🔬 מאקרו מפורק — כל 44 שאלות תשפ״ה–תשפ״ו, אופציה-אופציה

משק סגור נמצא במצב מוצא של אבטלה – קיים פער דפלציוני. הניחו עקומות לינאריות רגילות במודל המשולב. מבין הבאים, מהי המדיניות המומלצת לשם צמצום הפער והתכנסות על תוצר תעסוקה מלאה?

1. א. הגדלת יחס הרזרבה.
   ✗ כיוון הפוך: העלאת יחס הרזרבה מקטינה את מכפיל הכסף ולכן מקטינה את M, LM שמאלה — מעמיקה את הפער במקום לסגור אותו.
2. ב. מלווה מהציבור לממשלה.
   ✗ מלווה מהציבור אינו משנה את M (רק מימון, לא הרחבה מוניטרית), וכשלעצמו — בלי הגדלת G מוצהרת — אינו מזיז את הביקוש. זה כלי מימון, לא מדיניות הרחבה.
3. ג. מדיניות פיסקלית מרחיבה במימון הלוואה מהבנק המרכזי.
   ✓ הרחבה כפולה: הגדלת G מזיזה IS ימינה, והמימון מהבנק המרכזי מגדיל את H ולכן את M — LM ימינה. שתי העקומות דוחפות את Y כלפי Y_F, ההרחבה החזקה ביותר לסגירת הפער.
4. ד. הקטנת תשלומי ההעברה לציבור.
   ✗ כיוון הפוך: הקטנת תשלומי העברה מקטינה את ההכנסה הפנויה ואת C — IS שמאלה, הפער גדל.
5. ה. מדיניות ריסון משולבת (פיסקלית-מוניטרית).
   ✗ ריסון הוא בדיוק ההפך מהנדרש בפער דפלציוני: גם IS וגם LM זזות שמאלה והאבטלה מחריפה.

🎓 בפער דפלציוני הכלי המומלץ הוא הרחבה פיסקלית במימון הבנק המרכזי — היא היחידה שמזיזה גם IS וגם LM ימינה בו-זמנית.

במשק נתון מתקיים: C = 200 + 0.75Yd ; G = 625 ; T = 500 ; I = 600 − 10r ; L(Y,r) = 500 + Y − 60r. כמות הכסף הנומינלית היא 2000. רמת המחירים במצב המוצא היא 1. הניחו שהציבור לא משנה את כמות המזומנים בידיו. ידוע שבמצב המוצא, תוצר שיווי משקל שווה לתוצר תעסוקה מלאה (ללא עליית מחירים). כעת, ידוע כי הממשלה מבצעת הרחבה פיסקלית במימון מלווה מהבנק המרכזי בשווי של 100 ₪. כתוצאה מכך ולפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בשווי משקל (ביחס למצב המוצא)?

1. א. התוצר גדל, והריבית ירדה.
   ✗ הפרת משטר: בתעסוקה מלאה התוצר לא יכול לגדול — Y נשאר Y_F. וגם הריבית עולה (IS ימינה), לא יורדת.
2. ב. התוצר גדל, והריבית ללא שינוי.
   ✗ שני החלקים שגויים: Y נעול ב-Y_F ולא גדל, והריבית משתנה — היא עולה מ-27 ל-37 כי ה-IS זז ימינה.
3. ג. הריבית עלתה, והמחירים עלו.
   ✓ IS ימינה + M גדל יוצרים עודף ביקוש ב-Y_F; המחירים עולים ומחזירים את ה-LM עד ש-Y=Y_F. הריבית נקראת מה-IS החדש: r עולה מ-27 ל-37, ו-P עולה (מ-1 ל-1.5).
4. ד. התוצר והריבית ללא שינוי.
   ✗ חצי נכון: Y אכן ללא שינוי, אבל הריבית לא — ה-IS זז ימינה ולכן בגובה Y_F הריבית גבוהה יותר.
5. ה. התוצר ללא שינוי, והריבית ירדה.
   ✗ כיוון הפוך בריבית: הרחבה פיסקלית מעלה את הריבית ב-Y_F; ירידת ריבית הייתה מתאימה לצמצום פיסקלי.

🎓 בתעסוקה מלאה קוראים את הריבית הסופית מה-IS החדש בגובה Y_F, והמחירים עושים את כל העבודה של החזרת ה-LM.

במשק מסוים מתקיימים הבאים: הצריכה הפרטית: C = 500 + 0.8Yd, הוצאות הממשלה: G = 100, השקעות: I = 200. הניחו כי קיימים מסים קבועים בלבד, ובמצב המוצא נתון שאין חסכון ציבורי כלומר: S_G = 0. ידוע כי במצב המוצא קיימת אבטלה. לפי מודל קיינס הפשוט (שוק המוצרים) מי מהבאים נכון בשווי משקל?

1. א. אם הממשלה תחליט להגדיל את הוצאותיה בלבד, סך החסכון במשק יגדל.
   ✗ הפרת כלל מודל: בשיווי משקל S_total=I, ו-I קבוע (200). הגדלת G מגדילה את Y, אבל סך החיסכון במשק נשאר שווה ל-I ולא גדל.
2. ב. אם הממשלה תפעיל מדיניות תקציב מאוזן ע"י הגדלת הוצאותיה, סך הגירעון הציבורי יגדל.
   ✗ בתקציב מאוזן ΔG=ΔT, ולכן הגירעון (G-T) לא משתנה כלל — אין גידול בגירעון.
3. ג. אם הממשלה תפעיל מדיניות תקציב מאוזן ע"י הגדלת הוצאותיה, התוצר יגדל והאבטלה תצטמצם.
   ✓ מכפיל התקציב המאוזן שווה 1, ולכן ΔY=ΔG>0. המשק במוצא באבטלה, אז התוצר אכן גדל והאבטלה מצטמצמת.
4. ד. מכפיל התקציב המאוזן שווה 1, ומכפיל קיינס הרגיל שווה 3.
   ✗ זוג חצי-נכון: מכפיל התקציב המאוזן אכן 1, אבל מכפיל קיינס הרגיל הוא 1/(1-0.8)=5, לא 3.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ 'אף תשובה' נפסלת כי ג׳ נכונה בבירור: מכפיל תקציב מאוזן =1 נותן ΔY=ΔG>0 באבטלה, כלומר יש טענה נכונה ברשימה.

🎓 בקיינס פשוט מכפיל תקציב מאוזן =1, וסך החיסכון במשק תמיד ננעל על גובה ההשקעה הקבועה.

משק סגור נמצא במצב מוצא בשווי משקל באבטלה. הניחו עקומות לינאריות רגילות במודל המשולב. ידוע כי ההשקעות תלויות בריבית בלבד, והצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה בלבד. כעת, הממשלה מחליטה להגדיל תשלומי העברה ובמקביל לוקחת הלוואה מהציבור. (הניחו שלא ייווצר מצב של עודף ביקושים). בהתאם לכך ולפי המודל המשולב, מה יקרה לכמות הכסף הריאלית במשק בשווי משקל?

