מבוא לכלכלה · 094591תרגול מבחנים לפי נושאלימוד עמוק
המודל המשולב

2016 · חורף · מועד א׳ · שאלה 20

ארגז הכלים לשאלה — 7 מונחים · 11 נוסחאות

מונחים שמופיעים בשאלה

פונקציית הצריכה הפרטית:
הקשר בין הצריכה להכנסה הפנויה. מורכבת מגודל אוטונומי C₀ שלא תלוי בהכנסה, מחלק שתלוי בהכנסה הפנויה דרך MPC, ומרכיב שלילי שתלוי בריבית. תכונותיה: הצריכה לעולם אינה אפס, היא תמיד עולה, וקצב העלייה יורד ככל שההכנסה גדלה.
תוצר תעסוקה מלאה:
רמת התוצר שבה כל גורמי הייצור מנוצלים. בגרף זהו קו אנכי, ולא נקודת שיווי משקל — אין שום מנגנון אוטומטי שמושך אליו את המשק.
פונקציית הביקוש:
הכמות המבוקשת ממוצר X כתלות במחירו שלו (Px), במחירי מוצרים אחרים (Py), בהכנסת הצרכן (I) ובטעמיו (T).
פונקציית ההשקעה:
השקעה היא מה שעושים היום כדי להגדיל את כמות הייצור בעתיד. היא יורדת בריבית (ריבית נמוכה – כדאי יותר להשקיע), ועולה בתוצר דרך MPI, כי ביקוש גבוה מצדיק הרחבת כושר הייצור.
כמות הכסף M:
פקדונות הציבור בבנקים ועוד מזומנים בידי הציבור. מצוירת במיליוני ש"ח במחירים שוטפים מ-1981, ועולה לכ-750,000. גרף שיעור השינוי שלה קופץ לכ-490% ב-1984–1985 — אותן שנים בדיוק של קפיצת מדד המחירים.
עירוי פנימי:
שינוי בכמות המזומן שהציבור מחזיק. עירוי פנימי חיובי — הציבור מקטין את המזומן שבידיו (מפקיד); עירוי פנימי שלילי — הציבור מגדיל את המזומן שבידיו (מושך).
שיווי משקל:
המצב שבו הכמות המבוקשת שווה לכמות המוצעת. הוא נקבע בחיתוך עקומת הביקוש D עם עקומת ההיצע S, ומגדיר את מחיר שיווי המשקל P* ואת כמות שיווי המשקל Q*.

