מבוא לכלכלה · 094591תרגול מבחנים לפי נושאלימוד עמוק

התערבות ממשלתית

הפלייבוק המלא לנושא הזה (תהליך פתרון מהשאלות האמיתיות, גזירות וקשרים) בכתיבה — בינתיים: הסיכום הקיים, המעבדה והתרגול.

עד כאן נתנו לשוק להגיע לשיווי משקל לבד. הנושא הזה שואל למה בכלל שהממשלה תתערב, ומה קורה כשהיא כן. הסיבות נקראות כשלי שוק: תחרות לא משוכללת ראינו שכשיש מונופול הרווחה בשוק נפגעת )מוצרים ציבוריים שהשימוש בהם תורם לכולם ואינו פוגע באחרים, השפעות חיצוניות שמנגנון המחירים לא מתמחר, צמיחה כלכלית וצדק חברתי. הכלים הם ארבעה: מיסים, חוקים ותקנות, כניסה לשוק כקונה או כמוכר, וייצור ישיר. הרעיון הטכני שמאחד כמעט את כל הנושא פשוט להפליא —כמעט כל התערבות מתורגמת להזזה אנכית של אחת משתי העקומות. מס ליחידת מוצר מרים את Sבגובה tמס קנייה מוריד את Dבגובה Tסובסידיה מורידה את Sבגובה subומחיר מקסימום או מינימום פשוט מותח קו אופקי על הגרף. מרגע שהזזת, השאר הוא שגרה: קוראים את שיווי המשקל החדש, שמים לב שיש עכשיו שני מחירים —מה שהצרכן משלם ומה שהיצרן מקבל, והמרחק האנכי ביניהם הוא בדיוק גובה המס —וממלאים טבלה אחת בת ארבע שורות: עודף צרכן, עודף יצרן, הממשלה, וסך הרווחה. שתי מסקנות חוזרות בכל וריאציה. הראשונה: לא משנה על מי מוטל המס חוקית, מקבלים בדיוק את אותה נקודה; חלוקת הנטל נקבעת רק על ידי הגמישויות. השנייה: כמעט כל התערבות גורעת מסך הרווחה, והגירעון הזה הוא בדיוק המשולש שנוצר מהשינוי בכמות

