Q = f(L, LA, K | Te, E)לא על הדף — לשנןפונקציית הייצור: התפוקה המקסימלית מכמויות נתונות של עבודה L, קרקע LA והון פיסי K, בהינתן טכנולוגיה Te ויזמות E.Q = a + 3bלא על הדף — לשנןדוגמת המפעל לשולחנות — גורמי ייצור תחליפיים: a עובדים מסוג 1, b עובדים מסוג 2, ואפשר לייצר עם אחד מהם בלבד.Q = L^0.5 · K^0.5לא על הדף — לשנןדוגמת המפעל לכסאות — גורמי ייצור משלימים: חייבים גם עובדים וגם הון פיסי, אחרת התפוקה אפס.Q = min(10W, 10M, 16L)לא על הדף — לשנןדוגמת מפעל הנרות — גורמים משלימים ביחסים קבועים; התפוקה נקבעת לפי הגורם המגביל.MPL = ΔQ / ΔLלא על הדף — לשנןתפוקה שולית של עבודה — התוספת לתפוקה מעובד נוסף אחד.APL = Q / Lלא על הדף — לשנןתפוקה ממוצעת של עבודה.TC = FC + VCלא על הדף — לשנןהוצאה כוללת = הוצאה קבועה + הוצאה משתנה. בדף הנוסחאות: TC = TVC(Q) + TFC(Q).TC = pL·L + pK·Kלא על הדף — לשנןפונקציית ההוצאות במונחי גורמי הייצור: pL·L הוא ה-VC (גורם משתנה) ו-pK·K הוא ה-FC (גורם קבוע) בטווח הקצר.AFC = FC / Qלא על הדף — לשנןהוצאה קבועה ממוצעת — יורדת לכל אורך העקומה ומתקרבת לאפס.AVC = VC / Qלא על הדף — לשנןהוצאה משתנה ממוצעת.ATC = TC / Q = AVC + AFCלא על הדף — לשנןהוצאה כוללת ממוצעת; שווה לסכום שתי האחרות, ולכן הפער האנכי בינה לבין AVC הוא AFC.MC = ΔTC/ΔQ = ΔVC/ΔQ = W / MPLלא על הדף — לשנןעלות שולית. הזהות האחרונה היא הגשר בין תורת הייצור לתורת העלות — כש-MPL יורדת, MC עולה. בדף הנוסחאות: MC = ∂TC/∂Q = ∂TVC/∂Q = PL/MPL.פירמה פועלת בשוק תחרותי ויש לה עלות קבועה ומשתנה (כלומר מתקיים: TVC>0, TFC>0). להלן 3 טענות: 1. אם בתחום ייצור מסוים, העלות השולית MCקטנה מהעלות הממוצעת הכוללת ליחידה AC, אזי ACיורדת בתחום זה. 2. אם הרווח הכולל של הטווח הארוך של הפירמה חיובי, ייתכן שהפירמה מייצרת כמות בתחום שבו ACיורדת. 3. אם מחיר המוצר בשוק גבוה מ- AC, הפירמה מייצרת כמות בתחום שבו ACעולה. בהתאם לתורת היצרן, מי מהבאים נכון?
המסביר כבר מכיר את השאלה, המסיחים והפתרון — אפשר לשאול ישר.