1. א. לא תשתנה.
   ✓ מלווה מהציבור משאיר את M ללא שינוי (רק IS זזה), ובאין עודף ביקושים P לא עולה (וממילא לא יורדת). לכן M/P נשאר בדיוק כשהיה.
2. ב. תגדל.
   ✗ כדי ש-M/P יגדל נדרש M גדול יותר או P נמוך יותר; מלווה מהציבור לא מגדיל את M, ו-P קשיחה כלפי מטה.
3. ג. תקטן.
   ✗ כדי ש-M/P יקטן נדרש ש-P תעלה — אבל נתון שלא נוצר עודף ביקושים, ולכן P קבועה; M כמובן לא קטן.
4. ד. תלוי בנטייה השולית לצרוך mpc.
   ✗ ערבוב מושגים: ה-mpc קובע את גודל תזוזת ה-IS ואת ΔY, אבל M/P נקבע רק על ידי M ו-P — ושניהם לא תלויים במכפיל.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ 'אף תשובה' נפסלת כי א׳ נכונה בבירור: גם M (מלווה מהציבור) וגם P (אין עודף ביקושים) קבועים, ולכן M/P לא משתנה.

🎓 מימון במלווה מהציבור משאיר את M קבוע, וכל עוד אין עודף ביקושים גם P קבועה — ולכן M/P לא זז.

במשק "לגולנד" יחס הרזרבה הנדרש מהבנקים המסחריים הוא 0 < re < 1. כעת, ידוע שהבנק המרכזי הקטין את יחס הרזרבה, אך מעוניין לשמור על כמות כסף נומינלית קבועה במשק. מבין החלופות הבאות ולפי מודל מערכת הבנקים, כיצד תושג מטרתו של הבנק המרכזי?

1. א. הבנק המרכזי יקנה אג"ח מהציבור
   ✗ כיוון הפוך: קניית אג"ח מהציבור מזרימה כסף החוצה ומגדילה את H — M גדלה עוד יותר במקום להתקזז.
2. ב. הממשלה תגדיל את הוצאותיה במימון מלווה מהציבור
   ✗ מלווה מהציבור לממשלה מעביר כסף קיים בין ידיים ואינו משנה לא את H ולא את M — לא מקזז את הגידול שנוצר מהורדת יחס הרזרבה.
3. ג. הבנק המרכזי ימכור אג"ח לציבור
   ✓ מכירת אג"ח לציבור סופגת מזומן ומקטינה את H; בבחירת היקף מכירה מתאים הקיטון ב-H מקזז בדיוק את הגידול במכפיל, ו-M נשארת קבועה.
4. ד. עירוי חיצוני חיובי (הלוואה מהבנק המרכזי לממשלה)
   ✗ כיוון הפוך: עירוי חיצוני חיובי מגדיל את H, ולכן מגדיל את M על גבי הגידול הקיים.
5. ה. הקטנה נוספת של יחס הרזרבה
   ✗ כיוון הפוך: הקטנה נוספת של יחס הרזרבה מגדילה את המכפיל שוב — M מתרחקת עוד מהיעד.

🎓 M = מכפיל × H: כשמגדילים את המכפיל, שמירה על M קבועה מחייבת כיווץ H — כלומר מכירת אג"ח לציבור.

משק סגור נמצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה. הניחו עקומות לינאריות רגילות במודל המשולב. ידוע כי ההשקעות תלויות בריבית בלבד, והצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה בלבד. כעת, הממשלה מחליטה להקטין את הוצאותיה (צמצום פיסקלי) ובמקביל הבנק המרכזי קונה אג"ח מהציבור. ידוע כי בעקבות הקנייה כמות הכסף הנומינלית במשק גדלה ב-100%, והציבור מחזיק בידיו באותה כמות מזומנים. בהתאם לכך, מה יקרה לרמת המחירים בשווי המשקל החדש?

1. א. במקרה שנוצר עודף ביקושים רמת המחירים תעלה ביותר מ-100%.
   ✗ עלייה של יותר מ-100% פירושה M/P קטן מהמקורי — LM משמאל למקורי וריבית גבוהה יותר. אבל ה-IS זז שמאלה והריבית ב-Y_F דווקא ירדה — סתירה.
2. ב. במקרה שנוצר עודף ביקושים רמת המחירים תעלה בדיוק ב-100%.
   ✗ עלייה של בדיוק 100% מחזירה את M/P לרמתו המקורית — LM במקומו הישן וריבית ללא שינוי. אך הצמצום הפיסקלי הוריד את הריבית ב-Y_F, ולכן זה בלתי אפשרי.
3. ג. במקרה שנוצר עודף ביקושים רמת המחירים תעלה בפחות מ-100%.
   ✓ הריבית הסופית (מה-IS החדש ב-Y_F) נמוכה מהמקורית, ולכן נדרש M/P גבוה מהמקורי — כלומר P עולה פחות מ-100%, כדי שה-LM ייעצר מימין למיקומו הישן.
4. ד. בכל מקרה המחירים יעלו ב-100%.
   ✗ מתעלם משני דברים: הצמצום הפיסקלי מוריד את הריבית הנדרשת (ולכן לא בדיוק 100%), ואם בכלל לא נוצר עודף ביקושים P לא עולה כלל — 'בכל מקרה' שגוי.
5. ה. בכל מקרה רמת המחירים לא תשתנה כלל.
   ✗ אם נוצר עודף ביקושים ב-Y_F, המחירים חייבים לעלות כדי לספוג אותו — 'לא תשתנה כלל בכל מקרה' מפר את מנגנון ההתאמה.

🎓 כשה-IS זז שמאלה וה-M מוכפל, הריבית הסופית יורדת — ולכן M/P חייב לגדול, כלומר P עולה פחות משיעור הגידול ב-M.

במשק נתון מתקיים (הניחו משק סגור): C = 500 + 0.6Yd ; G = 300 ; T = 0 ; I = 400 − 52r ; L^D(Y,r) = 300 + Y − 20r. בסיס הכסף הינו 600 ₪, יחס הרזרבה הוא 1/5, והציבור תמיד מעוניין להחזיק בידיו מזומנים בסך 300 ₪. רמת המחירים במצב המוצא הינה 100. ידוע שתוצר תעסוקה מלאה הוא 15000000000000000 ₪ (אין טעות, זהו המספר). כעת, ידוע שחל עירוי פנימי שלילי בגובה 250 ₪. לפי המודל המשולב, מהי רמת המחירים בשווי המשקל?

