🔓 מפענח המבחן — כל משפט הוא השמה

נבנה מהניסוחים המילוליים של 120 שאלות תשפ״ה–תשפ״ו. שאלה במבחן איננה סיפור — היא רשימת השמות למודל: כל משפט קובע עקומה, צורה או ערך. כשהתרגום אוטומטי, הבלגן נעלם.

📖 מילון התרגום — 50 צירופים, לפי תדירות

לחצו על שורה כדי לחשוף במצב שינון. ×N = במופעים מכמה מועדים שונים.

התערבות ממשלתית וגמישויות (10)

×6„מס בגובה t ליחידה (על היצרנים)"

מה זה קובעכל יחידה מיוצרת עולה עכשיו t יותר — ההיצע קופץ מעלה ב-t.

המשוואהS: ‏P = MC + t ; טריז: P_צרכן − P_יצרן = t

ולכןחלוקת הנטל לפי גמישויות (הקשיח סופג); תקבולי המדינה = t · Q החדשה (לא הישנה!).

×5„מוצר נורמלי / נחות + ההכנסה עלתה"

מה זה קובעזעזוע צד ביקוש: נורמלי ⇒ ימינה; נחות ⇒ שמאלה.

המשוואהנורמלי: dD/dI > 0 ; נחות: dD/dI < 0

ולכןביקוש ימינה על היצע רגיל: מחיר, כמות, שני העודפים והרווחה — כולם עולים. שמאלה: כולם יורדים.

×4„גמישות יחידתית / הוצאות הצרכנים קבועות"

מה זה קובעבכל נקודה על הביקוש ההוצאה זהה.

המשוואהP·Q = K ⇒ %ΔQ = −%ΔP

ולכןהתייקרות של x% מקטינה כמות ב-x% בדיוק — הוצאות הצרכנים לא ישתנו לעולם. פדיון המוכרים כן (הכמות ירדה).

×3„מס קבוע / מס גולגולת / דמי רישיון"

מה זה קובעסכום חד-פעמי שאינו תלוי בכמות — העלות הקבועה גדלה, השוליים לא.

המשוואהMC ללא שינוי ; TFC + T

ולכןבטווח קצר שום דבר לא זז (רק שורת הרווח); בטווח ארוך minAC עולה ⇒ יציאת פירמות ⇒ המחיר עולה.

×3„מחיר מקסימום (מתחת לשיווי המשקל)"

מה זה קובעתקרה כופה מחיר נמוך — ההיצע מספק פחות מהביקוש.

המשוואהQ = min(Qd, Qs) = Qs(P̄) ⇒ מחסור

ולכןהצד הקצר קובע. עם סובסידיה שמחזירה את היצרן לתמורה המקורית — הכמות נשמרת והצרכן מקבל את כל ההטבה.

×2„ביקוש גמיש לחלוטין (P = const)"

מה זה קובעקו ביקוש אופקי: הצרכנים לא מוכנים לשלם אגורה מעל המחיר הזה.

המשוואהP_צרכן נעול ⇒ dP_צרכן = 0

ולכןכל מס נספג במלואו אצל היצרן; עודף הצרכן = 0 תמיד (לפני ואחרי!).

×2„ביקוש קשיח לחלוטין"

מה זה קובעקו ביקוש אנכי: קונים את אותה כמות בכל מחיר.

המשוואהQ נעול ⇒ dQ = 0

ולכןאין DWL בכלל; כל מס עובר במלואו למחיר הצרכן; סובסידיה = העברה נקייה.

×2„שכר מינימום / מחיר מינימום"

מה זה קובערצפה כופה מחיר גבוה — הביקוש קונה פחות מההיצע.

המשוואהQ = Qd(P̄) ⇒ עודף/אבטלה

ולכןאם המדינה קונה את העודף — היא משלמת P̄ כפול (Qs−Qd); אם מסבסדת — משלמת את הפער כפול המועסקים.