נוסחאות

TC_new = TC_init + t , MC_new = MC_init , AVC_new = AVC_init , ATC_new = ATC_init + t/Q
מס גולגולת בטווח הקצר: ההוצאה הכוללת והממוצעת הכוללת עולות, אבל MC ו-AVC כלל לא זזים — ולכן המחיר והכמות לא משתנים.
סיכום עמ' 40
π_new < π_init
התוצאה היחידה של מס גולגולת בטווח הקצר — הרווח קטן.
סיכום עמ' 40
TC_new = TC_init + t·Q , MC_new = MC_init + t , AVC_new = AVC_init + t , ATC_new = ATC_init + t
מס קבוע ליחידת מוצר: כל עקומות ההוצאה הרלוונטיות עולות ב-t, ולכן עקומת ההיצע עולה ב-t והכמות בשיווי משקל קטנה.
סיכום עמ' 40
S₁ = S₀ + T
מס ייצור בגובה T ליחידה (מוטל על היצרן) — הזזה אנכית מקבילה של עקומת ההיצע כלפי מעלה.
דף הנוסחאות עמ' 1
D₁ = D₀ − T
מס קנייה בגובה T ליחידה (מוטל על הצרכן) — הזזה אנכית מקבילה של עקומת הביקוש כלפי מטה.
דף הנוסחאות עמ' 1
תקבולי ממשלה = T·Q₁
הכנסות הממשלה ממס ליחידה — גובה המס כפול הכמות החדשה Q₁, לא הכמות המקורית.
דף הנוסחאות עמ' 1
S₁ = S₀(1 + t)
מס יחסי — גובה המס תלוי בכמות המיוצרת, ולכן זו אינה הזזה מקבילה.
דף הנוסחאות עמ' 1
π(1 − t)
מס על הרווח בשיעור t — הרווח קטן מ-π ל-π(1−t).
סיכום עמ' 40
S₁ = S₀ − Sub , הוצאות ממשלה = Sub·Q₁
סובסידיה בתחרות (מס שלילי) — עקומת ההיצע יורדת ב-sub, והממשלה משלמת את גובה הסובסידיה כפול הכמות החדשה.
דף הנוסחאות עמ' 1
רווחה חברתית = עודף יצרן (רווח תפעולי) + עודף צרכן + תקבולי ממשלה ממסים
ההגדרה שממנה ממלאים את כל טבלאות השוואת הרווחה.
דף הנוסחאות עמ' 1
PS = TR − TVC
עודף היצרן הוא הרווח התפעולי — לא הרווח הכלכלי π = TR − TC.
דף הנוסחאות עמ' 1
Δעודף יצרן = −(C+G) , Δעודף צרכן = −(B+F) , Δממשלה = +(B+C) , Δרווחה = −(F+G)
טבלת השוואת הרווחה למס קבוע ליחידת מוצר. הפגיעה נטו היא בדיוק F+G — משולש הוטלינג.
סיכום עמ' 41
Δעודף יצרן = +(B+F) , Δעודף צרכן = +(C+E) , סובסידיה = −(B+C+E+F+G) , Δרווחה = −G
טבלת השוואת הרווחה לסובסידיה. שני העודפים גדלים, ובכל זאת הרווחה יורדת ב-G — נטל העודף.
סיכום עמ' 43
עודף ביקוש = Q^D − Q^S , בתנאי P_max < P שו"מ
מחיר מקסימום — אפקטיבי רק כשהוא מתחת לשיווי המשקל, ואז נוצר מחסור ושוק שחור.
דף הנוסחאות עמ' 1
עודף היצע = Q^S − Q^D , בתנאי P_min > P שו"מ
מחיר מינימום — אפקטיבי רק כשהוא מעל שיווי המשקל, ואז נוצר עודף היצע.
דף הנוסחאות עמ' 1
(Q^S − Q^D)·P_min
העלות לממשלה אם היא בוחרת לקנות את עודפי ההיצע שנוצרו מהמחיר המינימלי.
סיכום עמ' 43
רווח הממשלה = t·Q₀ (ביקוש או היצע קשיחים לחלוטין) לעומת t·Q_t (ביקוש או היצע גמישים לחלוטין)
בעקומות קצה קשיחות הכמות אינה משתנה, ולכן הממשלה גובה על הכמות המקורית ואין פגיעה ברווחה.
סיכום עמ' 42
t·Q₀ > t·Q_t
המסקנה: עדיף לממשלה להטיל מס על מוצרים בעלי עקומת היצע קשיחה לחלוטין — אין פגיעה ברווחה וגם ההכנסה גדולה יותר.
סיכום עמ' 43
MR − MC = sub כאשר Q = Q^C ; המחיר שיקבל היצרן הוא p^C + sub
סובסידיה למונופול שמביאה אותו לייצר את הכמות התחרותית Q^C. הצרכן משלם p^C והיצרן מקבל p^C + sub.
סיכום עמ' 44
Q₁ − Q^S היא הכמות המיובאת , Q₂ − Q₁ + Q_s היא הכמות המיוצרת בארץ
פירוק הכמויות תחת מכסות ייבוא.
סיכום עמ' 45
Q^{S₁} · sub
הוצאות הממשלה בסובסידיה לייצור — משלמים על כל יחידה מיוצרת. זהה גם בסבסוד יצרנים מקומיים כדי לצמצם ייבוא.
סיכום עמ' 45-46
(Q₁^S − Q₁^D) · sub
הוצאות הממשלה בסובסידיה לייצוא — משלמים רק על היחידות המיוצאות, ולכן היא זולה יותר מסובסידיה לייצור.
סיכום עמ' 46
שע"ח = NIS/$ , פיחות = שע"ח עולה , תיסוף = שע"ח יורד
הגדרת שער החליפין וכיווני התנועה. פיחות מייקר ייבוא ומעודד ייצוא.
דף הנוסחאות עמ' 1; סיכום עמ' 45, 47

