מבוא לכלכלה · 094591תרגול מבחנים לפי נושאלימוד עמוק
→ מסלול הלימוד

מדיניות פיסקאלית

הפלייבוק המלא לנושא הזה (תהליך פתרון מהשאלות האמיתיות, גזירות וקשרים) בכתיבה — בינתיים: הסיכום הקיים, המעבדה והתרגול.

במודל הקיינסאני התוצר נקבע לפי כמה מוציאים במשק, ולא לפי כמה המשק מסוגל לייצר. לכן המשק יכול להיתקע בשיווי משקל יציב לגמרי שבו יש אבטלה אנשים מוכנים לעבוד ומכונות עומדות דוממות, פשוט מפני שאף אחד לא קונה מספיק. הרעיון של מדיניות פיסקאלית הוא שהממשלה היא השחקן היחיד שיכול להחליט להוציא בלי קשר לרמת ההכנסה שלו, ולכן היא יכולה לדחוף את הביקוש המצרפי בכוחות עצמה. הדחיפה הזו לא נשארת בגודלה המקורי: כל שקל שהממשלה מוציאה הופך להכנסה של מישהו, שמוציא ממנה חלק, שהופך להכנסה של מישהו אחר וכן הלאה זהו תהליך המכפיל, והוא הסיבה שדחיפה קטנה בביקוש מייצרת גידול גדול בהרבה בתוצר. מכאן נובעים שני מספרים שקל מאוד להתבלבל ביניהם: הפער במונחי תוצר כמה תוצר חסר )והפער במונחי ביקוש מצרפי כמה כסף הממשלה צריכה להזרים כדי לסגור אותו )והיחס המדויק ביניהם הוא המכפיל. הכלים של הממשלה גם הם אינם שקולים זה לזה: שקל של הוצאה ממשלתית נכנס ישירות לביקוש, ואילו שקל של הורדת מס נכנס רק דרך הכיס של הצרכן ולכן רק חלק ממנו MPC —מגיע בפועל לביקוש. זו כל התורה, וכל השאלות בבחינה הן וריאציות עליה

נוסחאות

  • AD = AS , AS ≡ Y

    תנאי שיווי המשקל במודל הקיינסאני: הביקוש המצרפי שווה להיצע המצרפי, וההיצע המצרפי מוגדר זהותית כתוצר.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • AD = C + I + G

    הרכב הביקוש המצרפי במשק סגור.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • C = C₀ + mpc·Yd , Yd = Y − T

    פונקציית הצריכה הפרטית וההכנסה הפנויה.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • T = T₀ + t·Y − Tr

    פונקציית המיסים נטו: מס גולגולת, מס יחסי, ותשלומי העברה כמס שלילי.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • I = I₀ + mpi·Y , G = G₀

    ההשקעה העסקית תלויה בתוצר; הצריכה הציבורית אוטונומית.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • AD = A₀ + mpe·Y

    הצגת הביקוש המצרפי כקו ישר: חלק אוטונומי ועוד חלק התלוי בתוצר.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • A₀ = C₀ + G₀ + I₀ − mpc·T₀

    החלק האוטונומי של הביקוש המצרפי. שים לב שהמס נכנס מוכפל ב-MPC.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • mpe = mpc·(1 − t) + mpi

    הנטייה השולית להוצאה כשקיים מס יחסי — שיפוע עקומת AD.

    דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 63

  • MPE = MPC + MPI

    אותו דבר במקרה הפרטי שבו אין מס יחסי.

    מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 5

  • C = C₀ − mpc·T₀ + mpc·(1 − t)·y

    פונקציית הצריכה אחרי הצבת מס משולב: המס הקבוע מוריד את החיתוך, והמס היחסי מקטין את השיפוע.

    סיכום עמ' 63

  • Y* = [1 / (1 − mpe)] · A₀

    תוצר שיווי המשקל.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • K = 1 / (1 − mpe)

    המכפיל הקיינסאני הרגיל.

    דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 65

  • ΔY = |Y* − Y_F|

    הפער במונחי תוצר.

    דף נוסחאות עמ' 2; מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 2

  • ΔA₀ = |Y_F − AD(Y_F)|

    הפער במונחי ביקוש מצרפי — הפער הדיפלציוני.

    דף נוסחאות עמ' 2; מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 2

  • ΔY = K · ΔA₀

    הקשר בין שני הפערים: הפער בתוצר גדול פי K מהפער בביקוש. שקול לכך ש-ΔAD = ΔY / K.

    דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 65

  • K_T = −mpc / (1 − mpe)

    מכפיל המס. שלילי, וקטן בערכו המוחלט מ-K בדיוק פי MPC.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • ΔY = K · ΔG₀ + K_T · ΔT₀

    השינוי בתוצר כאשר משתנים G ו-T בלבד. זו הנוסחה שיש להשתמש בה בכל שאלה שבה שני הכלים זזים יחד ולא בהכרח באותו גודל.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • K + K_T = (1 − mpc) / (1 − mpe)

    מכפיל התקציב המאוזן — הגדלת G ו-T באותו גודל.

    דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 67

  • S_G = T − G , S_p = −C₀ + mps·Yd , mpc + mps = 1

    חסכון ציבורי, חסכון פרטי, והקשר בין הנטיות השוליות.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • I = (T − G) + (Yd − C) = S_G + S_p = S

    הוכחה שהשקעה שווה לחסכון: מציבים AD = y ו-Yd = y − T בתוך AD = C + I + G.

    סיכום עמ' 67

מושגי מפתח

פער התוצר
ההפרש בין תוצר תעסוקה מלאה לבין תוצר שיווי המשקל. נמדד על הציר האופקי, במונחי תוצר
פער דיפלציוני
ההפרש בין תוצר תעסוקה מלאה לבין הכמות המצרפית המבוקשת ברמת תוצר זו. זהו מצב אבטלה, שבו התוצר בשיווי משקל נמוך מתוצר תעסוקה מלאה. נמדד על הציר האנכי, במונחי ביקוש
פער אינפלציוני
המצב ההפוך, שבו תוצר תעסוקה מלאה קטן מתוצר שיווי המשקל. הביקוש המצרפי גדול מהתוצר שהמשק מסוגל לייצר, ולכן המחירים עולים והביקוש יורד השוק מטפל בעצמו
תוצר תעסוקה מלאה
רמת התוצר שבה כל גורמי הייצור מנוצלים. בגרף זהו קו אנכי, ולא נקודת שיווי משקל אין שום מנגנון אוטומטי שמושך אליו את המשק
המכפיל הקיינסאני
היחס בין הגידול בביקוש המצרפי לבין הגידול שהוא גורר בתוצר שיווי המשקל, בתנאי אבטלה
MPE
הנטייה השולית להוצאה: החלק מכל שקל תוצר נוסף שחוזר אל הביקוש המצרפי. זהו שיפוע עקומת AD
MPC
נטייה שולית לצרוך מתוך ההכנסה הפנויה Ydשים לב: מתוך ההכנסה הפנויה, לא מתוך התוצר
MPI
נטייה שולית להשקיע מתוך התוצר. ההשקעה העסקית תלויה בתוצר ולכן מגדילה את המכפיל
mps
נטייה שולית לחסוך מתוך ההכנסה הפנויה. מתקיים תמיד mpc + mps = 1
מס גולגולת (מס קבוע)
מס בסכום קבוע שאינו תלוי בהכנסה. בגרף של Tמול yזהו קו אופקי בגובה T₀
מס יחסי
מס בשיעור קבוע מההכנסה. בגרף זהו קו עולה מהראשית. דוגמאות: ביטוח לאומי ומס בריאות
מס משולב
השילוב הרווח בפועל של מס גולגולת ומס יחסי יחד
מס פרוגרסיבי
מס עם מדרגות, שבו נטל המס עולה בקצב עולה ככל שההכנסה גדלה. דוגמה: מס הכנסה
מדיניות פיסקלית
מדיניות ממשלתית בנוגע להוצאותיה ולהכנסותיה תקציבים ומיסים המשנה את הביקוש המצרפי
מדיניות מרחיבה ומדיניות מצמצמת
מרחיבה מדיניות ממשלתית המגדילה את הביקוש המצרפי. מצמצמת מדיניות ממשלתית המקטינה אותו. לכל פעולה מרחיבה יש פעולה הפוכה מצמצמת
שלוש הדרכים למדיניות פיסקלית מרחיבה
הגדלת הוצאות הממשלה ומימונן במכירת אג"ח; הקטנת המיסים ומימונה במכירת אג"ח; הגדלת הוצאות הממשלה והמיסים באותו גודל
מכפיל המס
השפעת שינוי במס הקבוע על התוצר. סימנו שלילי, וערכו המוחלט קטן מהמכפיל הרגיל, כי מס משפיע על הביקוש רק דרך הצריכה
מכפיל התקציב המאוזן
השפעת הגדלת הוצאות הממשלה והמיסים באותו גודל בו-זמנית. חיובי, אך קטן מהמכפיל הרגיל
תשלומי העברה
תשלומים מהממשלה לציבור, כגון קצבאות. נכנסים לחישוב כמס שלילי, ולכן משפיעים על התוצר רק דרך ההכנסה הפנויה
חסכון ציבורי
ההפרש בין גביית המיסים לבין הוצאות הממשלה. חסכון ציבורי שלילי פירושו גירעון תקציבי
פרדוקס החיסכון
בזמן משבר הנטייה הטבעית היא להקטין את הצריכה ולהגדיל את החיסכון, אך הקטנת הצריכה מקטינה את הביקוש המצרפי ואת התוצר, ובעקבותיהם גם את החיסכון עצמו. כלומר גישה זו מחמירה את המצב במשבר צריך דווקא להשקיע
דוח מקורות ושימושים ודוח ייווי הון
שתי טבלאות בקרה שמאמתות את הפתרון: המקורות yמול השימושים C, I, Gמצד אחד, וההשקעה Iמול סך החסכון מצד שני