1. א. 100
   ✓ הקיטון ב-M מזיז LM שמאלה, התוצר יורד והמשק נשאר באבטלה. אין עודף ביקושים שיעלה מחירים, ו-P קשיחה כלפי מטה — לכן P נשארת 100.
2. ב. 200
   ✗ עליית מחירים דורשת עודף ביקושים בתעסוקה מלאה; כאן הזעזוע מכווץ והמשק רחוק אינסוף מ-Y_F — אין שום מנגנון שמעלה את P ל-200.
3. ג. 300
   ✗ אותה טעות: אין עודף ביקושים, ולכן אין שום כוח שמעלה את P — ודאי לא פי שלושה.
4. ד. 500
   ✗ אותה טעות בגדול: P=500 הייתה מקטינה את M/P פי חמישה כתוצאה מעליית מחירים שאין לה מקור.
5. ה. 15000000000000000
   ✗ בלבול יחידות: 15000000000000000 הוא תוצר התעסוקה המלאה Y_F, לא רמת מחירים — מסיח שמערבב את שני הצירים.

🎓 באבטלה עמוקה זעזוע מכווץ רק מקטין תוצר — קשיחות המחירים כלפי מטה נועלת את P במקומה.

הניחו מודל משולב ובו משק סגור הנמצא במצב מוצא בשווי משקל באבטלה. הניחו עקומות לינאריות רגילות במודל המשולב. ידוע שבמשק זה הוצאות הממשלה קבועות, והמיסים קבועים. ידוע כי ההשקעות תלויות בריבית בלבד, והצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה בלבד. הממשלה החליטה להוריד את המיסים במשק. לפיכך, מה יקרה בשווי משקל חדש ביחס לשווי משקל מקורי?

1. א. הריבית והתוצר בהכרח יגדלו, ותיתכן עליית מחירים במידה ונוצר עודף ביקושים לאחר השינוי הנתון.
   ✓ IS ימינה על גבי LM נתונה מעלה בהכרח גם את Y וגם את r. אם התזוזה גדולה דיה ונוצר עודף ביקושים מעבר ל-Y_F, המחירים יעלו — אפשרות, לא ודאות.
2. ב. הריבית והתוצר יישארו ללא שינוי, ותיתכן עליית מחירים במידה ונוצר עודף ביקושים לאחר השינוי הנתון.
   ✗ הפרת משטר הפוכה: Y ו-r נעולים רק בתעסוקה מלאה; כאן המוצא באבטלה ולכן תזוזת ה-IS משנה את שניהם.
3. ג. הריבית תגדל, והתוצר יישאר ללא שינוי.
   ✗ זו התשובה של משק בתעסוקה מלאה (Y נעול, רק r עולה); באבטלה התוצר עולה יחד עם הריבית.
4. ד. התוצר יגדל, ובהכרח תתרחש עליית מחירים.
   ✗ חצי נכון: Y אכן גדל, אבל עליית מחירים אינה הכרחית — היא קורית רק אם נוצר עודף ביקושים מעבר ל-Y_F.
5. ה. התוצר יישאר ללא שינוי, ואין לדעת לגבי שינוי ברמת הריבית.
   ✗ שני החלקים שגויים: התוצר גדל (IS ימינה באבטלה), וכיוון הריבית ידוע לחלוטין — עולה לאורך ה-LM.

🎓 הרחבה פיסקלית באבטלה מעלה בהכרח גם תוצר וגם ריבית; עליית מחירים היא רק תרחיש מותנה בחציית Y_F.

משק סגור נמצא בשווי משקל במצב מוצא באבטלה. ידוע שבמשק זה המסים והוצאות הממשלה אינם תלויים בתוצר. ההשקעות תלויות בריבית, והצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה. הניחו עקומות לינאריות רגילות במודל המשולב. כעת, הממשלה מגדילה את הוצאותיה ומממנת זאת על ידי הלוואה מהבנק המרכזי, כך שכמות הכסף הנומינלית במשק גדלה ב-20%. הניחו שאין עירוי פנימי. לפי המודל המשולב, מה יקרה לרמת המחירים בשווי המשקל החדש (ביחס למצב מוצא)?

1. א. רמת המחירים תעלה בדיוק ב-20%
   ✗ עלייה בדיוק ב-20% מתקיימת רק בהרחבה מוניטרית טהורה בתעסוקה מלאה, כשהמחירים מחזירים את LM למקומה. כאן המוצא באבטלה וגם IS זז — אין הכרח לפרופורציה מדויקת.
2. ב. ייתכן כי רמת המחירים לא תשתנה כלל
   ✓ המוצא באבטלה: אם ההרחבה סוגרת את הפער בלי לחצות את Y_F, אין עודף ביקושים, ולפי קשיחות המחירים P נשארת ללא שינוי. לכן ייתכן בהחלט שהמחירים לא ישתנו כלל.
3. ג. רמת המחירים תעלה בהכרח ביותר מ-20%
   ✗ ה'בהכרח' מפיל את הטענה: ייתכן שהמשק כלל לא יגיע לעודף ביקושים ואז P לא תעלה בכלל — ודאי שלא ביותר מ-20%.
4. ד. רמת המחירים תעלה בהכרח בדיוק ב-10%
   ✗ המספר 10% שרירותי — אין במודל מנגנון שקושר את עליית המחירים לחצי מהגידול ב-M, ובאבטלה ייתכן ש-P לא תעלה בכלל.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ תשובה ב נכונה, ולכן 'אף תשובה' נפסלת.

🎓 בהרחבה שמתחילה באבטלה, שאלת מחירים נפתרת בבדיקה אחת: האם נוצר עודף ביקושים מעבר ל-Y_F — אם לא, P לא משתנה.

משק סגור נמצא בשווי משקל במצב מוצא באבטלה. ידוע שבמשק זה המסים והוצאות הממשלה אינם תלויים בתוצר. ההשקעות תלויות בריבית, והצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה. הניחו עקומות לינאריות רגילות במודל המשולב. כעת, עקב המצב הכלכלי הקשה הציבור מחליט לשנות את הרגליו וכעת מעוניין להחזיק בידיו פחות מזומנים בכל רמת תוצר. הניחו שאין עירוי חיצוני. לפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בשווי משקל חדש?

1. א. התוצר יעלה והצריכה הפרטית לא תשתנה.
   ✗ חצי-אמת: התוצר אכן עולה, אבל C תלויה בהכנסה הפנויה — כש-Y עולה ו-T קבוע, Yd עולה ו-C בהכרח גדלה, לא נשארת קבועה.
2. ב. התוצר יעלה והריבית תרד.
   ✓ עירוי פנימי מגדיל את M בלי לשנות את H — LM זז ימינה לאורך IS נתונה: הריבית יורדת, ההשקעות גדלות והתוצר עולה. באבטלה P לא זזה, אז הכל מתבטא בכמויות.
3. ג. המחירים יעלו וההשקעות ירדו.
   ✗ הפרה כפולה של המשטר: באבטלה עם קשיחות מחירים P לא עולה, והריבית יורדת ולכן I עולות — לא יורדות.
4. ד. התוצר ירד והצריכה הפרטית תרד.
   ✗ כיוון שגוי: הרחבה מוניטרית מורידה ריבית ומעלה את Y ואת C, לא מקטינה אותם.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ תשובה ב נכונה, ולכן 'אף תשובה' נפסלת.