מושגי מפתח

כשלי שוק: חמש הסיבות להתערבות ממשלתית: תחרות לא משוכללת, מוצרים ציבוריים, השפעות חיצוניות, צמיחה כלכלית וצדק חברתי
מוצרים ציבוריים: מוצרים בעלי שני מאפיינים: השימוש בהם תורם לכולם, והשימוש בהם אינו פוגע באחרים. לדוגמה תאורת רחוב, שירותי ביטחון כמו משטרה וצבא
השפעות חיצוניות: השפעות הנוצרות בתהליך הייצור או הצריכה שאינן חלק ממנגנון המחירים. שליליות —עישון במקום ציבורי, מפעלים מזהמים; חיוביות —השכלה וחיסונים
דרכי התערבות ממשלתית: ארבע דרכים: מיסים ליצור קופה שתממן את הוצאות המדינה )חוקים ותקנות, התערבות כמוכר או כקונה, והתערבות כיצרן חינוך, שירותי ביטחון )
מס קבוע (מס גולגולת): מס קבוע שהיצרן משלם בהנחה שבחר לייצר. זהו חלק מההוצאות הקבועות, ולכן בטווח הקצר אין שינוי במחיר, בכמות, בנקודת הסגירה או בנקודת האיזון —רק הרווח קטן. בטווח הארוך נקודת האיזון משתנה כך שנתחיל לייצר ממחיר גבוה יותר
מס קבוע ליחידת מוצר: מס בגובה tעל כל יחידה מיוצרת, כך שסך המס הוא t·Qהסיבות להטלתו: הכנסות לממשלה, והקטנת השפעות חיצוניות שליליות
מס יחסי (מע"מ): מס שהוא אחוז מהמחיר. גובה המס תלוי בכמות המיוצרת, ולכן ההזזה אינה מקבילה. הסיכום מציין במפורש שלא נלמד על מס יחסי, אך הוא מופיע בדף הנוסחאות ובמצגת
מס על הרווח: שיעור קבוע tמהרווח. הרווח קטן מ- πל- π(1−t)מס זה אינו משפיע על הטווח הקצר מפני שאינו כלול בהוצאות בטווח הקצר
סובסידיה (מס שלילי): על כל יחידה מיוצרת היצרן מקבל subהסיבות: הבטחת מחיר שוק נמוך כדי שהצרכנים יוכלו לרכוש את המוצר, עזרה ליצרן, והשפעות חיצוניות חיוביות
נטל המס: חלוקת המס בין הצרכן ליצרן. בגרף —המלבן שבין Pצרכן ל- Pשיווי משקל הוא נטל הצרכן, והמלבן שבין Pשיווי משקל ל- Pיצרן הוא נטל היצרן. מי נושא ביותר תלוי בגמישות
שקילות ההטלה: אם מטילים את המס על הצרכן מקבלים את אותה נקודת שיווי משקל ואת אותם מחירי יצרן וצרכן כמו בהטלה על היצרן. בפועל הממשלה מטילה על היצרן כי זה נוח יותר בירוקרטית —יש פחות יצרנים
רווחה חברתית: עודף יצרן הרווח התפעולי )+עודף צרכן +תקבולי ממשלה ממסים. זו ההגדרה שממנה ממלאים כל טבלת השוואת רווחה
משולש הוטלינג: הפגיעה ברווחה כתוצאה ממס. היא בדיוק משולש, והיא נוצרת מהירידה בכמות
נטל העודף: בסובסידיה הרווחה יורדת על אף שהכמות גדלה, מפני שהממשלה צריכה להשקיע יותר. השטח Gשבו יורדת הרווחה נקרא נטל העודף