מלכודות

  • הבלבול המרכזי בנושא: פער התוצר ופער דיפלציוני אינם אותו מספר. פער התוצר נמדד אופקית, הפער הדיפלציוני נמדד אנכית, והיחס ביניהם הוא המכפיל. שאלות 8, 34ו- 71במאגר מבקשות במפורש את שניהם באותה שאלה, וסטודנטים כותבים את אותו מספר פעמיים. בשאלה 34למשל, פער התוצר הוא 275והפער במונחי ביקוש הוא 110
  • כדי לסגור את הפער צריך להזרים את הפער הדיפלציוני, לא את פער התוצר. בדוגמה בסיכום עמ' 65פער התוצר הוא 37.5אבל ההגדלה הנדרשת בהוצאות הממשלה היא 15בלבד כי המכפיל עושה את שאר העבודה. הכלל: מחלקים את פער התוצר במכפיל
  • מכפיל המס אינו מינוס המכפיל הרגיל. הוא קטן ממנו בערכו המוחלט בדיוק פי MPCכי מס משפיע על הביקוש רק דרך הצריכה ולא ישירות. התוצאה המעשית: הורדת המיסים הנדרשת גדולה מהגדלת ההוצאה הנדרשת פי אחד חלקי MPCבסיכום עמ' 66זה בדיוק ההסבר להפרש בין ΔG=15לבין ΔT=30
  • מכפיל התקציב המאוזן אינו תמיד 1הוא שווה ל- 1רק במקרה הפרטי שבו MPEשווה ל- MPCכלומר אין מס יחסי ואין השקעה תלוית תוצר. בשאלה 96אכן יצא 1אבל בשאלה 51יצא 1.5ובסיכום עמ' 67יצא 1.25תמיד לחשב מהנוסחה ולא לזכור מספר
  • המצגת עצמה, בעמ' 5כותבת k = 1/MPEזו טעות דפוס. דף הנוסחאות והסיכום בעמ' 65שניהם נותנים K = 1/(1 − mpe)וזו הנוסחה שנבחנת. אל תיקח את הנוסחה מהשקף
  • מס יחסי ומס גולגולת עושים דברים גיאומטריים שונים לחלוטין. מס גולגולת מוריד את החיתוך של פונקציית הצריכה ב- mpc·T₀ומשאיר את השיפוע הזזה מקבילה, ולכן הוא משנה את A₀אך לא את המכפיל. מס יחסי מוריד את השיפוע מ- mpcל- mpc(1−t)ומשאיר את החיתוך סיבוב, ולכן הוא כן משנה את המכפיל. סיכום עמ' 63-64
  • תשלומי העברה אינם הוצאות ממשלה Trנכנס דרך פונקציית המס כמס שלילי ולכן מגיע לביקוש רק דרך ההכנסה הפנויה המכפיל שלו הוא MPCכפול המכפיל הרגיל, לא המכפיל הרגיל. שאלות 7ו- 17בנויות בדיוק על ההבחנה הזו: בשאלה 17מכפיל ההעברות יוצא 1.875ולא 2.5
  • כששני הכלים זזים יחד אבל לא באותו גודל, מכפיל התקציב המאוזן לא רלוונטי. חייבים להשתמש ב- ΔY=K·ΔG₀ + K_T·ΔT₀ולהציב את האילוץ. שאלות 67ו- 82נותנות אילוץ של ΔG=2ΔTומי שמנסה לקצר עם המכפיל המאוזן טועה
  • אפשר לזוז ולא להגיע לשום מקום. בשאלה 108הממשלה מטילה מס קבוע של 10ומגדילה הוצאות ב- 7 —התוצאה היא שינוי אפס בתוצר, כי 7פחות 0.7כפול 10שווה אפס. אל תניח שכל מדיניות מרחיבה מזיזה את התוצר, ואל תניח שהמשק בהכרח הגיע לתעסוקה מלאה בסוף
  • כשהשאלה כוללת יבוא, היבוא הוא דליפה שמקטינה את המכפיל, בעוד שהיצוא הוא רכיב אוטונומי. בשאלות 67, 68, 82ו- 83המכפיל יוצא 2.5מתוך חישוב שבו הנטייה השולית לייבא נכנסת בסימן מינוס. אל תשכח אותה כשמרכיבים את השיפוע
  • בדיקת כיוון הפער לפני הכול: אם תוצר שיווי המשקל קטן מתוצר תעסוקה מלאה זהו פער דיפלציוני ומצב אבטלה, ואם הוא גדול ממנו זהו פער אינפלציוני. שאלה 8מבקשת קודם כול לזהות במה מדובר, ורק אחר כך את הגדלים. חלק מהסטודנטים ממהרים למספרים ומסמנים את התשובה עם הכיוון ההפוך
  • בשאלות על כיוון ההשפעה על המכפיל: MPCו- MPIמגדילים אותו, ואילו שיעור המס tו- mpsמקטינים אותו. שאלה 39בנויה כולה על סימני הנגזרות האלה, בלי חישוב מספרי

תרגול (154 שאלות אמיתיות)