🎓 עירוי פנימי משנה את M בלי לגעת ב-H — זו הזזת LM בלבד, ואת התוצאה קוראים על עקומת IS שלא זזה.

במשק מסוים יחס הרזרבה הוא 0.25, והלוואות הבנקים המסחריים לציבור עומדות על 3000 ₪. במצב ההתחלתי התוצר במשק שווה לתוצר תעסוקה מלאה. הממשלה מחליטה להגדיל את הוצאותיה ב-1000 ₪ שימומנו בעזרת מלווה מהבנק המרכזי. כתוצאה מכך, מה קרה לכמות הכסף הנומינלית והריאלית בשווי משקל?

1. א. שתיהן לא השתנו.
   ✗ לא ייתכן ששתיהן לא השתנו: הלוואה מהבנק המרכזי היא עירוי חיצוני שמגדיל את H, ולכן M הנומינלית בהכרח גדלה.
2. ב. הנומינלית גדלה, הריאלית קטנה.
   ✓ M הנומינלית גדלה (H עלה). בתעסוקה מלאה IS זזה ימינה, אז הריבית הסופית על IS בגובה Y_F גבוהה מהמקורית — ולריבית גבוהה יותר נדרשת כמות כסף ריאלית קטנה יותר: P עולה יותר מ-M, והריאלית קטנה.
3. ג. הנומינלית קטנה, הריאלית ללא שינוי.
   ✗ כיוון שגוי בנומינלית: עירוי חיצוני מגדיל את בסיס הכסף ואת M, לא מקטין.
4. ד. הנומינלית גדלה, הריאלית ללא שינוי.
   ✗ ריאלית ללא שינוי מתאימה להרחבה מוניטרית טהורה (IS במקומה). כאן גם IS זזה ימינה, ולכן הריבית הסופית גבוהה יותר והריאלית חייבת לקטון.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ תשובה ב נכונה, ולכן 'אף תשובה' נפסלת.

🎓 בתעסוקה מלאה עם הרחבה משולבת (IS וגם LM ימינה), הריבית נקראת מ-IS החדשה בגובה Y_F — ואם היא עלתה, M/P חייבת לקטון, כלומר P עולה יותר מ-M.

משק סגור נמצא בשווי משקל באבטלה. הניחו עקומות לינאריות רגילות במודל המשולב. ידוע שבמשק זה המסים והוצאות הממשלה אינם תלויים בתוצר. ההשקעות תלויות בריבית, והצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה. כעת, הממשלה מחליטה להקטין את הכנסותיה ממסים ובמקביל לוקחת הלוואה מהציבור. הניחו שלא ייווצר מצב של עודף ביקושים. לפי המודל המשולב, מה יקרה לכמות הכסף הריאלית במשק בשווי משקל?

1. א. לא תשתנה.
   ✓ מלווה מהציבור אינו משנה את כמות הכסף (M קבועה), ובאבטלה ללא עודף ביקושים P לא משתנה. לכן M/P נשארת בדיוק כפי שהייתה — רק IS זזה והריבית עולה.
2. ב. תגדל.
   ✗ כדי ש-M/P תגדל צריך ש-M תעלה או ש-P תרד — מלווה מהציבור לא מגדיל את M, ובמודל P לא יורדת בכלל.
3. ג. תקטן.
   ✗ כדי ש-M/P תקטן צריך עליית מחירים, אבל נתון שלא נוצר עודף ביקושים — אז P קבועה ואין ירידה בריאלית.
4. ד. תלוי בנטייה השולית לצרוך.
   ✗ ה-mpc קובע את עוצמת הזזת IS ואת גודל השינוי ב-Y — אבל לא נוגע ל-M ולא ל-P, ולכן לא משפיע על כמות הכסף הריאלית.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ תשובה א נכונה, ולכן 'אף תשובה' נפסלת.

🎓 מימון באמצעות מלווה מהציבור הוא פיסקלי טהור: M לא משתנה, ובאבטלה ללא עודף ביקושים גם P לא — כמות הכסף הריאלית קבועה.

במשק הנמצא בשווי משקל בתעסוקה מלאה, הממשלה שומרת תמיד על מדיניות תקציב מאוזן. ידוע שבמשק זה המיסים והוצאות הממשלה אינם תלויים בתוצר. ההשקעות תלויות בריבית, והצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה. הניחו עקומות לינאריות רגילות במודל המשולב. כעת, בעקבות הצלחת שימושים מסחריים רבים באינטליגנציה מלאכותית, הממשלה מגדילה את הוצאותיה, ובמקביל הבנק המרכזי מקטין את יחס הרזרבה. הניחו כי אין עירוי פנימי וחיצוני. לפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בשווי משקל חדש?

1. א. הריבית תרד, והתוצר יגדל.
   ✗ הפרת משטר: בתעסוקה מלאה התוצר לא יכול לגדול, ו-IS שזזה ימינה מעלה את הריבית בגובה Y_F — לא מורידה אותה.
2. ב. הריבית תעלה, והתוצר יישאר ללא שינוי.
   ✓ Y נעול על Y_F. תקציב מאוזן = מכפיל 1, אז IS זזה ימינה והריבית על IS החדשה בגובה Y_F גבוהה יותר. ההרחבה המוניטרית לא משנה זאת — המחירים עולים עד ש-LM חוזרת לנקודה הזו. הריבית עולה, התוצר ללא שינוי.
3. ג. הריבית תישאר ללא שינוי, והתוצר יקטן.
   ✗ התוצר לא קטן — הוא נעול על Y_F; והריבית כן משתנה כי IS זזה. שני חלקי הצמד שגויים.
4. ד. החיסכון הציבורי יגדל, והתוצר יישאר ללא שינוי.
   ✗ בתקציב מאוזן T ו-G עולים באותו סכום, אז החיסכון הציבורי T-G נשאר בדיוק כשהיה — לא גדל.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ תשובה ב נכונה, ולכן 'אף תשובה' נפסלת.

🎓 בתעסוקה מלאה הריבית הסופית נקבעת רק על ידי מיקום IS בגובה Y_F — הרחבה מוניטרית במקביל רק מעצימה את עליית המחירים, לא משנה את הריבית הסופית.

משק סגור נמצא בשווי משקל באבטלה. הצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה mpc>0. המסים, הוצאות הממשלה, וההשקעות לא תלויים בתוצר. כעת, בעקבות קמפיין נלהב לעידוד החיסכון, הציבור מגדיל את היקף החסכון הפרטי שבידיו. לפי מודל קיינס הפשוט (שוק המוצרים), מה יקרה בשווי משקל?

