IS: AD - y = 0, AD = C + I + G => y = a - b*rעל הדף · עמ' 2כל הזוגות (y, r) שבהם שוק המוצרים מתנקה. מפני שההשקעה יורדת ב-r, העלאת הריבית מקטינה את הביקוש ואת התוצר המנקה — IS יורדת. בפועל מציבים את פונקציות ההתנהגות ב-AD = y ומקבלים תמיד ישרה בצורת y = a - b·LM: M/P = L(Y, r) => y = c + d*rעל הדף · עמ' 2כל הזוגות (y, r) שבהם שוק הכסף מתנקה. תוצר גבוה מגדיל את הביקוש לכסף מול היצע ריאלי קבוע, ולכן הריבית חייבת לעלות — LM עולה. הצבת L הנתונה ו-M/P משאירה תמיד ישרה בצורת y = c + d·r.Yd = Y - T, T = T0 + t*Y - Trעל הדף · עמ' 2הגשר שממיר את הנתונים הפיסקליים של הבלוק למקדם אחד על Y בתוך IS. תשלומי העברה נכנסים כמס שלילי: שורה של T = 0.2Y ושורה נפרדת של TR = 200 מתארות יחד מס נטו אחד.C = C0 + mpc*Yd; I = I0 + mpi*Y; dI/dr < 0על הדף · עמ' 2הצריכה וההשקעה עוברות מהמודל הקיינסיאני כמו שהן; התוספת היחידה היא רגישות ההשקעה לריבית, והיא כל המודל המשולב — זה הצינור היחיד שדרכו הריבית נוגעת בשוק המוצרים (ריבית גבוהה מקטינה את כדאיות פרויקטי ההIS = LM with Y* > YF => NOT an equilibrium: P up => M/P down => LM shifts left to (YF, r(YF))על הדף · עמ' 2הכלל החשוב ביותר בנושא: החיתוך האלגברי הוא זמני בלבד. אם הוא נותן Y* מעל YF, זו אינה נקודת שיווי משקל — המחירים עולים עד ש-LM עוברת דרך (YF, r(YF)), והריבית נקראת מ-IS לבדה.P = M / L(YF, r(YF))לא על הדף — לשנןברגע שהכלל האינפלציוני נעל את המשק ב-YF, שוק הכסף כבר לא קובע את r אלא את P. זו בדיוק השאלה "מהי רמת המחירים שעליה יתייצב המשק". הסדר מחייב: קודם r מ-IS ב-YF, כי L צריכה את שני הארגומנטים.H = CU + R; M = D + CU; re = R/D => R = H - CU, D = R/re, M = CU + Dעל הדף · עמ' 1הבלוקים במבחן נותנים את בסיס הכסף H, יחס הרזרבה והמזומן שהציבור מתעקש להחזיק — לא את M. חייבים לבנות את M לפני שאפשר בכלל לכתוב LM.Loan from the public: dH = 0; loan from the central bank: H up; central-bank bond purchase: H up => M upעל הדף · עמ' 2הכלל שקובע אם פעולה פיסקלית מזיזה גם את LM. רק הבנק המרכזי משנה את הבסיס: מלווה מהציבור משאיר את H (ולכן את M הנומינלית) ללא שינוי, ורק IS זזה; מלווה מהבנק המרכזי או קניית אג"ח על ידו מגדילים את H ואתG up => IS right => y up, r up; M up => LM right => y up, r down (deflationary state)על הדף · עמ' 2הזזת IS מזיזה את y ואת r באותו כיוון; הזזת LM מזיזה אותם בכיוונים מנוגדים — ולכן שתי המדיניויות אינן תחליפיות. שילוב שלהן (סיכום עמ' 78) מגיע ל-YF בלי שהריבית תעלה כלל.SG = T - G; balanced budget: T = G; K + KT = (1 - mpc)/(1 - mpe)על הדף · עמ' 2"הממשלה שומרת על תקציב מאוזן" הוא נתון מספרי: T שווה ל-G. אם G מספר — יש לכם את T; אם T פונקציה של y — אז גם G היא אותה פונקציה, והיא מתקפלת למקדם של y בתוך AD, לא לקבוע. מכפיל התקציב המאוזן הוא הקיצוdY = |Y* - YF|; dA0 = |YF - AD(YF)|; dY = K * dA0על הדף · עמ' 2שני מספרים שונים לאותו פער, והשאלות מבקשות פעם את זה ופעם את זה. הפער במונחי תוצר הוא המרחק האופקי בין החיתוך לתעסוקה מלאה; הפער במונחי ביקוש הוא השינוי האוטונומי שהמדיניות צריכה לספק — "בכמה צריך להגבמשק מסוים החליטו להעלות ב-20% את הוצאות הממשלה ואת כמות הכסף הנומינלית ב-30%. על פי מודל IS-LM, איך השתנתה רמת המחירים כדי להגיע לשווי משקל?
המסביר כבר מכיר את השאלה, המסיחים והפתרון — אפשר לשאול ישר.