×2„מכס בגובה A ליחידה מיובאת"

מה זה קובעהמחיר המקומי עולה ב-A מעל העולמי (כשיש עדיין ייבוא).

המשוואהP מקומי = P_w + A ; תקבולים = A · ייבוא חדש

ולכןהייבוא מצטמק משני הצדדים (ייצור מקומי ↑, צריכה ↓); מכס שמוחק את הייבוא = תקבולים אפס.

×1„הממשלה מטילה מס על X ומממנת סובסידיה ל-Y"

מה זה קובעשתי התערבויות מחוברות בצינור תקציבי — אבל כל שוק מתנהג לפי העקומות שלו.

המשוואהt·Q_X = Sub·Q_Y

ולכןפתרו כל שוק בנפרד; הצינור קובע רק את גודל הסובסידיה. שני משולשי ה-DWL לא מתקזזים.

קיינס, כסף וחשבונאות (13)

×6„משק סגור"

מה זה קובעאין סחר חוץ — ההנחה המודפסת של כל המאקרו במבחן.

המשוואהAD = C + I + G (בלי EX−IM)

ולכןאל תוסיפו רכיבי סחר; 'משק פתוח' במאקרו לא נבחן כאן.

×6„מצב מוצא באבטלה / פער דפלציוני"

מה זה קובעיש כושר ייצור פנוי — התוצר חופשי לזוז, המחירים לא יורדים.

המשוואהY* < Y_F ; ‏P קבוע (קשיחות כלפי מטה)

ולכןהרחבות מגדילות תוצר בלי אינפלציה (עד Y_F); שום כוח שוק לא יסגור את הפער לבד.

×6„הצריכה תלויה בהכנסה הפנויה בלבד"

מה זה קובעC מגיב רק ל-Yd — לא לריבית.

המשוואהC = C₀ + mpc·Yd

ולכןערוץ הריבית עובר רק דרך I; אם גם C תלויה בריבית — המדיניות המוניטרית חזקה יותר.

×4„תעסוקה מלאה במצב המוצא"

מה זה קובעהתוצר נעול על התקרה — כל עודף ביקוש מתנקז למחירים ולריבית.

המשוואהY = Y_F קבוע ; ‏ΔP > 0 בעודף ביקוש

ולכןאל תפעילו מכפילים על Y! השאלה האמיתית היא מה קורה ל-r, ל-P ולהרכב (I נדחקת).

×4„מסים קבועים בלבד (לא תלויים בתוצר)"

מה זה קובעאין מס יחסי — המכפיל מלא, ומכפיל התקציב המאוזן = 1 בדיוק.

המשוואהk = 1/(1−mpc) ; k_מאוזן = 1

ולכןעם מס יחסי הכול קטן (mpe = mpc(1−t)) והמאוזן יורד מתחת ל-1 — בדקו איזה משטר נתון.

×3„תקציב מאוזן (ΔG = ΔT)"

מה זה קובעהממשלה מגדילה הוצאה ומס באותו סכום.

המשוואהΔY = 1·ΔG (במסים קבועים)

ולכןמרחיב — אבל פי אחת בלבד; באבטלה Y עולה ב-ΔG בדיוק, בתעסוקה מלאה זה עודף ביקוש שמעלה P ו-r.

×3„מלווה מהציבור לממשלה"

מה זה קובעהחלפת נכסים: הציבור נותן כסף ומקבל אג"ח — הכסף חוזר דרך G.

המשוואהΔH = 0, ‏ΔM = 0

ולכןהרחבה פיסקלית 'סטרילית': IS ימינה, LM במקומה ⇒ r עולה, דחיקה חלקית.

×3„מלווה / הלוואה מהבנק המרכזי"

מה זה קובעכסף חדש נדפס — עירוי חיצוני חיובי לבסיס.

