כלכלת ישראל

• GDP = C + I + G + (Ex − Im)

  דוח מקורות ושימושים: התמ״ג שווה לצריכה פרטית ועוד השקעה ועוד צריכה ציבורית ועוד ייצוא פחות ייבוא. זו המסגרת לקריאת שני הגרפים בעמ' 87 — הגרף המוערם של ההשקעה הגולמית המקומית, הצריכה הציבורית והצריכה הפרטית הוא בדיוק אגף ימין שמצטבר, והגרף שאחריו מצייר כל אחד מהם כאחוז מהתמ״ג.

  סיכום עמ' 51 (דוח מקורות ושימושים); דף נוסחאות עמ' 2 (חשבונאות לאומית)

• תמ״ג לנפש = GDP / כמות האוכלוסייה

  למה הנושא מציג גרף אוכלוסייה מיד אחרי גרף התמ״ג, ואז גרף תמ״ג לנפש. הסיכום מנסח זאת במילים: השוואת תמ״ג בין מדינות ללא התייחסות לגודל המדינה חסרת משמעות, לכן נסתכל על תמ״ג לנפש שזהו התמ״ג חלקי כמות האוכלוסייה. זו גם כל הפואנטה של שני גרפי ההשוואה הבינלאומית בעמ' 92.

  סיכום עמ' 51; מיושם בגרפים בסיכום עמ' 86, 87, 92

• צמיחה = (Y_t − Y_{t−1}) / Y_{t−1}

  אופרטור אחד שמייצר שלושה מהגרפים של הנושא: גרף הצמיחה בעמ' 86 ("שינוי באחוזים ביחס לשנה הקודמת"), גרף האינפלציה בעמ' 91 ("אחוז שינוי כל שנה לעומת קודמתה") וגרף גידול כמות הכסף בעמ' 92. אותה נוסחה, שלוש סדרות שונות במונה.

  סיכום עמ' 52 (הדוגמה המספרית); כותרות הגרפים בסיכום עמ' 86, 91, 92

• תוצר ריאלי = (תוצר נומינלי / מדד באותה שנה) × מדד בשנה אליה משווים

  הניכוי של עליית המחירים. זו הסיבה שכמעט כל גרף רמה בנושא מסומן "במחירי 2010" או "במונחי 2010". ברגע שסדרה במחירים קבועים, שיעור השינוי שלה הוא צמיחה ריאלית, כי האינפלציה כבר הוסרה ממנה. בדוגמה שבסיכום: 3300/110 × 100 = 3000.

  סיכום עמ' 53; מיושם בסיכום עמ' 86 ("שנת 2010 היא שנת הבסיס וזהו תמ״ג ריאלי")

• S = S_p + S_b + S_G

  פירוק החסכון במשק לחסכון פרטי, חסכון עסקי וחסכון ציבורי. הרכיב הרלוונטי לנושא הוא S_G, שהוא זה שהופך לגרף הגירעון.

  סיכום עמ' 52

• S_G = P − G

  חסכון ציבורי שווה להכנסות הממשלה פחות הוצאותיה; ברוב המדינות הוא שלילי, וזהו גירעון. זה מה שהופך את גרף ההכנסות מול ההוצאות בעמ' 89 לגרף הגירעון כאחוז מהתמ״ג בעמ' 90. ההוצאות נמצאות מעל ההכנסות כמעט בכל שנה בין 1965 ל-2003.

  סיכום עמ' 52; דף נוסחאות עמ' 2 (S_G = T − G); גרפים בסיכום עמ' 89, 90

• חוב חיצוני נטו = Im − Ex

  ההגדרה המקומית של הקורס, כפי שהיא מנוסחת בדיוק בעמוד: החוב החיצוני זה הייבוא פחות הייצוא, ועד 2002 הייבוא היה גדול מהייצוא, כלומר אתה צריך יותר ממה שיש לך. זה מה שמאפשר לקרוא נכון את הצלילה של הסדרה מתחת לאפס אחרי 2002.

