2013 · אביב · מועד א׳ · שאלה 10

מונחים שמופיעים בשאלה

שיווי משקל של מונופול:

הכמות Q^m נקבעת בחיתוך MR = MC, והמחיר P^m נקרא מעקומת הביקוש מעל אותה כמות.

מונופול בטווח הארוך:

הטווח הארוך והטווח הקצר הם אותו דבר, כי פירמות אחרות לא יכולות להיכנס לשוק. לכן למונופול תמיד יהיה רווח א-נורמלי.

מס קבוע ליחידת מוצר:

מס בגובה t על כל יחידה מיוצרת, כך שסך המס הוא t·Q. הסיבות להטלתו: הכנסות לממשלה, והקטנת השפעות חיצוניות שליליות.

שיווי משקל המונופול:

בחירת הכמות — והמחיר נקרא מעקומת הביקוש. לקרוא את המחיר בגובה החיתוך: בדוגמת הקורס MR = MC = 85 אבל המחיר הוא 93. ה-85 הוא מסיח מודפס.

רווחה חברתית:

עודף יצרן (הרווח התפעולי) + עודף צרכן + תקבולי ממשלה ממסים. זו ההגדרה שממנה ממלאים כל טבלת השוואת רווחה.

מס על הרווח:

שיעור קבוע t מהרווח. הרווח קטן מ-π ל-π(1−t). מס זה אינו משפיע על הטווח הקצר מפני שאינו כלול בהוצאות בטווח הקצר.

טווח ארוך:

פרק זמן שבו יש רק הוצאות משתנות — כל גורמי הייצור ניתנים לשינוי.

עודף יצרן:

הסכום הכספי שהיצרן קיבל עבור המוצר מעבר למחיר המינימלי שהוא היה מוכן לקבל. בגרף: השטח שמעל עקומת ההיצע ומתחת למחיר שיווי המשקל. עודף היצרן הוא גם הרווח התפעולי.

עקומת IS:

אוסף כל צמדי (y, r) שבהם שוק המוצרים בשיווי משקל, כלומר AD = y. יורדת, כי ריבית גבוהה יותר מקטינה את ההשקעה ולכן מקטינה את התוצר שמאזן את השוק.

עקומת LM:

אוסף כל צמדי (y, r) שבהם שוק הכסף בשיווי משקל, כלומר M^S/P = L. עולה, כי תוצר גבוה יותר מגדיל את הביקוש לכסף מול היצע קשיח ולכן מעלה את הריבית.

הנוסחאות של הנושא

• pi = P*Q - TC ; d(pi)/dQ = MR - MC = 0 => MR = MCעל הדף · עמ' 1המונופול בוחר את הכמות שבה הפדיון מהיחידה האחרונה שווה בדיוק לעלות ייצורה. זה תנאי שיווי המשקל היחיד בפרק — אין כאן שום היצע=ביקוש.
• TR = P(Q)*Q ; MR = dTR/dQעל הדף · עמ' 1אצל מונופול המחיר אינו קבוע — הוא פונקציה של הכמות דרך עקומת הביקוש. לכן מציבים את הביקוש בתוך TR לפני הגזירה; בלי ההצבה מקבלים MR = P, וזו התשובה של תחרות משוכללת, לא של מונופול.
• MR(Qm) = MC(Qm) => Qm ; Pm = P(Qm)על הדף · עמ' 1שלב 1 (MR = MC) נותן את הכמות. שלב 2 (הצבה בעקומת הביקוש) נותן את המחיר. את המחיר קוראים תמיד מ-D — לעולם לא מ-MR ולא מ-MC.
• E = |dQ/dP * P/Q|על הדף · עמ' 1לאורך ביקוש לינארי הגמישות גדולה למעלה (מחיר גבוה, כמות קטנה) ומתכווצת בגלישה מטה; באמצע העקומה היא בדיוק 1 ושם TR מקסימלי. דף הנוסחאות מגדיר אותה עם ערך מוחלט — E של הדף כבר חיובי.
• MR = P*(1 - 1/|E|) >= 0 => |E| > 1על הדף · עמ' 1MR קטן תמיד מהמחיר, והוא אי-שלילי רק כשהביקוש גמיש. שני שימושים: בדיקת שפיות מהירה על כל תשובה מספרית, והצדקה לכך שהפער בין P ל-MR מתרחב ככל שהביקוש פחות גמיש.
• CS: a+b+c -> a ; PS: d+e -> b+d ; DWL = c+eעל הדף · עמ' 1b הוא העברה טהורה מהצרכנים ליצרן; c ו-e נמחקים ואף אחד לא מקבל אותם — זה נטל העודף, המחיר החברתי של צמצום הכמות מ-Q* ל-Qm.
• MR1 = MR2 = MC(Q1+Q2)על הדף · עמ' 1עלות שולית אחת, מחושבת על הכמות הכוללת, חייבת להשתוות לפדיון השולי בכל שוק בנפרד — ומכאן שני מחירים שונים לאותו מוצר.
• sub = gap(MC - MR) at Q = Qc ; p_consumer = Pc ; p_producer = Pc + subלא על הדף — לשנןהממשלה לא מכתיבה מחיר — היא מכיילת סובסידיה ליחידה כך שכלל MR = MC של המונופול עצמו ינחת על הכמות התחרותית Qc. גודל הסובסידיה הוא המרחק האנכי בין MC ל-MR בכמות היעד.
• W = CS + PS + T_gov ; PS = TR - TVC ; pi = TR - TCעל הדף · עמ' 1ברגע שמצורף מס או סובסידיה למונופול, הרווחה כוללת גם את קופת הממשלה. שימו לב להגדרת הקורס: עודף יצרן = רווח תפעולי = TR פחות העלות המשתנה בלבד — הוא נבדל מהרווח בדיוק בעלות הקבועה.
• Rent = (Pm - MC(Qm)) * Qmלא על הדף — לשנןהתוספת לעודף היצרן שנובעת מהמעמד המונופוליסטי: הפער בין המחיר לעלות השולית, כפול הכמות. אם מכריחים את המונופול לייצר בנקודה התחרותית (שם P = MC), הרנטה מתאפסת.

דף הנוסחאות המלא של המבחן ←