המשוואהΔH > 0 ⇒ ΔM = מכפיל·ΔH

ולכןIS ימינה וגם LM ימינה; באבטלה — תוצר כפול; בתעסוקה מלאה — כולו מחירים.

×2„הגדלת תשלומי העברה במימון מסים"

מה זה קובענותנים ביד אחת ולוקחים בשנייה מאותו כיס (Yd).

המשוואהמכפיל נטו = mpc·k − mpc·k = 0

ולכןהתוצר לא זז בכלל — ההבחנה החדה מול תקציב מאוזן עם G (ששם = 1).

×2„יחס רזרבה re / הקטנת יחס הרזרבה"

מה זה קובעכמה מכל פיקדון הבנק חייב להשאיר — הבלם של מכפיל הכסף.

המשוואהמכפיל = 1/re (בלי מזומן) ; re↓ ⇒ M↑

ולכןשינוי re משנה את M בלי לגעת בבסיס; הקטנה = הרחבה מוניטרית.

×2„הציבור לא משנה את המזומן שבידיו"

מה זה קובעדליפת המזומן קפואה — כל שקל שנכנס למערכת מוכפל דרך הפיקדונות בלבד.

המשוואהCU קבוע ⇒ ΔD = ΔR/re

ולכןמחסרים את המזומן מהבסיס, מכפילים את היתרה ב-1/re, ומחזירים את המזומן ל-M.

×2„עירוי פנימי (חיובי/שלילי)"

מה זה קובעהציבור מזיז כסף בין הכיס לעו"ש — הבסיס לא משתנה, המכפיל עובד.

המשוואהCU↓D↑ ⇒ M↑ ; CU↑ ⇒ M↓ (H קבוע)

ולכןאל תוסיפו לבסיס! רק החלוקה השתנתה — אבל M כן זז, דרך ההלוואות.

×2„אין חסכון עסקי / הפירמות מחלקות את כל רווחיהן"

מה זה קובעכל התוצר מגיע כהכנסה למשקי הבית.

המשוואהYd = Y − T (בלי דליפת רווחים)

ולכןמאפשר את שרשרת החשבונאות הפשוטה; אם יש Sb — הוא מצטרף לזהות ההשקעה-חסכון.

תחרות, טווח ארוך וסחר (11)

×6„בתנאי תחרות משוכללת / שוק תחרותי"

מה זה קובעאף שחקן לא קובע מחיר: הפירמה מקבלת את P כנתון, והשוק נסגר בחיתוך ביקוש-היצע.

המשוואהP = MC (לפירמה) ; Qd = Qs (לשוק)

ולכןכל שינוי עובר דרך הזזת עקומות — לא דרך 'החלטות' של שחקנים.

×6„הניחו עקומות ביקוש/היצע רגילות"

מה זה קובעביקוש יורד והיצע עולה — בלי מקרי קצה. זו ברירת המחדל המודפסת של המבחן.

המשוואהשיפוע D שלילי ; שיפוע S חיובי

ולכןאם לא נאמר אחרת — אל תמציאו גמישויות קיצוניות; ואם כן נאמר — זה כל העניין.

×5„אין חסמי כניסה/יציאה + טווח ארוך"

מה זה קובעפירמות נכנסות כל עוד יש רווח ויוצאות כל עוד יש הפסד — עד רווח אפס בדיוק.

המשוואהP = minAC ; רווח = 0

ולכןהמחיר נעול על מינימום AC; ביקוש קובע רק את מספר הפירמות N, לא את המחיר ולא את הרווח.

×5„הענף נפתח לייצוא (מתקיים ייצוא)"

מה זה קובעהמחיר המקומי מטפס אל המחיר העולמי הגבוה — אף יצרן לא ימכור מקומית בפחות.

המשוואהP מקומי = P_w > P₀

ולכןעודף יצרן ↑, עודף צרכן ↓, רווחה כוללת ↑ (משולש רווחי סחר). הצרכן המקומי הוא המפסיד.