  סיכום עמ' 88

• M = D + CU

  כמות הכסף שווה לפקדונות הציבור בבנקים ועוד מזומנים בידי הציבור. מגדיר מה בדיוק נמדד בגרף "כמות הכסף במיליוני ש"ח, מחירים שוטפים" בעמ' 91 ובגרף שיעור השינוי שלו בעמ' 92. הנושא מצייר את M בלי להגדיר אותו מחדש.

  דף נוסחאות עמ' 2 (שוק הכסף); גרפים בסיכום עמ' 91, 92

תמ״ג ריאלי (במחירי 2010)

התוצר המקומי הגולמי אחרי שניכו ממנו את עליית המחירים, כלומר נמדד לפי מחירי שנת בסיס קבועה. גרף הפתיחה של הנושא מצייר אותו במיליוני ש"ח במחירי 2010מכ- 100,000ב- 1965לכ- 1,030,000ב- 2015

שנת בסיס

השנה שמחיריה משמשים כאמת מידה קבועה לכל הסדרה. הסיכום קובע במפורש: שנת 2010היא שנת הבסיס, ולכן אותו גרף הוא תמ״ג ריאלי ולא נומינלי

מחירים שוטפים מול מחירים קבועים

מחירים שוטפים הם המחירים שהיו בפועל באותה שנה, כך שהסדרה כוללת בתוכה את עליית המחירים. מחירים קבועים במחירי 2010במונחי 2010)הם סדרה שכבר נוקתה מאינפלציה. בנושא הזה שני הסוגים מופיעים זה לצד זה בעמודים סמוכים

צמיחה כלכלית

שיעור השינוי באחוזים בתוצר ביחס לשנה הקודמת. צמיחה שלילית היא כאשר התפוקה קטנה. הגרף השני בעמ' 86הוא בדיוק זה: נע מכ- 15.5%בסוף שנות ה- 60עד כמעט 0%ב- 2001–2002

תמ״ג לנפש

התמ״ג מחולק בגודל האוכלוסייה. הסיכום מסביר שהשוואת תמ״ג בין מדינות בלי להתייחס לגודל המדינה חסרת משמעות, ולכן מסתכלים על תמ״ג לנפש. בישראל הוא עולה מכ- 42,000ש"ח לכ- 124,000ש"ח במחירי 2010

מרכיבי הביקוש המצרפי AD

הצריכה הפרטית Cההשקעה הגולמית המקומית Iוהצריכה הציבורית Gהגרף המוערם בעמ' 87מצייר את שלושתם מצטברים לגובה התמ״ג, והסיכום כותב עליו במפורש שרואים בו את כל מרכיבי הביקוש המצרפי (AD)

G כולל את תקציב הביטחון

הצריכה הציבורית בישראל אינה רק מדינת רווחה —היא כוללת בתוכה את תקציב הביטחון. זה ההסבר לכך ש- Gמגיע לשיא של מעל 60%מהתמ״ג ב- 1973–1975ויורד לכ- 22%כיום

צריכה פרטית כאחוז מהתמ״ג

החלק הגדול ביותר בתמ״ג. הסיכום נותן שני מספרים במקומות שונים: כ- 65%מהתמ״ג בפרק חישוב התמ״ג, וכ- 60%בגרף של כלכלת ישראל. המגמה בשני המקומות זהה —עלייה מתמדת

מאזן סחר וההיפוך של 2004

עד שנות ה- 2000הייבוא היה גדול מהייצוא. השינוי התחיל סביב 2004וההסבר שהסיכום נותן לכך הוא ההייטק

חוב חיצוני נטו

בהגדרת הקורס —הייבוא פחות הייצוא. חיובי פירושו שאתה צריך יותר ממה שיש לך. הסדרה מצוירת במיליוני דולרים במחירים שוטפים, חיובית עד סביב 2002ואז צוללת אל מתחת לאפס עד כ- 130,000-ב- 2016