1. א. היקף האבטלה יגדל
   ✓ ירידה בצריכה האוטונומית מקטינה את הביקוש המצרפי, והתוצר יורד במכפיל — פחות תוצר פירושו פחות תעסוקה, והיקף האבטלה גדל.
2. ב. הצריכה הפרטית תגדל
   ✗ כיוון שגוי כפול: הצריכה יורדת גם ישירות (הציבור בחר לצרוך פחות) וגם בעקיפין (Y ירד ולכן Yd ירד).
3. ג. התוצר יגדל
   ✗ כיוון שגוי: ירידת ביקוש מקטינה את התוצר במכפיל — התוצר יורד, לא גדל.
4. ד. הצריכה הציבורית תגדל
   ✗ G אקסוגנית ונתונה — הצריכה הציבורית לא מגיבה לשינוי בהעדפות החיסכון של הציבור.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ תשובה א נכונה, ולכן 'אף תשובה' נפסלת.

🎓 פרדוקס החיסכון: במודל קיינס הפשוט ניסיון של הציבור לחסוך יותר מקטין את הביקוש, מוריד את התוצר ומגדיל אבטלה.

במשק נתון מתקיימים הבאים: C = 200 + 0.75Yd ; G = 625 ; T = 500 ; I = 600 − 10r ; L^D(Y,r) = 500 + Y − 60r. בסיס הכסף הוא 700 ₪, יחס הרזרבה הוא 1/5, והציבור מעוניין להחזיק בידיו 200 ₪ תמיד. רמת המחירים במצב המוצא היא 1. ידוע שבמצב המוצא, תוצר שיווי משקל שווה לתוצר תעסוקה מלאה של המשק (מבלי שהתרחשו עליות מחירים). כעת, הבנק המרכזי קונה אג"ח מהציבור בשווי של 100 ₪. לפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בשווי משקל חדש?

1. א. התוצר יגדל
   ✗ הפרת משטר: בתעסוקה מלאה התוצר נעול על Y_F ואינו יכול לגדול — עודף הביקוש מתנקז למחירים.
2. ב. ההשקעות לא ישתנו
   ✓ IS לא זזה, אז הריבית הסופית בגובה Y_F זהה לריבית ההתחלתית — r חוזרת לרמתה. מכיוון ש-I = 600 - 10r ו-r ללא שינוי, ההשקעות לא משתנות.
3. ג. הריבית תעלה
   ✗ הריבית לא עולה — IS לא זזה, ובשיווי המשקל הסופי r חוזרת בדיוק לרמתה המקורית (הירידה בה זמנית בלבד).
4. ד. כמות הכסף הריאלית במשק תגדל
   ✗ הגידול בריאלית זמני בלבד: המחירים עולים באותו שיעור כמו M, כך ש-M/P בשיווי המשקל הסופי חוזרת בדיוק לרמתה המקורית.
5. ה. כמות הכסף הנומינלית במשק תקטן
   ✗ כיוון שגוי: קניית אג"ח מהציבור מזרימה כסף למשק — H ו-M גדלות, לא קטנות.

🎓 הרחבה מוניטרית טהורה בתעסוקה מלאה היא ניטרלית: P עולה באותו שיעור כמו M, ו-r, I, Y ו-M/P חוזרים בדיוק לערכיהם המקוריים.

הניחו מודל משולב ובו משק סגור הנמצא במצב מוצא בשווי משקל בתעסוקה מלאה. ידוע שבמשק זה המיסים והוצאות הממשלה אינם תלויים בתוצר. ההשקעות תלויות בריבית, והצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה. הניחו עקומות לינאריות רגילות במודל המשולב. כעת, הממשלה החליטה להגדיל את תשלומי ההעברה (מס שלילי). לפי המודל המשולב, מה יקרה בשווי משקל חדש?

1. א. הריבית, המחירים והתוצר בהכרח יגדלו.
   ✗ חצי מהצמד מפר את המשטר: הריבית והמחירים אכן עולים, אבל בתעסוקה מלאה התוצר נעול ואינו יכול לגדול.
2. ב. הריבית והתוצר יישארו ללא שינוי, ותיתכן עליית מחירים.
   ✗ הריבית לא נשארת ללא שינוי — IS זזה ימינה, ובגובה Y_F הריבית על IS החדשה גבוהה יותר. 'ללא שינוי' מתאים רק כש-IS לא זזה.
3. ג. הריבית תגדל, המחירים יעלו, והתוצר יישאר ללא שינוי.
   ✓ תשלומי העברה מעלים Yd ו-C — IS ימינה. Y נעול על Y_F, אז עודף הביקוש מתנקז לריבית ולמחירים: r עולה (נקראת מ-IS בגובה Y_F), P עולה ומחזירה את LM, והתוצר ללא שינוי.
4. ד. התוצר והריבית יקטנו.
   ✗ כיוון שגוי לגמרי: מדובר בהרחבת ביקוש — הריבית עולה והתוצר לא יורד; ירידה בשניהם מתאימה לצמצום פיסקלי באבטלה.
5. ה. התוצר יישאר ללא שינוי, ואין לדעת לגבי שינוי ברמת הריבית.
   ✗ כיוון הריבית כן ידוע: IS זזה ימינה ולכן בגובה Y_F הריבית בהכרח עולה — אין כאן אי-ודאות.

🎓 תשלומי העברה שאינם ממומנים במסים הם הרחבה פיסקלית לכל דבר: בתעסוקה מלאה הם מעלים ריבית ומחירים בלבד, והתוצר נשאר נעול.

משק סגור נמצא במצב מוצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה. כעת, הממשלה מגדילה את הצריכה הציבורית ומממנת זאת על ידי הלוואה מהבנק המרכזי. ידוע כי בשיווי המשקל החדש כמות הכסף הנומינלית במשק גדלה ב-5% והציבור מחזיק בידיו באותה כמות מזומנים. לפי המודל המשולב, מה יקרה לרמת המחירים בשווי המשקל החדש?

1. א. רמת המחירים תעלה בדיוק ב-5%
   ✗ עלייה של בדיוק 5% הייתה מחזירה את M/P לערכו המקורי ואת ה-LM למקומו — אבל ה-IS זז ימינה והריבית בתעסוקה מלאה גבוהה מבעבר, ולכן M/P חייבת להיות קטנה מהמקור, לא שווה לו.
2. ב. רמת המחירים לא תשתנה כלל
   ✗ מתעלם מכך שבתעסוקה מלאה כל עודף הביקוש (גם הפיסקלי וגם המוניטרי) מתנקז למחירים — P בהכרח עולה.
3. ג. רמת המחירים תעלה ביותר מ-5%
   ✓ ב-Y_F הריבית החדשה נקראת מה-IS שזז ימינה, ולכן r עולה. כדי שה-LM יעבור דרך (Y_F, r גבוה יותר) נדרש M/P קטן מהמקורי — וכיוון ש-M עלה ב-5%, P חייב לעלות ביותר מ-5%.
4. ד. רמת המחירים תעלה בפחות מ-5%
   ✗ עלייה בפחות מ-5% הייתה משאירה M/P גדול מהמקור והריבית הייתה יורדת — סותר את ה-IS שזז ימינה ומכתיב ריבית גבוהה יותר ב-Y_F.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ יש תשובה נכונה — ג: עליית מחירים בשיעור גבוה מ-5%.