×5„ביקוש/היצע חו"ל גמיש לחלוטין"

מה זה קובעהעולם קונה/מוכר כל כמות במחיר קבוע — המשק שלנו קטן מכדי להשפיע.

המשוואהP_w = const (קו אופקי)

ולכןאחרי פתיחה, שום זעזוע מקומי לא מזיז את המחיר — רק את החלוקה בין צריכה מקומית לסחר.

×4„מוצרים תחליפיים"

מה זה קובעהתייקרות האחד מגדילה ביקוש לשני (בורחים אליו).

המשוואהdQx/dPy > 0 ⇒ P_Y↑ מזיז D_X ימינה

ולכןעקבו אחרי המחיר בענף שספג את הזעזוע, ותרגמו: מחירו עלה ⇒ ביקוש התחליף גדל (וכל העודפים שם).

×3„כל צרכן מוציא תמיד סכום קבוע"

מה זה קובעההוצאה הכוללת קבועה בכל מחיר — זו בדיוק גמישות יחידתית של הביקוש.

המשוואהP·Q = K (קבוע)

ולכןמהמחיר (minAC בטווח ארוך) גוזרים מיד את הכמות: Q = K/P — ואז N = Q/q.

×3„הענף נפתח לייבוא"

מה זה קובעהמחיר המקומי יורד אל המחיר העולמי הנמוך.

המשוואהP מקומי = P_w < P₀

ולכןעודף צרכן ↑, עודף יצרן מקומי ↓, רווחה כוללת ↑. הפער האופקי D−S במחיר החדש = ייבוא.

×3„חל שיפור טכנולוגי / התייקרות תשומות"

מה זה קובעזעזוע צד היצע: שיפור = היצע ימינה (מחיר ↓); התייקרות = שמאלה (מחיר ↑).

המשוואהS זז ; D נשאר במקומו

ולכןאל תזיזו את הביקוש! הצרכנים מגיבים בתנועה על העקומה, לא בהזזתה.

×2„מחיר נקודת האיזון"

מה זה קובעהמחיר שבו הפירמה בדיוק לא מרוויחה ולא מפסידה — מינימום AC.

המשוואהP_איזון = minAC (ושם MC = AC)

ולכןבטווח ארוך זה יהיה מחיר השוק; נתנו לכם אותו כדי לחסוך את הגזירה.

×2„מוצרים משלימים"

מה זה קובעהוזלת האחד מגדילה ביקוש לשני (צורכים אותם יחד).

המשוואהdQx/dPy < 0 ⇒ P_Y↓ מזיז D_X ימינה

ולכןאותה שרשרת כמו תחליפי — רק בכיוון הפוך: הוזלה אצל השכן = מתנה לענף שלך.

צרכן, יצרן ומונופול (8)

×5„מונופול (יצרן בלעדי)"

מה זה קובעשחקן שקובע כמות ומחיר יחד — לעולם לא P=MC.

המשוואהMR = MC ⇒ Qᵐ ; ‏Pᵐ מהביקוש

ולכןהכמות מהחיתוך, המחיר מהעקומה למעלה. מי שקורא את המחיר בגובה החיתוך — נופל למסיח המודפס.

×3„ביקוש לינארי P = a − bQ"

מה זה קובעל-MR אותו חיתוך ושיפוע כפול.

המשוואהMR = a − 2bQ

ולכןאל תגזרו — העתיקו והכפילו את השיפוע. חוסך דקה בכל שאלת מונופול.

×3„W = שכר, MP_L נתון, מחיר מוצר P"

מה זה קובעשוק עבודה תחרותי: מעסיקים עד שערך התפוקה השולית שווה לשכר.

המשוואהW = VMPL = P·MP_L

ולכןשלוש נעלמות, שתי ידועות — חלצו את השלישית. זו הגרסה ההפוכה החביבה על המבחן.