העברות נטו מחו״ל

כסף שמתקבל מחו״ל ללא תמורה —סיוע מארצות הברית וסכומים מגרמניה. אלה שאפשרו לישראל להיות בחוב כלפי חו״ל כל אותן שנים. הסדרה מדווחת רק החל מ- 1984בערך

גירעון ממשלתי וחסכון ציבורי

סך ההכנסות וההוצאות של הממשלה מרכיבים בעצם את הגירעון של המדינה. ההוצאות גדולות מההכנסות כמעט באופן עקבי. הגירעון כאחוז מהתמ״ג מגיע לשיא של כ- 21%באמצע שנות ה- 70

כוח העבודה ובלתי מועסקים

כוח העבודה גדל מכ- 1,000אלף ב- 1969לכ- 3,900אלף ב- 2016שתי הקפיצות הבולטות הן מוגדרתיות ולא כלכליות: ב- 2012הכניסו את החיילים בסדיר לכוח העבודה, וב- 2014צמצום קצבאות הילדים דחף אנשים לשוק העבודה

שיעור האבטלה

תנודתי לאורך כל התקופה. קפיצה החל מ- 1989בשל כניסת העלייה הרוסית, שיא של כ- 11%סביב 1992שיא נוסף של כ- 10.7%סביב 2003וירידה מתמשכת עד כ- 4.7%ב- 2017

שיעורי השתתפות בכוח העבודה

אחוז האוכלוסייה שנמצאת בכוח העבודה, בפילוח לפי מין. שיעור ההשתתפות של הנשים בעלייה מתמדת מכ- 29%לכ- 59%ושל הגברים בירידה. גם כאן יש קפיצה ב- 2012בשל הכנסת חיילי הסדיר

מדד המחירים לצרכן

מודד את קצב עליית המחירים; משקף את רמת המחירים במשק. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתמחרת סל מוצרים ושירותים של משק בית ממוצע. הגרף בנושא מצייר אחוז שינוי כל שנה לעומת קודמתה, עם קפיצה לכ- 425%ב- 1984בזמן האינפלציה

כמות הכסף M

פקדונות הציבור בבנקים ועוד מזומנים בידי הציבור. מצוירת במיליוני ש"ח במחירים שוטפים מ- 1981ועולה לכ- 750,000גרף שיעור השינוי שלה קופץ לכ- 490%ב- 1984–1985 —אותן שנים בדיוק של קפיצת מדד המחירים

האינפלציה של 1984–1985

האירוע המכונן היחיד בנושא שמופיע בשני גרפים נפרדים בו-זמנית: קפיצת מדד המחירים לצרכן ב- 1984וקפיצת כמות הכסף ב- 1984–1985הסיכום קושר ביניהם במפורש

השוואה בינלאומית — תמ״ג מול תמ״ג לנפש

בהשוואה לשכנותיה ב- 2016ישראל נמצאת בערך במקום החמישי לפי תמ״ג נומינלי כולל אחרי טורקיה, ערב הסעודית, איראן ומצרים )אבל במקום השני לפי תמ״ג לנפש אחרי קטאר )אותו נתון, שני דירוגים שונים לחלוטין

