Q = f(L, LA, K | Te, E)לא על הדף — לשנןפונקציית הייצור: התפוקה המקסימלית מכמויות נתונות של עבודה L, קרקע LA והון פיסי K, בהינתן טכנולוגיה Te ויזמות E.Q = a + 3bלא על הדף — לשנןדוגמת המפעל לשולחנות — גורמי ייצור תחליפיים: a עובדים מסוג 1, b עובדים מסוג 2, ואפשר לייצר עם אחד מהם בלבד.Q = L^0.5 · K^0.5לא על הדף — לשנןדוגמת המפעל לכסאות — גורמי ייצור משלימים: חייבים גם עובדים וגם הון פיסי, אחרת התפוקה אפס.Q = min(10W, 10M, 16L)לא על הדף — לשנןדוגמת מפעל הנרות — גורמים משלימים ביחסים קבועים; התפוקה נקבעת לפי הגורם המגביל.MPL = ΔQ / ΔLלא על הדף — לשנןתפוקה שולית של עבודה — התוספת לתפוקה מעובד נוסף אחד.APL = Q / Lלא על הדף — לשנןתפוקה ממוצעת של עבודה.TC = FC + VCלא על הדף — לשנןהוצאה כוללת = הוצאה קבועה + הוצאה משתנה. בדף הנוסחאות: TC = TVC(Q) + TFC(Q).TC = pL·L + pK·Kלא על הדף — לשנןפונקציית ההוצאות במונחי גורמי הייצור: pL·L הוא ה-VC (גורם משתנה) ו-pK·K הוא ה-FC (גורם קבוע) בטווח הקצר.AFC = FC / Qלא על הדף — לשנןהוצאה קבועה ממוצעת — יורדת לכל אורך העקומה ומתקרבת לאפס.AVC = VC / Qלא על הדף — לשנןהוצאה משתנה ממוצעת.ATC = TC / Q = AVC + AFCלא על הדף — לשנןהוצאה כוללת ממוצעת; שווה לסכום שתי האחרות, ולכן הפער האנכי בינה לבין AVC הוא AFC.MC = ΔTC/ΔQ = ΔVC/ΔQ = W / MPLלא על הדף — לשנןעלות שולית. הזהות האחרונה היא הגשר בין תורת הייצור לתורת העלות — כש-MPL יורדת, MC עולה. בדף הנוסחאות: MC = ∂TC/∂Q = ∂TVC/∂Q = PL/MPL.הניחו שלפירמה מסוימת קיימות עלויות קבועות ומשתנות. האם נוכל להסיק כי ככל שהכמות המיוצרת גדולה יותר, כך עקומת ה- ATCמתקרבת יותר לעקומת ה- AVC?
המסביר כבר מכיר את השאלה, המסיחים והפתרון — אפשר לשאול ישר.