pi = P*Q - TC ; d(pi)/dQ = MR - MC = 0 => MR = MCעל הדף · עמ' 1המונופול בוחר את הכמות שבה הפדיון מהיחידה האחרונה שווה בדיוק לעלות ייצורה. זה תנאי שיווי המשקל היחיד בפרק — אין כאן שום היצע=ביקוש.TR = P(Q)*Q ; MR = dTR/dQעל הדף · עמ' 1אצל מונופול המחיר אינו קבוע — הוא פונקציה של הכמות דרך עקומת הביקוש. לכן מציבים את הביקוש בתוך TR לפני הגזירה; בלי ההצבה מקבלים MR = P, וזו התשובה של תחרות משוכללת, לא של מונופול.MR(Qm) = MC(Qm) => Qm ; Pm = P(Qm)על הדף · עמ' 1שלב 1 (MR = MC) נותן את הכמות. שלב 2 (הצבה בעקומת הביקוש) נותן את המחיר. את המחיר קוראים תמיד מ-D — לעולם לא מ-MR ולא מ-MC.E = |dQ/dP * P/Q|על הדף · עמ' 1לאורך ביקוש לינארי הגמישות גדולה למעלה (מחיר גבוה, כמות קטנה) ומתכווצת בגלישה מטה; באמצע העקומה היא בדיוק 1 ושם TR מקסימלי. דף הנוסחאות מגדיר אותה עם ערך מוחלט — E של הדף כבר חיובי.MR = P*(1 - 1/|E|) >= 0 => |E| > 1על הדף · עמ' 1MR קטן תמיד מהמחיר, והוא אי-שלילי רק כשהביקוש גמיש. שני שימושים: בדיקת שפיות מהירה על כל תשובה מספרית, והצדקה לכך שהפער בין P ל-MR מתרחב ככל שהביקוש פחות גמיש.CS: a+b+c -> a ; PS: d+e -> b+d ; DWL = c+eעל הדף · עמ' 1b הוא העברה טהורה מהצרכנים ליצרן; c ו-e נמחקים ואף אחד לא מקבל אותם — זה נטל העודף, המחיר החברתי של צמצום הכמות מ-Q* ל-Qm.MR1 = MR2 = MC(Q1+Q2)על הדף · עמ' 1עלות שולית אחת, מחושבת על הכמות הכוללת, חייבת להשתוות לפדיון השולי בכל שוק בנפרד — ומכאן שני מחירים שונים לאותו מוצר.sub = gap(MC - MR) at Q = Qc ; p_consumer = Pc ; p_producer = Pc + subלא על הדף — לשנןהממשלה לא מכתיבה מחיר — היא מכיילת סובסידיה ליחידה כך שכלל MR = MC של המונופול עצמו ינחת על הכמות התחרותית Qc. גודל הסובסידיה הוא המרחק האנכי בין MC ל-MR בכמות היעד.W = CS + PS + T_gov ; PS = TR - TVC ; pi = TR - TCעל הדף · עמ' 1ברגע שמצורף מס או סובסידיה למונופול, הרווחה כוללת גם את קופת הממשלה. שימו לב להגדרת הקורס: עודף יצרן = רווח תפעולי = TR פחות העלות המשתנה בלבד — הוא נבדל מהרווח בדיוק בעלות הקבועה.Rent = (Pm - MC(Qm)) * Qmלא על הדף — לשנןהתוספת לעודף היצרן שנובעת מהמעמד המונופוליסטי: הפער בין המחיר לעלות השולית, כפול הכמות. אם מכריחים את המונופול לייצר בנקודה התחרותית (שם P = MC), הרנטה מתאפסת.בענף A קיים יצרן מונופוליסטי הרואה לפניו עקומת ביקוש מצרפית לינארית יורדת. בהנחה שהעלות השולית היא פונקציה לינארית עולה החותכת את ראשית הצירים ובעלת שיפוע חיובי, מהי גמישות הביקוש בנקודה שבה ייצר המונופול בשווי משקל?
המסביר כבר מכיר את השאלה, המסיחים והפתרון — אפשר לשאול ישר.