• אין לנושא הזה אף שאלה במאגר, ולכן אף אחת מהמלכודות כאן אינה מגיעה מהסחות בשאלה אמריקאית. כולן טעויות קריאה שחומר הלימוד עצמו מזמין —או מוסכמת סימן, או תווית יחידות, או אזהרה שהסיכום כותב במפורש
• ערבוב בסיסי מחירים בין גרפים סמוכים. גרפי התמ״ג, התמ״ג לנפש, מרכיבי ה- ADהסחר ותקציב הממשלה מצוירים במחירי 2010 (ריאלי )אבל גרף החוב החיצוני נטו עמ' 88)גרף ההעברות מחו״ל עמ' 89)וגרף כמות הכסף עמ' 91)מצוירים במחירים שוטפים. הסיכום מזהיר על כך ישירות. השוואה של סדרה במחירים קבועים מול סדרה במחירים שוטפים סביב 1980–1985משווה שינוי ריאלי לתקופה שבה המדד זז מאות אחוזים בשנה
• מוסכמת הסימן של החוב החיצוני נטו. הקורס מגדיר אותו כייבוא פחות ייצוא, ולכן צלילה לכ- 130,000-מיליון דולר ב- 2016היא לא התפוצצות חוב —היא ההפך הגמור, ישראל כבר לא צריכה יותר ממה שיש לה. העמודות שיורדות דרמטית כלפי מטה נראות מדאיגות ומשמעותן הפוכה
• מוסכמת הסימן של הגירעון מול החסכון הציבורי S_G =הכנסות פחות הוצאות, ולכן ערך חיובי גבוה בגרף "הגירעון הממשלתי כאחוז מהתמ״ג" מתאים ל- S_Gשלילי. הנקודה היחידה שיורדת מתחת לאפס בגרף הגירעון סביב 1986היא שנת עודף, לא שנת שיא של גירעון. גרף גירעון וגרף חסכון רצים בכיוונים הפוכים
• בלבול בין גרף רמה לגרף שיעור שינוי. בעמ' 86מופיעים שניהם: רמת התמ״ג הריאלי עולה כמעט ברציפות, בזמן שהצמיחה לצידה מתנודדת מכ- 15.5%לכ- 0%צמיחה קרובה לאפס ב- 2001–2002פירושה שהרמה השתטחה, לא שהיא קרסה. אותה טעות בדיוק בעמ' 91שם הערך של כ- 425%ב- 1984הוא שיעור שינוי במדד ולא רמת מחירים, ובעמ' 92שם כ- 490%הוא קצב הגידול של כמות הכסף ולא כמות הכסף
• הגרף של I, C, Gכאחוז מהתמ״ג אינו מסתכם ל- 100%הזהות היא GDP = C + I + G + (Ex − Im)והייצוא נטו פשוט לא מצויר שם. השארית היא מאזן הסחר, לא שגיאת מדידה או עיגול
• שני מספרים שונים לנתח הצריכה הפרטית, שניהם באותו מסמך. סיכום עמ' 50אומר שהצריכה הפרטית מהווה בערך 65%מהתמ״ג, וסיכום עמ' 87אומר שכיום היא עומדת על כ- 60%אף אחד מהם אינו מדויק לרמת בחינה —צטט טווח, וצטט את העמוד שממנו אתה קורא
• שבירות מוגדרתיות בשוק העבודה אינן כלכלה. הקפיצה בכוח העבודה ובשיעורי ההשתתפות ב- 2012היא הכנסת החיילים בסדיר לכוח העבודה, והעלייה ב- 2014נובעת מצמצום קצבאות הילדים שדחף אנשים לשוק העבודה. אלה שינויים מנהליים ומדיניים, לא סיפור של פריון
• סדרת ההעברות נטו מחו״ל שמתחילה כמעט מאפס ב- 1984אינה אומרת שלא היו העברות לפני כן. הסיכום כותב שככל הנראה הן פשוט לא דווחו עד אותה שנה. זו תקלת מדידה בסדרה, לא אירוע כלכלי
• Gאינו מדינת הרווחה. הסיכום קובע ש- Gכולל בתוכו את תקציב הביטחון, ומזכיר שעד שנות ה- 70המצב במשק היה לא טוב בשל המלחמות. נתח ממשלתי של מעל 60%מהתמ״ג ב- 1973–1975הוא הוצאות ביטחון, לא הוצאות חברתיות
• דירוג לפי תמ״ג כולל שונה מדירוג לפי תמ״ג לנפש. בעמ' 92ישראל נמצאת בערך במקום החמישי לפי תמ״ג נומינלי 2016מבין שכנותיה, אבל במקום השני לפי תמ״ג לנפש. זו בדיוק הנקודה שהסיכום עושה בעמ' 51 —השוואת תמ״ג בלי להתייחס לגודל המדינה כמעט חסרת משמעות

כל השאלות בנושא ←