🎓 בתעסוקה מלאה עם הרחבה פיסקלית שממומנת בכסף חדש, הריבית הסופית נקראת מה-IS בגובה Y_F, ולכן P עולה ביותר משיעור הגידול ב-M — M/P חייבת דווקא לקטון.

משק סגור נמצא במצב מוצא של אבטלה – פער דפלציוני. הניחו עקומות לינאריות רגילות במודל המשולב. מבין הבאים, מהי המדיניות המומלצת לשם צמצום הפער והתכנסות על תוצר תעסוקה מלאה?

1. א. מדיניות פיסקלית מרחיבה במימון הלוואה מהבנק המרכזי.
   ✓ G גדל (IS ימינה) והמימון מהבנק המרכזי מגדיל את H ואת M (LM ימינה) — ההרחבה הכפולה מגדילה Y בלי שעליית ריבית תדחק השקעות, ולכן זה הכלי המומלץ לסגירת הפער.
2. ב. הקטנת תשלומי ההעברה לציבור.
   ✗ כיוון הפוך: הקטנת תשלומי העברה מקטינה הכנסה פנויה וצריכה — IS זז שמאלה והפער הדפלציוני מתרחב.
3. ג. מדיניות ריסון משולבת (פיסקלית-מוניטרית).
   ✗ מדיניות ריסון היא צמצום — מכווצת ביקושים במשק שסובל ממחסור בביקושים; בדיוק ההפך מהנדרש.
4. ד. מלווה מהציבור לממשלה.
   ✗ מלווה מהציבור משאיר את M ללא שינוי — רק IS זז ימינה, הריבית עולה ודוחקת השקעות; הרחבה חלשה יותר ולכן לא 'המומלצת' מול חלופה א.
5. ה. הגדלת יחס הרזרבה.
   ✗ הגדלת יחס הרזרבה מקטינה את M — LM שמאלה, ריבית עולה, הביקוש מתכווץ והפער גדל.

🎓 לסגירת פער דפלציוני הכלי החזק ביותר הוא הרחבה פיסקלית במימון הבנק המרכזי — IS ו-LM זזים ימינה יחד ואין דחיקת השקעות.

משק סגור נמצא בשווי משקל במצב של אבטלה. כעת, בעקבות קמפיין תקשורתי נלהב לעידוד החיסכון, הציבור הגדיל את היקף החסכונות הפרטיים שבידיו. לפיכך ועל פי מודל קיינס הפשוט, מה יקרה בשווי משקל?

1. א. היקף האבטלה יגדל.
   ✓ ירידה בצריכה האוטונומית מכווצת את AD, התוצר יורד בגובה המכפיל כפול הירידה — ותוצר נמוך יותר פירושו אבטלה גדולה יותר.
2. ב. הצריכה הפרטית תגדל.
   ✗ כיוון הפוך: הציבור החליט לצרוך פחות בכל רמת הכנסה, ובנוסף Y ירד — הצריכה הפרטית קטנה, לא גדלה.
3. ג. התוצר יגדל.
   ✗ כיוון הפוך: הביקוש ירד, ובמודל קיינס התוצר נקבע לפי הביקוש — Y קטן.
4. ד. הצריכה הציבורית תגדל.
   ✗ G אקסוגני ולא השתנה בשאלה — אין שום מנגנון במודל שמגדיל את הצריכה הציבורית מעצמו.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ יש תשובה נכונה — א: האבטלה גדלה.

🎓 פרדוקס החיסכון: ניסיון קולקטיבי לחסוך יותר במצב אבטלה מקטין את הביקוש ואת התוצר — והאבטלה רק מעמיקה.

במשק נתון מתקיים: C = 200 + 0.75Yd ; G = 625 ; T = 500 ; I = 600 - 10r ; L(Y,r) = 500 + Y - 60r. כמות הכסף הנומינלית היא 2000. רמת המחירים במצב המוצא היא 1. הניחו שהציבור לא משנה את כמות המזומנים בידיו. ידוע שבמצב המוצא המתואר לעיל, תוצר שיווי משקל שווה לתוצר תעסוקה מלאה של המשק (מבלי שהתרחשו עליות מחירים). כעת, ידוע כי הממשלה לוקחת מהבנק המרכזי הלוואה בשווי של 100 ₪. כתוצאה מכך ולפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בשווי משקל (ביחס למצב המוצא)?

1. א. התוצר גדל, והריבית ירדה.
   ✗ שתי שגיאות משטר: בתעסוקה מלאה Y לא יכול לגדול, והרחבה פיסקלית מעלה ריבית — לא מורידה.
2. ב. התוצר גדל, והריבית ללא שינוי.
   ✗ Y נעול על Y_F ולא גדל; וגם אילו הביקוש גדל, הריבית לא נשארת קבועה אלא עולה כדי לרסן את עודף הביקוש.
3. ג. הריבית עלתה, והמחירים עלו.
   ✓ בקריאה שההלוואה מוצאת: ΔG=100 מזיז IS ימינה (Y=4600-40r), ובגובה Y_F=3120 הריבית עולה ל-37; עודף הביקוש בתעסוקה מלאה מעלה את P עד שה-LM חוזר לנקודה — ריבית עלתה ומחירים עלו.
4. ד. התוצר והריבית ללא שינוי.
   ✓ בקריאה שההלוואה נלקחת אך לא מוזרמת להוצאה: הכסף לא נכנס למחזור, אף עקומה לא זזה — התוצר והריבית נותרים בדיוק במצב המוצא.
5. ה. התוצר ללא שינוי, והריבית ירדה.
   ✗ אין שום כוח שמוריד ריבית כאן: הרחבה (אם יש) מעלה r, והיעדר שינוי משאיר את r במקומו — ירידת ריבית בלתי אפשרית בשתי הקריאות.

🎓 הלוואה מהבנק המרכזי משפיעה רק כשהכסף נכנס למחזור; ובתעסוקה מלאה כל הרחבה שכן מתבצעת מתנקזת לריבית ולמחירים — לא לתוצר.

משק סגור נמצא במצב מוצא בשווי משקל באבטלה. ידוע שבמשק זה ההשקעות והוצאות הממשלה אינן תלויות בהיקף התוצר. ידוע שבמשק זה קיימת צריכה פרטית שתלויה בהכנסה הפנויה. ידוע כי הפירמות במשק זה תמיד מחלקות את כל רווחיהן (כלומר אין חסכון עסקי). בנוסף, פונקציית המס מורכבת ממס קבוע בלבד, והממשלה שומרת תמיד על תקציב מאוזן. כעת, הממשלה החליטה להגדיל את צריכתה ב-ΔG, תוך שמירה על תקציב מאוזן. על-פי מודל קיינס הפשוט, איזו טענה נכונה מבין הבאות?