×2„שיפעל בתנאי תחרות משוכללת (רגולציה)"

מה זה קובעהמדינה רוצה מהמונופול את התוצאה התחרותית: מחיר = עלות שולית.

המשוואהP̄ = MC בנקודת החיתוך D=MC

ולכןפתרו P=MC (לא MR=MC!) — ההפרש מהמחיר המונופוליסטי הוא 'כמה להוריד'.

×2„MC קטנה מ-AC / גדולה מ-AC"

מה זה קובעהיחס בין השולי לממוצע קובע את כיוון הממוצע — כמו ציון מבחן מול ממוצע.

המשוואהMC < AC ⇒ AC יורדת ; MC > AC ⇒ AC עולה

ולכןרווח חיובי בתחרות ⇒ P > AC ⇒ מייצרים בקטע שבו AC עולה (מעבר למינימום).

×2„מס גולגולת על מונופול (וממשיך לייצר)"

מה זה קובעעלות קבועה — לא נוגעת בשוליים.

המשוואהMR = MC ללא שינוי

ולכןכמות, מחיר, CS — הכול קבוע; רק הרווח קטן. 'וממשיך לייצר' = רמז שהרווח נשאר חיובי.

×2„MRS גדול/קטן מיחס המחירים"

מה זה קובעהצרכן מעריך את X יותר/פחות משהשוק דורש עבורו.

המשוואהMRS > Px/Py ⇒ יותר X ; MRS < ⇒ יותר Y

ולכןהתנאי השולי לבדו מכריע את כיוון השינוי — לא צריך את פונקציית התועלת.

×2„עקומת ביקוש עולה משמאל לימין"

מה זה קובעמוצר גיפן: נחות קיצוני שבו אפקט ההכנסה גובר על התחלופה.

המשוואהdQ/dP > 0 ⇐ נחות + הכנסה>תחלופה

ולכן'ייתכן גיפן' נכון; 'בהכרח גיפן' — כמעט תמיד המסיח (צריך את תנאי העוצמה המלא).

המודל המשולב (IS-LM) (8)

×4„הניחו עקומות לינאריות רגילות במודל המשולב"

מה זה קובעIS יורדת, LM עולה — המבנה הסטנדרטי, בלי מקרי קצה.

המשוואהIS: ‏Y↓ כש-r↑ ; LM: ‏Y↑ כש-r↑

ולכןמותר להסיק כיוונים מהזזות בלי לחשב; מקרה קצה (LM אנכית וכו׳) יופיע רק אם נכתב במפורש.

×3„תוצר שיווי המשקל שווה לתוצר תעסוקה מלאה"

מה זה קובעהמשק מתחיל בדיוק על התקרה — אין מרווח הרחבה.

המשוואהY* = Y_F במוצא

ולכןכל הרחבה מכאן = עודף ביקוש = מחירים; 'התוצר גדל' הוא תמיד המסיח.

×3„הגדלת G בתעסוקה מלאה"

מה זה קובעדחיקה: הממשלה לוקחת נתח מעוגה קבועה.

המשוואהY קבוע ; r↑ ; ΔI = −ΔG

ולכןההשקעה נדחקת שקל מול שקל; המחירים עולים בדרך. 'התוצר גדל' — מסיח.

×2„נתונות C, I(r), G, T, L(Y,r), M, P"

מה זה קובעכל החומרים לבניית שתי העקומות — שאלת חישוב מלאה.

המשוואהIS: ‏Y = C+I+G ; LM: ‏M/P = L(Y,r)

ולכןבנו את שתיהן, חתכו, ואז — חובה — השוו ל-Y_F לפני שעונים.

×2„החיתוך נותן Y* גדול מ-Y_F"

מה זה קובעהחיתוך הנאיבי אינו שיווי משקל — המשק לא יכול לייצר כל כך הרבה.

