הפלייבוק המלא לנושא הזה (תהליך פתרון מהשאלות האמיתיות, גזירות וקשרים) בכתיבה — בינתיים: הסיכום הקיים, המעבדה והתרגול.
במודל הקיינסאני התוצר נקבע לפי כמה מוציאים במשק, ולא לפי כמה המשק מסוגל לייצר. לכן המשק יכול להיתקע בשיווי משקל יציב לגמרי שבו יש אבטלה —אנשים מוכנים לעבוד ומכונות עומדות דוממות, פשוט מפני שאף אחד לא קונה מספיק. הרעיון של מדיניות פיסקאלית הוא שהממשלה היא השחקן היחיד שיכול להחליט להוציא בלי קשר לרמת ההכנסה שלו, ולכן היא יכולה לדחוף את הביקוש המצרפי בכוחות עצמה. הדחיפה הזו לא נשארת בגודלה המקורי: כל שקל שהממשלה מוציאה הופך להכנסה של מישהו, שמוציא ממנה חלק, שהופך להכנסה של מישהו אחר וכן הלאה —זהו תהליך המכפיל, והוא הסיבה שדחיפה קטנה בביקוש מייצרת גידול גדול בהרבה בתוצר. מכאן נובעים שני מספרים שקל מאוד להתבלבל ביניהם: הפער במונחי תוצר כמה תוצר חסר )והפער במונחי ביקוש מצרפי כמה כסף הממשלה צריכה להזרים כדי לסגור אותו )והיחס המדויק ביניהם הוא המכפיל. הכלים של הממשלה גם הם אינם שקולים זה לזה: שקל של הוצאה ממשלתית נכנס ישירות לביקוש, ואילו שקל של הורדת מס נכנס רק דרך הכיס של הצרכן ולכן רק חלק ממנו —MPC —מגיע בפועל לביקוש. זו כל התורה, וכל השאלות בבחינה הן וריאציות עליה
AD = AS , AS ≡ Yתנאי שיווי המשקל במודל הקיינסאני: הביקוש המצרפי שווה להיצע המצרפי, וההיצע המצרפי מוגדר זהותית כתוצר.
דף נוסחאות עמ' 2
AD = C + I + Gהרכב הביקוש המצרפי במשק סגור.
דף נוסחאות עמ' 2
C = C₀ + mpc·Yd , Yd = Y − Tפונקציית הצריכה הפרטית וההכנסה הפנויה.
דף נוסחאות עמ' 2
T = T₀ + t·Y − Trפונקציית המיסים נטו: מס גולגולת, מס יחסי, ותשלומי העברה כמס שלילי.
דף נוסחאות עמ' 2
I = I₀ + mpi·Y , G = G₀ההשקעה העסקית תלויה בתוצר; הצריכה הציבורית אוטונומית.
דף נוסחאות עמ' 2
AD = A₀ + mpe·Yהצגת הביקוש המצרפי כקו ישר: חלק אוטונומי ועוד חלק התלוי בתוצר.
דף נוסחאות עמ' 2
A₀ = C₀ + G₀ + I₀ − mpc·T₀החלק האוטונומי של הביקוש המצרפי. שים לב שהמס נכנס מוכפל ב-MPC.
דף נוסחאות עמ' 2
mpe = mpc·(1 − t) + mpiהנטייה השולית להוצאה כשקיים מס יחסי — שיפוע עקומת AD.
דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 63
MPE = MPC + MPIאותו דבר במקרה הפרטי שבו אין מס יחסי.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 5
C = C₀ − mpc·T₀ + mpc·(1 − t)·yפונקציית הצריכה אחרי הצבת מס משולב: המס הקבוע מוריד את החיתוך, והמס היחסי מקטין את השיפוע.
סיכום עמ' 63
Y* = [1 / (1 − mpe)] · A₀תוצר שיווי המשקל.
דף נוסחאות עמ' 2
K = 1 / (1 − mpe)המכפיל הקיינסאני הרגיל.
דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 65
ΔY = |Y* − Y_F|הפער במונחי תוצר.
דף נוסחאות עמ' 2; מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 2
ΔA₀ = |Y_F − AD(Y_F)|הפער במונחי ביקוש מצרפי — הפער הדיפלציוני.
דף נוסחאות עמ' 2; מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 2
ΔY = K · ΔA₀הקשר בין שני הפערים: הפער בתוצר גדול פי K מהפער בביקוש. שקול לכך ש-ΔAD = ΔY / K.
דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 65
K_T = −mpc / (1 − mpe)מכפיל המס. שלילי, וקטן בערכו המוחלט מ-K בדיוק פי MPC.
דף נוסחאות עמ' 2
ΔY = K · ΔG₀ + K_T · ΔT₀השינוי בתוצר כאשר משתנים G ו-T בלבד. זו הנוסחה שיש להשתמש בה בכל שאלה שבה שני הכלים זזים יחד ולא בהכרח באותו גודל.
דף נוסחאות עמ' 2
K + K_T = (1 − mpc) / (1 − mpe)מכפיל התקציב המאוזן — הגדלת G ו-T באותו גודל.
דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 67
S_G = T − G , S_p = −C₀ + mps·Yd , mpc + mps = 1חסכון ציבורי, חסכון פרטי, והקשר בין הנטיות השוליות.
דף נוסחאות עמ' 2
I = (T − G) + (Yd − C) = S_G + S_p = Sהוכחה שהשקעה שווה לחסכון: מציבים AD = y ו-Yd = y − T בתוך AD = C + I + G.
סיכום עמ' 67