מקרי קצה של גמישות: ביקוש קשיח לחלוטין —אין שינוי בכמות, מחיר הצרכן עולה, הנטל כולו על הצרכן, אין פגיעה ברווחה. ביקוש גמיש לחלוטין —הכמות קטנה, מחיר היצרן יורד, הנטל כולו על היצרן, יש פגיעה ברווחה. היצע קשיח לחלוטין —אין שינוי בכמות, מחיר היצרן יורד, הנטל כולו על היצרן, אין פגיעה. היצע גמיש לחלוטין —הכמות קטנה, מחיר הצרכן עולה, הנטל כולו על הצרכן, יש פגיעה
מחיר מקסימום: הממשלה קובעת את המחיר המירבי שבו ניתן לסחור במוצר מסוים. אפקטיבי רק אם הוא נמוך ממחיר שיווי המשקל, ואז נוצר עודף ביקוש Q^D − Q^Sולצידו שוק שחור
מחיר מינימום: מחיר שהמדינה קובעת כי מוצר לא יימחר במחיר הנמוך ממנו. אפקטיבי רק אם הוא גבוה ממחיר שיווי המשקל. אם המדינה לא תאכוף אותו ייווצר שוק שחור. הוא גורם ליצרנים לספק יותר מהכמות שהצרכנים רוצים לרכוש —עודף היצע
פתרונות לעודף ההיצע במחיר מינימום: ארבע אפשרויות: הגבלת מכסות ייצור, קניית העודפים על ידי הממשלה בעלות (Q^S−Q^D)·P_minייצוא תלוי בכך שבחו"ל יסכימו לרכוש ב- P_min)וסובסידיה —שבה היצרן מקבל את הכמות Q^Sבמחיר P_minבעוד הצרכן רוכש ב- P_min − sub
מקרה 1 — התערבות במונופול: שלוש בעיות שיוצר המונופול: מחיר גבוה מידי, כמות קטנה מידי, רווחים גדולים מידי. שני פתרונות: מחיר מקסימום הבעיה —קשה לשערך את ההוצאות ולקבוע את המחיר הנכון )וסובסידיה שמביאה את המונופול לכמות התחרותית
מקרה 2 — התערבות בייבוא: בדרך כלל הממשלה רוצה לצמצם את הייבוא כדי לתמוך ביצרנים המקומיים וליצור מקומות עבודה. ארבע דרכים: מכס, פיחות, סבסוד מקומי, ומכסות ייבוא
מכס: מס על מוצרים מיובאים. מחיר הצרכן עולה, הכמות קטנה, הכמות בשוק המקומי עולה; היצרנים המקומיים מרוויחים, הצרכנים מפסידים והממשלה מרוויחה מהמכס
מכסות ייבוא: הגבלה של כמות הייבוא. הכמות המיובאת קטנה והמחיר בארץ עולה; הצרכנים מפסידים, היצרנים הישראלים מרוויחים, והממשלה לא מרוויחה ולא מפסידה
פיחות ותיסוף: שער החליפין הוא NIS/$פיחות —שער החליפין עולה; תיסוף —שער החליפין יורד. פיחות הוא הקטנת שער החליפין של השקל, ומבחינת הציור הוא דומה מאוד למכס, אלא שבפיחות היצרנים המקומיים והמאקרו-כלכלה מרוויחים ואילו במכס מרוויחה גם הממשלה
מקרה 3 — סובסידיה לייצור מול סובסידיה לייצוא: בסובסידיה לייצור נותנים subעל כל יחידה מיוצרת ועקומת ההיצע זזה ימינה; מחיר הצרכן נשאר pבסובסידיה לייצוא נותנים subעל כל יחידה מיוצאת ועקומת הביקוש עולה; מחיר הצרכן עולה ל- pמבחינת הצרכנים בסובסידיה לייצוא הם משלמים יותר; מבחינת הממשלה יש העדפה לסובסידיה לייצוא כי הוצאותיה קטנות יותר

