y נעול על Y_F, וכל ΔG מגיע עם ΔT שווה לו. Y = Y_F ; ΔG = ΔT
המיסים והוצאות הממשלה אינם תלויים בתוצר. ההשקעות תלויות בריבית, והצריכה בהכנסה הפנויה.
המבנה הסטנדרטי: מסים קבועים (מכפיל מאוזן = 1), ערוץ ריבית רק דרך I. k_מאוזן = 1
הממשלה מגדילה את הוצאותיה, ובמקביל הבנק המרכזי מקטין את יחס הרזרבה.
שתי הרחבות: פיסקלית (IS ימינה, מרוסנת למכפיל 1 ע"י המס) + מוניטרית (מכפיל הכסף גדל ⇒ M↑ ⇒ LM ימינה). re↓ ⇒ M↑
הניחו כי אין עירוי פנימי וחיצוני.
M משתנה רק דרך יחס הרזרבה — אל תוסיפו ערוצים. ΔM = רק מ-re
לפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בשווי משקל חדש?
בתעסוקה מלאה: Y קבוע; עודף הביקוש הכפול ⇒ P עולה; הריבית — שני כוחות מנוגדים (IS ימינה מעלה, M↑ מוריד) ⇒ תלוי בעוצמות. Y=Y_F ; P↑
אביב תשפ״ה א׳ · שאלה 18 (המודל המשולב (IS-LM))
פענח הכול
במשק נתון מתקיים: C = 200 + 0.75Yd ; G = 625 ; T = 500 ; I = 600 − 10r ; L(Y,r) = 500 + Y − 60r ; M = 2000 ; P = 1.
ערכת בנייה מלאה של IS ו-LM. mpc = 0.75 ⇒ מכפיל 4. IS: 0.25Y = 1050−10r ; LM: 2000 = 500+Y−60r
ידוע שבמצב המוצא תוצר שיווי המשקל שווה לתוצר תעסוקה מלאה (מבלי שהתרחשו עליות מחירים).
המשק על התקרה: כל הרחבה מכאן — מחירים, לא תוצר. Y* = Y_F
הממשלה לוקחת מהבנק המרכזי הלוואה בשווי של 100 ₪.
מימון מוניטרי: G עולה ב-100 (IS ימינה) וגם H עולה ב-100 (M גדל ⇒ LM ימינה) — הרחבה כפולה. ΔG = 100 ; ΔH = 100
לפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בשווי משקל (ביחס למצב המוצא)?
בתעסוקה מלאה: Y ללא שינוי; r עולה (נקרא מ-IS החדש בגובה Y_F); P עולה (סופג גם את הכסף החדש). Y=Y_F ; r↑ ; P↑
חורף תשפ״ה א׳ · שאלה 10 (צרכן, יצרן ומונופול)
פענח הכול
פירמה פועלת בשוק תחרותי ויש לה עלות קבועה ומשתנה (TVC>0, TFC>0).
מסגרת תורת היצרן המלאה — שלוש הטענות ייבחנו מול יחסי MC/AC/AVC.
טענה 1: אם MC קטנה מ-AC, אזי AC יורדת בתחום זה.
נכון תמיד — השולי מתחת לממוצע מושך אותו מטה (ציון מבחן מול ממוצע). MC < AC ⇒ AC↓
טענה 2: אם הרווח הכולל של הטווח הארוך חיובי, ייתכן שהפירמה מייצרת בתחום שבו AC יורדת.
בתחרות: רווח חיובי ⇒ P > AC, והפירמה על MC העולה מעל AC ⇒ בהכרח בתחום ש-AC עולה. 'ייתכן' — שגוי. P=MC>AC ⇒ AC עולה
טענה 3: אם המחיר גבוה מ-AC, הפירמה מייצרת בתחום שבו AC עולה.
נכון — מאותו נימוק בדיוק: P=MC>AC אפשרי רק מימין למינימום. MC>AC ⇒ ימין למינימום
מי מהבאים נכון?