1. א. החיסכון הפרטי ישתנה ויקטן בגובה ΔT
   ✗ ΔYd=ΔY-ΔT=0 (שכן ΔY=ΔG=ΔT) — ההכנסה הפנויה לא השתנתה, ולכן החיסכון הפרטי נשאר בדיוק כשהיה; הוא לא קטן ב-ΔT.
2. ב. הצריכה הפרטית תגדל ביותר מ-ΔG
   ✗ ΔC=mpc·ΔYd=0 — הצריכה הפרטית לא משתנה כלל, ובוודאי לא גדלה ביותר מ-ΔG.
3. ג. התוצר ישתנה ויגדל ב-mpc·ΔG
   ✗ גודל שגוי: מכפיל התקציב המאוזן הוא 1, ולכן ΔY=ΔG במלואו — לא mpc·ΔG.
4. ד. סך החיסכון של המשק נותר ללא שינוי
   ✓ במשק סגור S=I; ההשקעה אקסוגנית ולא השתנתה, ולכן סך החיסכון (פרטי + ציבורי) נותר ללא שינוי — הפרטי קבוע כי Yd קבוע, והציבורי קבוע כי התקציב נשאר מאוזן.
5. ה. ההשקעה של המשק תשתנה ותקטן ב-ΔG
   ✗ I נתונה כאקסוגנית ואין ריבית במודל קיינס הפשוט — אין שום ערוץ שמקטין את ההשקעה ב-ΔG.

🎓 תחת תקציב מאוזן ΔYd=0 ולכן C ו-S הפרטי קפואים; ובמשק סגור עם השקעה אקסוגנית הזהות S=I נועלת את סך החיסכון.

משק סגור נמצא בשווי משקל באבטלה. כעת, הממשלה מחליטה להקטין את הכנסותיה ממסים ובמקביל לוקחת הלוואה מהציבור. (הניחו שלא ייווצר מצב של עודף ביקושים). לפי המודל המשולב, מה יקרה לכמות הכסף הריאלית במשק?

1. א. לא תשתנה.
   ✓ מלווה מהציבור מעביר כסף קיים מהציבור לממשלה ובחזרה — M לא משתנה; באבטלה ללא עודף ביקושים P לא משתנה; ולכן M/P נשאר בדיוק כשהיה, גם כש-Y ו-r עולים לאורך ה-LM.
2. ב. תגדל.
   ✗ אין שום מקור לגידול: לא נוצר כסף חדש (אין מעורבות של הבנק המרכזי) ו-P לא יורד (קשיחות מחירים כלפי מטה).
3. ג. תקטן.
   ✗ הקטנה הייתה דורשת עליית P או ירידת M — אבל נתון שאין עודף ביקושים ולכן P קבוע, ומלווה מהציבור לא מקטין את M.
4. ד. תלוי בנטייה השולית לצרוך.
   ✗ ה-mpc קובע כמה ה-IS זז וכמה Y גדל — אבל אין לו שום השפעה על M או על P, ולכן M/P לא תלוי בו.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ יש תשובה נכונה — א: כמות הכסף הריאלית לא משתנה.

🎓 מימון במלווה מהציבור לא נוגע ב-M, ובאבטלה ללא עודף ביקושים P קפוא — ולכן כמות הכסף הריאלית נשארת קבועה גם כשהתוצר והריבית זזים.

משק סגור נמצא בשיווי משקל במצב מוצא בתנאי אבטלה. כעת, הממשלה מגדילה את הוצאותיה ומממנת זאת על ידי הלוואה מהבנק המרכזי. ידוע כי בשיווי המשקל החדש כמות הכסף הנומינלית במשק גדלה ב-20%, והציבור מחזיק בידיו באותה כמות מזומנים (כלומר אין עירוי פנימי). לפיכך, מה יקרה לרמת המחירים בשווי המשקל החדש (ביחס למצב מוצא)?

1. א. ייתכן כי רמת המחירים לא תשתנה כלל.
   ✓ באבטלה המחירים קשיחים: אם ההרחבה הכפולה (IS+LM) משאירה את המשק מתחת לתעסוקה מלאה או בדיוק עליה, לא נוצר עודף ביקושים ו-P נשארת כשהיתה. לכן ייתכן בהחלט שרמת המחירים לא תשתנה כלל.
2. ב. רמת המחירים תעלה בוודאות בפחות מ-20%.
   ✗ המילה 'בוודאות' היא הפגם: עליית מחירים אינה ודאית כלל, כי במשטר אבטלה P לא עולה כל עוד לא חוצים את Y_F. ואם כבר נוצר עודף ביקושים, P עולה דווקא ביותר מ-20% (ראו ג), כך שהטווח 'פחות מ-20%' שגוי משני הכיוונים.
3. ג. רמת המחירים תעלה בדיוק ב-20%.
   ✗ עלייה בדיוק ב-20% מתאימה להרחבה מוניטרית טהורה בתעסוקה מלאה (LM חוזרת בדיוק למקומה). כאן גם IS זזה ימינה: אם נוצר עודף ביקושים, הריבית הסופית הנקראת מה-IS החדשה בגובה Y_F גבוהה מהמקורית, הביקוש לכסף קטן, ולכן M/P חייבת לרדת מתחת לרמתה המקורית — P עולה ביותר מ-20%. ואם לא נוצר עודף ביקושים, P לא זזה כלל. בדיוק 20% אינו אפשרי באף תרחיש.
4. ד. רמת המחירים תעלה בוודאות ביותר מ-20%.
   ✗ החצי הנכון: אם נוצר עודף ביקושים, P אכן עולה ביותר מ-20% (IS ימינה מעלה את הריבית ב-Y_F ומקטינה את הביקוש לכסף). הפגם הוא 'בוודאות': המוצא אבטלה, וייתכן שההרחבה משאירה את המשק מתחת ל-Y_F — ואז לא נוצר עודף ביקושים ו-P לא זזה בכלל.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ יש תשובה נכונה: א. הטענה שייתכן ש-P לא תשתנה נכונה במשטר אבטלה עם קשיחות מחירים.

🎓 באבטלה עם קשיחות מחירים כלפי מטה, שום הרחבה אינה מעלה מחירים בהכרח — P זזה רק אם נוצר עודף ביקושים מעבר ל-Y_F, ואז (עם IS שזזה גם היא) העלייה תעלה על שיעור גידול M.

משק נמצא במצב מוצא באבטלה. עקב המצב הכלכלי הקשה הציבור מחליט לשנות את הרגליו וכעת מעוניין להחזיק בידיו פחות מזומנים בכל רמת תוצר. הניחו שאין עירוי חיצוני. ידוע כי ההשקעות תלויות בריבית בלבד, והצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה בלבד. הוצאות הממשלה תמיד קבועות. כתוצאה מכך ולפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון במצב שיווי משקל חדש (ביחס למצב מוצא)?