המשוואהP↑ ⇒ M/P↓ ⇒ LM שמאלה עד Y_F

ולכןאת הריבית הסופית קוראים מ-IS בגובה Y_F (לא מה-LM הישנה!); ‏P הסופית: M/L(Y_F, r_F).

×2„הרחבה מוניטרית בתעסוקה מלאה (ניטרליות)"

מה זה קובעכסף הוא צעיף: הריאליות חוזרות למקומן.

המשוואהP↑ באותו יחס כמו M ; r, Y, I ללא שינוי

ולכןבשיווי המשקל הסופי M/P חוזר בדיוק — ירידת הריבית היא רק תחנת ביניים.

×1„הביקוש לכסף אינו תלוי בריבית (L = kY)"

מה זה קובעLM אנכית: רמת תוצר אחת ויחידה מאזנת את שוק הכסף.

המשוואהY = M/(P·k)

ולכןפיסקלית חסרת אונים (דחיקה מלאה — r עולה עד ש-I יורדת בגובה ΔG); רק מוניטרית מזיזה תוצר.

×1„אין עירוי פנימי וחיצוני"

מה זה קובענטרול ערוצי הכסף שלא במוקד — M משתנה רק דרך הכלי שבשאלה.

המשוואהΔM = רק מהכלי הנתון (למשל re)

ולכןאל תמציאו שינויי מזומן/בסיס; חשבו רק את הערוץ שהשאלה הפעילה.

🧩 פענוח שאלות אמיתיות — משפט אחרי משפט

קראו משפט, אמרו בקול מה הוא קובע, ואז לחצו עליו לבדיקה. המטרה: אפס הפתעות.

חורף תשפ״ה א׳ · שאלה 6 (תחרות, טווח ארוך וסחר)

בענף הליצנות פועלים כיום 50 ליצנים (יצרנים) זהים.

כל ליצן מחוייב להוציא 2000 ₪ להכשרתו, והוצאותיו הנוספות תלויות בכמות ההופעות שהוא עושה (q) בהתאם לפונקציה: 32q².

בנוסף, קיימים 1,600 צרכנים זהים במשק המבקשים שירותי ליצנות. ידוע כי כל צרכן מוכן להוציא תמיד סכום קבוע של 242 ₪.

(הניחו שאין חסמי כניסת יצרנים לענף).

מה ניתן לומר על הרווח הכולל בשווי משקל בענף בטווח הארוך?

אביב תשפ״ה ב׳ · שאלה 13 (תחרות, טווח ארוך וסחר)

נתון ענף תחרותי בטווח הזמן הארוך. הניחו שאין חסמי כניסה/יציאה של פירמות (יצרנים).

מחיר נקודת האיזון של פירמה בודדת שווה ל-20. במחיר נקודת האיזון כל פירמה מוכנה לייצר 100 יחידות.

הוצאתו של כל צרכן תמיד קבועה ושווה 100. בענף קיימים 5000 צרכנים זהים.

מהו הרווח הכולל בענף בשווי משקל בטווח הארוך?

חורף תשפ״ו א׳ · שאלה 1 (התערבות ממשלתית וגמישויות)

בשוק למוצר X הביקוש נתון על ידי: P_X = 10, וההיצע נתון על ידי P_X = Q_X + 2.

בשוק למוצר Y הביקוש נתון ע"י: P_Y = 5, וההיצע נתון על ידי P_Y = Q_Y.

הממשלה מטילה מס בגובה 2 ש"ח ליחידה על מוצר X ומשתמשת בכל הכנסותיה למימון סובסידיה ליחידה למוצר Y.

מהו עודף הצרכנים בכל אחד משני הענפים לאחר התערבות הממשלה?

חורף תשפ״ו ב׳ · שאלה 3 (התערבות ממשלתית וגמישויות)

בשוק העבודה המצוי בשיווי משקל תחרותי, השכר החודשי לעובד הינו 2,000 ₪.