אוסף טענות: כל אחת אמת/שקר בנפרד, ואז מרכיבים. כאן: 1 ו-3 נכונות, 2 שגויה.
חורף תשפ״ה א׳ · שאלה 7 (צרכן, יצרן ומונופול)
פענח הכול
פונקצית ההוצאות של מונופול: TC = 0.02Q² + 10Q. הביקוש: P = 250 − 0.01Q.
ערכה מלאה למונופול: MC = 0.04Q + 10, MR = 250 − 0.02Q. MC = 0.04Q+10 ; MR = 250−0.02Q
הממשלה החליטה לקבוע מחיר מקסימום כך שהמונופול יפעל בתנאי תחרות משוכללת.
רגולציה לתוצאה תחרותית: היעד הוא חיתוך הביקוש עם MC — לא עם MR! P̄: D = MC
מה על הממשלה לעשות?
חשבו את שני המחירים והשוו: מונופול — MR=MC: 250−0.02Q = 0.04Q+10 ⇒ Q=4000, P=210; תחרותי — D=MC: 250−0.01Q = 0.04Q+10 ⇒ Q=4800, P=202. ההפרש: להוריד את המחיר ב-8. ΔP = 210 − 202 = 8
אביב תשפ״ה א׳ · שאלה 19 (קיינס, כסף וחשבונאות)
פענח הכול
משק סגור נמצא במצב מוצא בשווי משקל באבטלה.
יש מרווח: מכפילים עובדים על התוצר, מחירים קפואים. Y חופשי ; P קבוע
ההשקעות והוצאות הממשלה אינן תלויות בתוצר; הצריכה תלויה בהכנסה הפנויה; אין חסכון עסקי.
מודל קיינס הפשוט הנקי — כל התוצר זורם למשקי הבית. C = C₀+mpc·Yd
פונקציית המס מורכבת ממס קבוע בלבד, והממשלה שומרת תמיד על תקציב מאוזן.
שני המתגים המכריעים יחד: מסים קבועים + ΔT=ΔG ⇒ מכפיל התקציב המאוזן = 1 בדיוק. ΔY = ΔG
הממשלה החליטה להגדיל את צריכתה ב-ΔG, תוך שמירה על תקציב מאוזן.
מפעילים את המתג: התוצר גדל בדיוק ב-ΔG — לא במכפיל המלא ולא באפס. ΔY = 1·ΔG
איזו טענה נכונה מבין הבאות?
בדקו כל מסיח מול ΔY=ΔG והשלכותיו (Yd, C, S — כולם נגזרים ממנו).
חורף תשפ״ה ב׳ · שאלה 20 (קיינס, כסף וחשבונאות)
פענח הכול
משק מסוים נמצא במצב מוצא באבטלה.
מרווח הרחבה: המכפיל יעבוד במלואו על התוצר. P קבוע
הצריכה תלויה בהכנסה הפנויה; I, G, T אינם תלויים בתוצר.
קיינס פשוט עם מסים קבועים ⇒ המכפיל המלא 1/(1−mpc). k = 1/(1−mpc)
במצב המוצא קיים חסכון ציבורי.
Sg = T − G > 0 — נתון שישרת מסיח על 'מה קרה לחסכון הציבורי' אחרי המהלך. Sg = T−G > 0
חל גידול בצריכה הציבורית (אין שינוי במסים).
ΔG טהור בלי מימון מס ⇒ התוצר עולה במכפיל המלא, והחסכון הציבורי קטן ב-ΔG בדיוק. ΔY = k·ΔG ; ΔSg = −ΔG
המשק לא יגיע למצב של עודף ביקושים.
ביטוח שנשארים מתחת ל-Y_F — אין עליית מחירים, המכפיל לא נקטע. Y חדש ≤ Y_F
לפי מודל קיינס הפשוט מי מהבאים נכון?
עברו מסיח-מסיח עם שתי העובדות: ΔY = k·ΔG ו-ΔSg = −ΔG (וגם: החסכון הפרטי גדל — mps·ΔYd).
⚡ בוחן מהיר — 10 צירופים אקראיים