מבוא לכלכלה · 094591תרגול מבחנים לפי נושאלימוד עמוק
→ מסלול הלימוד

כסף ומערכת הבנקאות

הפלייבוק המלא לנושא הזה (תהליך פתרון מהשאלות האמיתיות, גזירות וקשרים) בכתיבה — בינתיים: הסיכום הקיים, המעבדה והתרגול.

רוב הכסף במשק מעולם לא הודפס —הבנקים יצרו אותו. כשהציבור מפקיד 1000ש"ח בבנק, הבנק חייב להשאיר בצד רק חלק קטן הרזרבה )ואת כל השאר הוא מלווה הלאה; הכסף שהולווה חוזר ומופקד שוב, שוב נשמר ממנו חלק ושוב מולווה השאר —וכך אותו שטר בודד מוליד שרשרת ארוכה של פיקדונות. מכאן נולדות שתי כמויות שונות לגמרי, ואסור לבלבל ביניהן: בסיס הכסף Hהוא הכסף הפיסי שבאמת קיים ברגע נתון —מזומן בידי הציבור ועוד הרזרבות שיושבות בבנקים; כמות הכסף Mהיא כל מה שאפשר לשלם איתו —מזומן בידי הציבור ועוד פיקדונות העו"ש Mתמיד גדול מ- Hכי כל שקל רזרבה נושא על גבו כמה שקלי פיקדון. וזה כל הסיפור של הנושא: בכל שאלה מישהו מזיז כסף —או הציבור, שמעביר כסף בין הכיס לעו"ש עירוי פנימי )או הבנק המרכזי, שמכניס או מוציא כסף מהמשק עירוי חיצוני )—ואתם רק צריכים לעקוב אחרי השקל הזה דרך מאזן הבנק ולשאול שתי שאלות נפרדות: מה קרה ל- Hומה קרה ל- Mעירוי פנימי לא נוגע ב- Hבכלל אבל כן משנה את M;עירוי חיצוני משנה את Hוהמכפיל מגדיל את השינוי הזה כשהוא מגיע ל- Mמי שמפריד בין שני המדים האלה בראש פותר כמעט כל שאלה בנושא

נוסחאות

  • M = CA + D

    כמות הכסף במשק = מזומן בידי הציבור + פיקדונות עו"ש. בדף הנוסחאות מופיע כ-M = D + CU.

    מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 9; סיכום עמ' 68; דף נוסחאות עמ' 2

  • H = B = CA + R

    בסיס הכסף = מזומן בידי הציבור + רזרבות הבנקים. בדף הנוסחאות מופיע כ-H = CU + R.

    מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 9; סיכום עמ' 68; דף נוסחאות עמ' 2

  • L = D − R

    ההלוואות שהבנק נותן הן כל הפיקדונות פחות הרזרבה שהוא שומר. זהו גם התנאי שהמאזן מאוזן.

    דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 69

  • Rd = R / D

    יחס הרזרבה. בסיכום מסומן Re, ובדף הנוסחאות re = R/D = ΔR/ΔD — כלומר היחס תקף גם על השינויים.

    מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 10; סיכום עמ' 68; דף נוסחאות עמ' 2

  • D = R / Rd , ΔD = ΔR · (1/Rd)

    מכפיל הפיקדונות: כל שקל שנכנס לרזרבות מייצר 1/Rd שקלי פיקדון עו"ש. זהו הצעד הראשון בכל פתרון — תמיד מתחילים מהשינוי ברזרבה.

    מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 12; סיכום עמ' 69, 71

  • מכפיל ההלוואות = (1/Rd) − 1 , ΔL = ΔD − ΔR

    השינוי בהלוואות הוא כל הגידול בפיקדונות פחות מה שנשאר כרזרבה.

    מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 12; סיכום עמ' 71

  • ΔM = ΔCU + ΔD , ΔH = ΔCU + ΔR

    צורת השינויים של שתי ההגדרות — זו הצורה שבה עובדים בפועל בכל שאלה חישובית.

    סיכום עמ' 70-71

  • Cd = CA / D

    יחס נזילות — היחס בין המזומן בידי הציבור לפיקדונות העו"ש. בסיכום מסומן C = CU/D.

    מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 15 ו-26; סיכום עמ' 72

  • שיעור התשואה = תשלום תקופתי / מחיר האג"ח

    התשואה על אג"ח. לדוגמה, תשלום שנתי 100 על אג"ח שנקנה ב-1000 נותן תשואה של 10%, וזו גם הריבית.

    מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 6; סיכום עמ' 73

  • M / P = L(Y, r)

    משוואת שיווי המשקל בשוק הכסף: היצע הכסף הריאלי שווה לביקוש לכסף. זו בדיוק המשוואה שממנה נגזרת עקומת LM.

    סיכום עמ' 72; דף נוסחאות עמ' 2

  • מלווה מהציבור ⟸ אין שינוי ב-H ; מלווה מהבנק המרכזי ⟸ H גדל

    הכלל שמכריע בכל שאלה על מימון הוצאות ממשלה: הלוואה מהציבור רק מסובבת כסף קיים, ואילו הלוואה מהבנק המרכזי מזרימה כסף חדש למשק.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • עירוי חיצוני חיובי (קניית אג"ח ע"י הבנק המרכזי): H↑ ⟸ M↑ ; עירוי פנימי חיובי (צמצום מזומן בידי הציבור): CU↓ ⟸ M↑

    שני המנועים היחידים שמשנים את כמות הכסף, וההבחנה ביניהם — האחד נוגע ב-H והשני לא.

    דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 68, 70

מושגי מפתח

כסף
אמצעי התשלום המוסכם על החברה —כל חפץ כלכלי שהחברה הסכימה לקבל כתשלום
תכונות נדרשות מכסף
ארבע תכונות: קל לנשיאה, שומר על ערכו, מוסכם על החברה, וניתן לחלוקה
אגרת חוב (אג"ח)
תעודה המעידה על הלוואה שנתן בעל האיגרת ללווה. היא מזכה אותו בתשלומי ריבית תקופתיים ובהחזר הקרן במועד הפירעון
שיעור התשואה
התשלום התקופתי חלקי מחיר האג"ח. בקורס התשואה מזוהה עם הריבית —לכן כשהריבית עולה מחירי האג"ח יורדים ולהיפך
בנק מסחרי
חברה שמטרתה להרוויח כסף. דוגמאות: בנק הפועלים, בנק לאומי, דיסקונט
מאזן הבנק המסחרי
בצד הנכסים: R —מזומן בידי הבנק רזרבה )ו- L —הלוואות. בצד ההתחייבויות: D —פיקדונות עו"ש. המאזן חייב להיות מאוזן, כלומר הנכסים שווים להתחייבויות
רזרבה (R)
המזומן שהבנק שומר בצד ואינו מלווה, כנגד פיקדונות העו"ש שלו. מטרתה לאפשר לציבור למשוך את כספו אם ירצה בכך
פיקדונות עו"ש (D)
פיקדונות הציבור בבנקים —התחייבות של הבנק כלפי המפקידים, ולכן צד ההתחייבויות במאזן
הלוואות (L)
הכסף שהבנק הלווה לציבור. זהו נכס של הבנק, והוא בדיוק מה שנשאר מהפיקדונות אחרי הפרשת הרזרבה
כמות הכסף (M)
כסף עסקאות —כל מה שאפשר לבצע איתו עסקאות: מזומן בידי הציבור ועוד פיקדונות עו"ש
בסיס הכסף (H או B)
"כסף קשה" או כסף פיסי —כמות הכסף שבאמת קיימת בשוק כרגע: מזומן בידי הציבור ועוד הרזרבות בבנקים
מזומן בידי הציבור (CA / CU)
השטרות והמטבעות שהציבור מחזיק בכיס. זה האיבר היחיד שמופיע גם ב- Mוגם ב- Hולכן הוא ציר הקישור בין השניים
יחס הרזרבה (Rd / Re)
היחס בין המזומן שהבנק חייב להחזיק לבין פיקדונות העו"ש שלו. בישראל שיעור הרזרבה הוא כ- 6%-7%
מכפיל הפיקדונות
1חלקי יחס הרזרבה. כל שקל שנכנס לרזרבות מייצר בסופו של דבר 1/Rdשקלי פיקדון עו"ש