הנוסחאות של הנושא

  • IS: AD - y = 0, AD = C + I + G => y = a - b*rעל הדף · עמ' 2כל הזוגות (y, r) שבהם שוק המוצרים מתנקה. מפני שההשקעה יורדת ב-r, העלאת הריבית מקטינה את הביקוש ואת התוצר המנקה — IS יורדת. בפועל מציבים את פונקציות ההתנהגות ב-AD = y ומקבלים תמיד ישרה בצורת y = a - b·
  • LM: M/P = L(Y, r) => y = c + d*rעל הדף · עמ' 2כל הזוגות (y, r) שבהם שוק הכסף מתנקה. תוצר גבוה מגדיל את הביקוש לכסף מול היצע ריאלי קבוע, ולכן הריבית חייבת לעלות — LM עולה. הצבת L הנתונה ו-M/P משאירה תמיד ישרה בצורת y = c + d·r.
  • Yd = Y - T, T = T0 + t*Y - Trעל הדף · עמ' 2הגשר שממיר את הנתונים הפיסקליים של הבלוק למקדם אחד על Y בתוך IS. תשלומי העברה נכנסים כמס שלילי: שורה של T = 0.2Y ושורה נפרדת של TR = 200 מתארות יחד מס נטו אחד.
  • C = C0 + mpc*Yd; I = I0 + mpi*Y; dI/dr < 0על הדף · עמ' 2הצריכה וההשקעה עוברות מהמודל הקיינסיאני כמו שהן; התוספת היחידה היא רגישות ההשקעה לריבית, והיא כל המודל המשולב — זה הצינור היחיד שדרכו הריבית נוגעת בשוק המוצרים (ריבית גבוהה מקטינה את כדאיות פרויקטי הה
  • IS = LM with Y* > YF => NOT an equilibrium: P up => M/P down => LM shifts left to (YF, r(YF))על הדף · עמ' 2הכלל החשוב ביותר בנושא: החיתוך האלגברי הוא זמני בלבד. אם הוא נותן Y* מעל YF, זו אינה נקודת שיווי משקל — המחירים עולים עד ש-LM עוברת דרך (YF, r(YF)), והריבית נקראת מ-IS לבדה.
  • P = M / L(YF, r(YF))לא על הדף — לשנןברגע שהכלל האינפלציוני נעל את המשק ב-YF, שוק הכסף כבר לא קובע את r אלא את P. זו בדיוק השאלה "מהי רמת המחירים שעליה יתייצב המשק". הסדר מחייב: קודם r מ-IS ב-YF, כי L צריכה את שני הארגומנטים.
  • H = CU + R; M = D + CU; re = R/D => R = H - CU, D = R/re, M = CU + Dעל הדף · עמ' 1הבלוקים במבחן נותנים את בסיס הכסף H, יחס הרזרבה והמזומן שהציבור מתעקש להחזיק — לא את M. חייבים לבנות את M לפני שאפשר בכלל לכתוב LM.
  • Loan from the public: dH = 0; loan from the central bank: H up; central-bank bond purchase: H up => M upעל הדף · עמ' 2הכלל שקובע אם פעולה פיסקלית מזיזה גם את LM. רק הבנק המרכזי משנה את הבסיס: מלווה מהציבור משאיר את H (ולכן את M הנומינלית) ללא שינוי, ורק IS זזה; מלווה מהבנק המרכזי או קניית אג"ח על ידו מגדילים את H ואת
  • G up => IS right => y up, r up; M up => LM right => y up, r down (deflationary state)על הדף · עמ' 2הזזת IS מזיזה את y ואת r באותו כיוון; הזזת LM מזיזה אותם בכיוונים מנוגדים — ולכן שתי המדיניויות אינן תחליפיות. שילוב שלהן (סיכום עמ' 78) מגיע ל-YF בלי שהריבית תעלה כלל.
  • SG = T - G; balanced budget: T = G; K + KT = (1 - mpc)/(1 - mpe)על הדף · עמ' 2"הממשלה שומרת על תקציב מאוזן" הוא נתון מספרי: T שווה ל-G. אם G מספר — יש לכם את T; אם T פונקציה של y — אז גם G היא אותה פונקציה, והיא מתקפלת למקדם של y בתוך AD, לא לקבוע. מכפיל התקציב המאוזן הוא הקיצו
  • dY = |Y* - YF|; dA0 = |YF - AD(YF)|; dY = K * dA0על הדף · עמ' 2שני מספרים שונים לאותו פער, והשאלות מבקשות פעם את זה ופעם את זה. הפער במונחי תוצר הוא המרחק האופקי בין החיתוך לתעסוקה מלאה; הפער במונחי ביקוש הוא השינוי האוטונומי שהמדיניות צריכה לספק — "בכמה צריך להג

דף הנוסחאות המלא של המבחן ←

פתח בכרטיסייה חדשה ↗

תמלול

משק סגור נמצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה במצב התחלתי. הניחו כי פונקציית הצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה, וההשקעות תלויות רק בריבית. הצריכה הציבורית והמסים קבועים. הביקוש לכסף נזיל תלוי בריבית ובתוצר. היצע הכסף קשיח לחלוטין. הציבור מחזיק בידיו באותה כמות מזומנים תמיד (אין עירוי פנימי). הממשלה מחליטה להקטין את הוצאותיה (צמצום פיסקלי), ובמקביל הבנק המרכזי קונה אג"ח מהציבור, כך שבעקבות קניית האג"ח כמות הכסף הנומינלית במשק גדלה ב-100%. מה יקרה לרמת המחירים בשווי המשקל החדש?

  1. א. במקרה שנוצר עודף ביקושים, רמת המחירים תעלה בדיוק ב-100%.
  2. ב. בכל מקרה המחירים יעלו ב-100%.
  3. ג. במקרה שנוצר עודף ביקושים, רמת המחירים תעלה ביותר מ-100%.
  4. ד. במקרה שנוצר עודף ביקושים, רמת המחירים תעלה בפחות מ-100%.
  5. ה. בכל מקרה רמת המחירים לא תשתנה כלל.

שאל/י על השאלה הזו

המסביר כבר מכיר את השאלה, המסיחים והפתרון — אפשר לשאול ישר.