Q = f(L, LA, K | Te, E)לא על הדף — לשנןפונקציית הייצור: התפוקה המקסימלית מכמויות נתונות של עבודה L, קרקע LA והון פיסי K, בהינתן טכנולוגיה Te ויזמות E.Q = a + 3bלא על הדף — לשנןדוגמת המפעל לשולחנות — גורמי ייצור תחליפיים: a עובדים מסוג 1, b עובדים מסוג 2, ואפשר לייצר עם אחד מהם בלבד.Q = L^0.5 · K^0.5לא על הדף — לשנןדוגמת המפעל לכסאות — גורמי ייצור משלימים: חייבים גם עובדים וגם הון פיסי, אחרת התפוקה אפס.Q = min(10W, 10M, 16L)לא על הדף — לשנןדוגמת מפעל הנרות — גורמים משלימים ביחסים קבועים; התפוקה נקבעת לפי הגורם המגביל.MPL = ΔQ / ΔLלא על הדף — לשנןתפוקה שולית של עבודה — התוספת לתפוקה מעובד נוסף אחד.APL = Q / Lלא על הדף — לשנןתפוקה ממוצעת של עבודה.TC = FC + VCלא על הדף — לשנןהוצאה כוללת = הוצאה קבועה + הוצאה משתנה. בדף הנוסחאות: TC = TVC(Q) + TFC(Q).TC = pL·L + pK·Kלא על הדף — לשנןפונקציית ההוצאות במונחי גורמי הייצור: pL·L הוא ה-VC (גורם משתנה) ו-pK·K הוא ה-FC (גורם קבוע) בטווח הקצר.AFC = FC / Qלא על הדף — לשנןהוצאה קבועה ממוצעת — יורדת לכל אורך העקומה ומתקרבת לאפס.AVC = VC / Qלא על הדף — לשנןהוצאה משתנה ממוצעת.ATC = TC / Q = AVC + AFCלא על הדף — לשנןהוצאה כוללת ממוצעת; שווה לסכום שתי האחרות, ולכן הפער האנכי בינה לבין AVC הוא AFC.MC = ΔTC/ΔQ = ΔVC/ΔQ = W / MPLלא על הדף — לשנןעלות שולית. הזהות האחרונה היא הגשר בין תורת הייצור לתורת העלות — כש-MPL יורדת, MC עולה. בדף הנוסחאות: MC = ∂TC/∂Q = ∂TVC/∂Q = PL/MPL.נתונה פונקציית ייצור: TP= Q(L) = √L (סימן השורש אבד בשכבת הטקסט; זו הקריאה הסבירה של הנוסחה). (L – מספר העובדים, TP– סך התפוקה. (בענף פועלת פירמה אחת בתנאי תחרות משוכללת. הניחו שמחיר המוצר בשוק הוא 100 ₪. נניח שהשכר) לעובד (במשק הוא 10. האם פונקציית הייצור מקיימת תפוקה שולית פוחתת? ומהו הערך) הכספי) של התפוקה השולית כאשר שוק העבודה בשיווי משקל?
המסביר כבר מכיר את השאלה, המסיחים והפתרון — אפשר לשאול ישר.