ידוע כי הביקוש לעובדים גמיש יחידתי, כך שמתקיים: D: PQ=k.

הממשלה מעוניינת לקבוע שכר מינימום בגובה של 2,500 ₪ לחודש.

(1) העסקת עובדים בשירותים ממשלתיים ב-2,500 ₪ — או — (2) סובסידיה למעסיקים כך שכל עובד יקבל 2,500 ₪.

מי מבין הטענות הבאות נכונה בנוגע לעלות התקציבית של הממשלה?

חורף תשפ״ו ב׳ · שאלה 17 (המודל המשולב (IS-LM))

במשק הנמצא בשווי משקל בתעסוקה מלאה, הממשלה שומרת תמיד על מדיניות תקציב מאוזן.

המיסים והוצאות הממשלה אינם תלויים בתוצר. ההשקעות תלויות בריבית, והצריכה בהכנסה הפנויה.

הממשלה מגדילה את הוצאותיה, ובמקביל הבנק המרכזי מקטין את יחס הרזרבה.

הניחו כי אין עירוי פנימי וחיצוני.

לפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בשווי משקל חדש?

אביב תשפ״ה א׳ · שאלה 18 (המודל המשולב (IS-LM))

במשק נתון מתקיים: C = 200 + 0.75Yd ; G = 625 ; T = 500 ; I = 600 − 10r ; L(Y,r) = 500 + Y − 60r ; M = 2000 ; P = 1.

ידוע שבמצב המוצא תוצר שיווי המשקל שווה לתוצר תעסוקה מלאה (מבלי שהתרחשו עליות מחירים).

הממשלה לוקחת מהבנק המרכזי הלוואה בשווי של 100 ₪.

לפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בשווי משקל (ביחס למצב המוצא)?

חורף תשפ״ה א׳ · שאלה 10 (צרכן, יצרן ומונופול)

פירמה פועלת בשוק תחרותי ויש לה עלות קבועה ומשתנה (TVC>0, TFC>0).

טענה 1: אם MC קטנה מ-AC, אזי AC יורדת בתחום זה.

טענה 2: אם הרווח הכולל של הטווח הארוך חיובי, ייתכן שהפירמה מייצרת בתחום שבו AC יורדת.

טענה 3: אם המחיר גבוה מ-AC, הפירמה מייצרת בתחום שבו AC עולה.

מי מהבאים נכון?

חורף תשפ״ה א׳ · שאלה 7 (צרכן, יצרן ומונופול)

פונקצית ההוצאות של מונופול: TC = 0.02Q² + 10Q. הביקוש: P = 250 − 0.01Q.

הממשלה החליטה לקבוע מחיר מקסימום כך שהמונופול יפעל בתנאי תחרות משוכללת.

מה על הממשלה לעשות?

אביב תשפ״ה א׳ · שאלה 19 (קיינס, כסף וחשבונאות)

משק סגור נמצא במצב מוצא בשווי משקל באבטלה.

ההשקעות והוצאות הממשלה אינן תלויות בתוצר; הצריכה תלויה בהכנסה הפנויה; אין חסכון עסקי.

פונקציית המס מורכבת ממס קבוע בלבד, והממשלה שומרת תמיד על תקציב מאוזן.

הממשלה החליטה להגדיל את צריכתה ב-ΔG, תוך שמירה על תקציב מאוזן.

איזו טענה נכונה מבין הבאות?

חורף תשפ״ה ב׳ · שאלה 20 (קיינס, כסף וחשבונאות)

משק מסוים נמצא במצב מוצא באבטלה.

הצריכה תלויה בהכנסה הפנויה; I, G, T אינם תלויים בתוצר.

במצב המוצא קיים חסכון ציבורי.

חל גידול בצריכה הציבורית (אין שינוי במסים).

המשק לא יגיע למצב של עודף ביקושים.

לפי מודל קיינס הפשוט מי מהבאים נכון?