מכפיל ההלוואות
מכפיל הפיקדונות פחות 1כל שקל רזרבה חדש מייצר בסך הכל (1/Rd)−1שקלי הלוואות, כי שקל אחד מכל פיקדון נשאר בבנק כרזרבה
יחס נזילות (Cd / C)
היחס בין המזומן שבידי הציבור לבין פיקדונות העו"ש שלו. כשהציבור שומר על יחס קבוע, כל כסף חדש שנכנס למשק מתחלק בין הכיס לבין הבנק לפי היחס הזה
עירוי פנימי
שינוי בכמות המזומן שהציבור מחזיק. עירוי פנימי חיובי —הציבור מקטין את המזומן שבידיו מפקיד );עירוי פנימי שלילי —הציבור מגדיל את המזומן שבידיו מושך )
עירוי חיצוני
שינוי בבסיס הכסף על ידי הבנק המרכזי. חיובי —מגדיל את H;שלילי —מקטין את H
בנק מרכזי (בנק ישראל)
הבנק המרכזי של מדינת ישראל, הוקם ב- 1954הנגיד נבחר על ידי ראש הממשלה ושר האוצר וממונה על ידי הנשיא, ואינו כפוף לממשלה או לכנסת —עצמאות הבנק המרכזי
תפקידי בנק ישראל
שלושה: שליטה בכמות הכסף התפקיד המרכזי )בנק של הבנקים והמפקח עליהם, ובנק של הממשלה
מאזן הבנק המרכזי
נכסים: הלוואות לבנקים מסחריים, זהב, אג"ח, מט"ח, הון עצמי. התחייבויות: פיקדונות בנקים מסחריים, פיקדונות ממשלה, שטרות במחזור
מדיניות מוניטרית
מדיניות של הבנק המרכזי המשנה את היצע הכסף
כלים ברשות הבנק המרכזי
ארבעה: קנייה ומכירה של אג"ח, קנייה ומכירה של מט"ח, הדפסת כסף, ושינוי יחס הרזרבה
ביקוש לכסף נזיל (L = M^D)
כמות הנכסים הנזילים שהציבור רוצה להחזיק. הציבור יכול להחזיק את כספו בשתי דרכים בלבד: נזיל מזומן או עו"ש )או אג"ח
מניע העסקאות
ביקוש לכסף נזיל לצורך עסקאות. ככל שהריבית גבוהה יותר, נעדיף פחות כסף נזיל ויותר כסף באג"ח —ולכן עקומת הביקוש יורדת
מניע ספקולטיבי
ביקוש לכסף נזיל עבור הוצאה לא צפויה או הזדמנות. ככל שהריבית עולה מחירי האג"ח יורדים, ולכן נרצה למכור אג"ח, לקבל עבורם יותר כסף —והכסף הנזיל גדל
מניע הביטחון
כמות כסף נזיל שהציבור רוצה מתוך מניעים פסיכולוגיים של ביטחון. מניע זה אינו תלוי בריבית
משתנים אנדוגניים ואקסוגניים בביקוש לכסף
אנדוגני תנועה על העקומה ):הריבית rאקסוגניים הזזת כל העקומה ):רמת המחירים Pוהתוצר y
היצע הכסף (M^S)
מניחים שכמות הכסף קשיחה לחלוטין ונקבעת על ידי הבנק המרכזי —ולכן עקומת ההיצע אנכית
כמות כסף ריאלית (M/P)
היצע הכסף הריאלי —יתרות ריאליות. אם המחירים במשק עולים, כמות הכסף הריאלית קטנה ולהיפך
שיווי משקל בשוק הכסף
נקודת החיתוך בין עקומת הביקוש לכסף L = M^Dלבין עקומת ההיצע האנכית M/Pוזו הנקודה שקובעת את שער הריבית
ריבית פריים
בפועל בנק ישראל קובע את ריבית הבסיס להלוואות הבנקים המסחריים ממנו; מוסיפים לה אחוז וחצי ומקבלים את ריבית הפריים, ריבית הבסיס לעסקאות בין הבנקים לציבור