מלכודות

חושבים שחשוב על מי מוטל המס. הסיכום קובע במפורש שאם מטילים את המס על הצרכן מקבלים את אותה נקודת שיווי משקל ואת אותם מחירי יצרן וצרכן כמו בהטלה על היצרן —כלומר אין הבדל. מה שקובע את חלוקת הנטל זו הגמישות בלבד. הממשלה מטילה בפועל על היצרן רק מטעמי נוחות בירוקרטית סיכום עמ' 41)
מבלבלים בין מס גולגולת למס ליחידה. במס גולגולת MCו- AVCלא זזים, ולכן בטווח הקצר אין שינוי במחיר, בכמות, בנקודת הסגירה או בנקודת האיזון —רק ATCעולה ב- t/Qוהרווח קטן. במס ליחידה MC, AVCו- ATCכולם עולים ב- tורק אז הכמות יורדת. שימו לב גם לניסוח החד של הסיכום למס ליחידה: נקודת הסגירה (AVC=MC)ונקודת האיזון (ATC=MC)לא משתנות סיכום עמ' 40)
מחשבים את תקבולי הממשלה על הכמות המקורית. הנוסחה בדף הנוסחאות היא T·Q₁ —הכמות אחרי המס. זו בדיוק הסיבה שבמקרי הקצה הקשיחים הממשלה מרוויחה יותר: t·Q₀ > t·Q_t. (דף הנוסחאות עמ' 1;סיכום עמ' 43)
מותחים קו מחיר מקסימום או מינימום בלי לבדוק בצד הנכון של שיווי המשקל. דף הנוסחאות מתנה מפורשות: P_max < Pשו"מ ו- P_min > Pשו"מ. מחיר מקסימום מעל שיווי המשקל או מחיר מינימום מתחתיו פשוט אינם אפקטיביים ולא קורה כלום דף הנוסחאות עמ' 1)
מהפכים את הכיוונים: מחיר מקסימום יוצר עודף ביקוש (Q^D−Q^S)ולצידו שוק שחור, ואילו מחיר מינימום יוצר עודף היצע (Q^S−Q^D)קל להתבלבל כי המילה מקסימום נשמעת כאילו יש הרבה דף הנוסחאות עמ' 1;סיכום עמ' 43)
שוכחים את שורת הממשלה בטבלת השוואת הרווחה, או לא מהפכים לה את הסימן. במס היא תקבול חיובי +(B+C);בסובסידיה היא הוצאה שלילית −(B+C+E+F+G)בלי השורה הזו מקבלים בטעות שסובסידיה מגדילה רווחה סיכום עמ' 41, 43)
מסיקים שסובסידיה משפרת את המצב כי הכמות גדלה ושני העודפים עולים. הסיכום קובע את ההפך: הרווחה יורדת ב- Gעל אף שהכמות גדלה, מפני שהממשלה צריכה להשקיע יותר. השטח Gנקרא נטל העודף סיכום עמ' 43)
חושבים שסובסידיה למונופול פותרת את הכול. היא פותרת רק את בעיות 1ו- 2 (מחיר גבוה מידי, כמות קטנה מידי )—ובעיה 3 (רווחים גדולים מידי )רק מחמירה. לכן ניתן להטיל על המונופול מס גולגולת או מס רווח, וכך אפילו לממן את הסובסידיה סיכום עמ' 44)
מערבבים את ארבע דרכי ההתערבות בייבוא. במכס הממשלה מרוויחה; בפיחות היצרנים המקומיים והמאקרו-כלכלה מרוויחים אבל הממשלה לא; בסבסוד מקומי הממשלה מפסידה ומשלמת Q^{S₁}·sub;ובמכסות ייבוא הממשלה לא מרוויחה ולא מפסידה סיכום עמ' 44-45)
מבלבלים בין סובסידיה לייצור לסובסידיה לייצוא. בסובסידיה לייצור עקומת ההיצע זזה ימינה ומחיר הצרכן נשאר p;בסובסידיה לייצוא עקומת הביקוש עולה ומחיר הצרכן עולה. הוצאות הממשלה הן Q₁^S·subלעומת (Q₁^S−Q₁^D)·sub —ולכן הממשלה מעדיפה דווקא את סובסידיית הייצוא, על חשבון הצרכנים המקומיים סיכום עמ' 46)

המעבדה — הזיזו ותראו למה

תרגול (253 שאלות אמיתיות)

כל השאלות בנושא ←