מלכודות

  • מכפילים את כל כמות הכסף ב- 1/Rdכשיחס הרזרבה יורד מ- 40%ל- 20%כמות הכסף לא מוכפלת פי 2 —רק הפיקדונות Dמוכפלים, ואילו המזומן שבידי הציבור נשאר קבוע. לכן M = CA + Dגדל בפחות מפי 2מופיע בשאלה 14ובכיוון ההפוך בשאלה 99
  • חושבים ששינוי יחס הרזרבה משנה את בסיס הכסף. הסיכום אומר זאת במפורש: שינוי יחס הרזרבה אינו עירוי חיצוני, כי הבנק המרכזי לא הכניס ולא הוציא שקל מהמשק —Rו- CAלא זזו, רק היחס ביניהם לבין D. Hנשאר בדיוק אותו דבר, גם כש Mמשתנה דרמטית סיכום עמ' 70-71;שאלה 99)
  • מטפלים בכל אג"ח באותו אופן. מלווה מהציבור לא משנה את H —הממשלה לוקחת כסף קיים ומיד מחזירה אותו למחזור כשהיא מוציאה אותו. רק מלווה מהבנק המרכזי מגדיל את Hזה מודפס במפורש בדף הנוסחאות ומכריע בשאלות 88, 103ו- 111שבהן התשובה הנכונה היא שכמות הכסף לא השתנתה בכלל
  • מפעילים את מכפיל הפיקדונות על כל ההזרקה. כשהציבור שומר על יחס נזילות קבוע Cdההזרקה לבסיס הכסף מתפצלת: ΔH=ΔCA+ΔRורק ΔRנכנס למכפיל. הדרך הנכונה היא לכתוב ΔH=(Cd+Rd)·ΔDולפתור ל- ΔDכמו בפתרון המלא בסיכום עמ' 72שאלות 80, 81, 95ו- 66נופלות בדיוק כאן
  • מבלבלים את כיוון היחס בין המזומן לעו"ש. השאלות מנסחות את זה לכל הכיוונים: " 1ש"ח מזומן על כל 4ש"ח בעו"ש", "יחס 1/2.5של עו"ש /מזומן", "סכום זהה במזומן ובעו"ש", " 2ש"ח בעו"ש על כל 1ש"ח מזומן". קראו לאט וכתבו את Cd = CA/Dבמפורש לפני שאתם מציבים. שאלות 36, 60, 66ו- 91בנויות סביב המלכודת הזאת
  • מתבלבלים בכיוון של קנייה ומכירת אג"ח. כשהציבור קונה אג"ח מבנק ישראל הכסף יוצא מהמשק ובסיס הכסף קטן; כשהבנק המרכזי קונה אג"ח מהציבור הכסף נכנס ובסיס הכסף גדל. שאלות 5ו- 75מערבבות את שתי הפעולות באותו סעיף
  • חושבים שעירוי פנימי משנה את בסיס הכסף. הציבור שמושך 200מהבנק רק מעביר את הכסף מ- Rל- CAולכן H = CA + Rלא זז כלל. אבל Mכן קטן, כי הפיקדונות מתכווצים במכפיל. שאלות 6ו- 11מבקשות בדיוק את ההפרדה הזאת
  • לא משחזרים את יחס הרזרבה מהמאזן. ברוב השאלות Rdלא נתון ישירות —צריך לקרוא אותו מתוך המאזן, למשל R/D = 500/2000 = 0.25או להסיק אותו מ- L = D − Rכשנתונות ההלוואות. שאלות 5, 11, 35, 44, 50ו- 90מתחילות כולן בצעד השחזור הזה
  • עוצרים בכמות הכסף כשנשאלים על ההלוואות. אם השאלה מבקשת את השינוי בהלוואות של הבנקים המסחריים, צריך להמשיך צעד נוסף: ΔL=ΔD−ΔRאו L = D(1 − Rd)שאלות 66, 88, 91ו- 95שואלות על Lולא על M
  • עונים על נומינלי כששואלים על ריאלי. כשהמשק בתעסוקה מלאה, כמות הכסף הנומינלית יכולה לגדול בעוד M/Pנשאר בדיוק אותו דבר, כי המחירים עולים עד שהיתרות הריאליות חוזרות למקומן. שאלה 109בנויה בדיוק על זה, ושאלה 95דורשת לחלק את התוצאה הנומינלית ברמת המחירים 5
  • מחפשים תשובה יפה במקום לחשב. בחלק מהשאלות התוצאה הנכונה היא מספר לא עגול או "אף תשובה אינה נכונה" —בשאלה 59החישוב נותן 10,500שאינו מופיע ברשימה, ובשאלות 35, 43ו- 50התשובות הן שברים כמו 416⅔או 1,777.78סיימו את החישוב לפני שאתם מסתכלים בתשובות
  • שוכחים שהממשלה מחזירה את הכסף למחזור. כשהממשלה מגייסת מסים או מלווה מהציבור ומיד מוציאה את אותו סכום, שני הצדדים מתקזזים והפיקדונות חוזרים למקומם —כמות הכסף וההלוואות לא משתנות. רק החלק שמומן מהבנק המרכזי הוא כסף חדש. שאלה 88היא המקרה הטהור, ושאלות 59ו- 66מערבבות מימון מעורב שבו רק חלק מהסכום נכנס לבסיס

תרגול (164 שאלות אמיתיות)

כל השאלות בנושא ←