1. א. התוצר יעלה והריבית תרד.
   ✓ עירוי פנימי חיובי מגדיל את M ללא שינוי ב-H, LM זזה ימינה על IS יורדת: הריבית יורדת, ההשקעות גדלות, והתוצר עולה. באבטלה P לא זזה, אז כל ההתאמה בכמויות.
2. ב. המחירים יעלו וההשקעות ירדו.
   ✗ כיוון הפוך כפול: באבטלה המחירים לא עולים כלל, וההשקעות עולות (r ירדה) ולא יורדות.
3. ג. התוצר ירד והצריכה הפרטית תרד.
   ✗ כיוון הפוך: הרחבה מוניטרית מעלה את התוצר, וכשהתוצר עולה גם ההכנסה הפנויה והצריכה הפרטית עולות — לא יורדות.
4. ד. התוצר יעלה והצריכה הפרטית לא תשתנה.
   ✗ חצי נכון: התוצר אכן עולה, אבל הצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה שגדלה עם Y, ולכן C משתנה — עולה.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ יש תשובה נכונה: א. תזוזת LM ימינה באבטלה נותנת בדיוק Y עולה ו-r יורדת.

🎓 העברת מזומנים לפיקדונות היא עירוי פנימי: M גדלה בלי ש-H משתנה, ורק LM זזה — באבטלה זה מתורגם ל-Y גבוה יותר וריבית נמוכה יותר.

במשק הנמצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה, הממשלה מקפידה לשמור על תקציב מאוזן. ידוע שבמשק זה רק הצריכה הפרטית תלויה בהיקף הייצור, ההשקעה תלויה בריבית, והוצאות הממשלה קבועות. ידוע גם כי קיים מס קבוע בלבד. בעקבות הצלחת שימושים מסחריים רבים באינטליגנציה מלאכותית במדינה, המגזר הציבורי מגדיל את הוצאותיו בתחום החינוך והתרבות. לפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בשווי משקל?

1. א. התוצר יקטן.
   ✗ כיוון שגוי: בתעסוקה מלאה Y נעול ב-Y_F ואינו יורד. עודף הביקוש מתנקז ל-P ול-r, לא לתוצר שלילי.
2. ב. הריבית תרד.
   ✗ כיוון הפוך: IS זזה ימינה, ולכן הריבית הנקראת ממנה בגובה Y_F עולה ולא יורדת; התוצר גם לא גדל כי Y_F הוא תקרה.
3. ג. התוצר ללא שינוי.
   ✓ הרחבה בתקציב מאוזן מזיזה את IS ימינה (מכפיל 1), אך בתעסוקה מלאה התוצר נשאר Y_F: המחירים עולים ומחזירים את ה-LM עד שהריבית עולה לרמה שקוראים מה-IS החדשה. Y ללא שינוי.
4. ד. הריבית ללא שינוי.
   ✗ הריבית כן משתנה: IS זזה ימינה, ובגובה Y_F נקראת ממנה ריבית גבוהה יותר. ריבית ללא שינוי מתאימה רק למקרה שבו IS לא זזה.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ יש תשובה נכונה: ג. תעסוקה מלאה נועלת את התוצר, וזו בדיוק הטענה.

🎓 גם הרחבה בתקציב מאוזן מזיזה את IS (מכפיל = 1), אבל בתעסוקה מלאה כל התזוזה מתורגמת לעליית מחירים וריבית — לא לתוצר.

במשק מסוים מתקיימים הבאים: צריכה פרטית: C=500+0.8Yd, הוצאות ממשלה: G=100, השקעות: I=200. הניחו כי קיימים מסים קבועים בלבד, ובמצב המוצא נתון שאין חסכון ציבורי (ממשלתי). ידוע כי במשק זה תוצר שווי המשקל במצב המוצא שווה לתוצר התעסוקה המלאה. כעת, ידוע כי הממשלה מגדילה את הוצאותיה תוך הפעלת מדיניות תקציב מאוזן. לפי מודל קיינס הפשוט מי מהבאים נכון בשווי המשקל החדש?

1. א. קיים עודף ביקושים והחסכון הציבורי יגדל ב-100.
   ✗ עודף ביקושים אכן נוצר (בגובה Y_F הביקוש עלה ב-(1-mpc)·ΔG והתוצר לא יכול לעלות), אבל החיסכון הציבורי הוא T - G, וכששניהם גדלים באותו סכום הוא נשאר 0 — הוא לא גדל ב-100 ולא בכלל.
2. ב. המשק יישאר במצב של תעסוקה מלאה, והחסכון הציבורי ללא שינוי.
   ✓ התוצר כבר ב-Y_F ואינו יכול לעלות, ולכן המשק נשאר בתעסוקה מלאה; ומכיוון ש-ΔG = ΔT, החיסכון הציבורי S_G = T - G נשאר 0 ללא שינוי.
3. ג. תיווצר אבטלה כך שהפער במונחי ביקושים הוא 400, והחסכון הציבורי יגדל.
   ✗ כיוון הפוך: הרחבה בתקציב מאוזן היא לחץ ביקוש חיובי (מכפיל 1), לא כוח מכווץ — היא אינה יוצרת אבטלה או פער של 400.
4. ד. תוצר שווי משקל יגדל, והחסכון הציבורי יישאר ללא שינוי.
   ✗ חצי נכון: S_G אכן ללא שינוי, אבל תוצר שיווי המשקל לא יכול לגדול כי המשק כבר בתעסוקה מלאה ו-Y_F הוא תקרה.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ יש תשובה נכונה: ב. שילוב של תקרת Y_F ו-S_G קבוע נותן בדיוק אותה.

🎓 בתקציב מאוזן ΔG = ΔT ולכן S_G לעולם לא משתנה, ובתעסוקה מלאה התוצר לא עולה גם כשהביקוש כן.

במשק נתון מתקיים: C=200+0.75Yd ; G=625 ; T=500 ; I=600-10r ; L(Y,r)=500+Y-60r. כמות הכסף הנומינלית היא 2000. רמת המחירים במצב המוצא היא 1. הניחו שהציבור לא משנה את כמות המזומנים בידיו. ידוע שבמצב המוצא המתואר לעיל, תוצר שיווי משקל שווה לתוצר תעסוקה מלאה של המשק (מבלי שהתרחשו עליות מחירים). כעת, ידוע כי הבנק המרכזי מדפיס כסף בשווי של 100 ₪. כתוצאה מכך ולפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בשווי משקל (ביחס למצב המוצא)?

1. א. התוצר גדל, והריבית ירדה.
   ✗ כיוון של משטר אבטלה: שם הרחבה מוניטרית מעלה Y ומורידה r. כאן המשק בתעסוקה מלאה, Y נעול והריבית חוזרת לרמתה.
2. ב. התוצר גדל, והריבית ללא שינוי.
   ✗ התוצר אינו יכול לגדול — Y_F הוא תקרה, וכל עודף הביקוש מתנקז למחירים, לא לתוצר.
3. ג. המחירים עלו, התוצר והריבית ללא שינוי.
   ✓ הדפסת כסף בתעסוקה מלאה יוצרת עודף ביקוש, המחירים עולים עד ש-M/P חוזרת לרמת המוצא, LM שבה למקומה, והתוצר והריבית נקראים מאותן עקומות — ללא שינוי.
4. ד. הריבית עלתה, והמחירים ללא שינוי.
   ✗ כיוון הפוך כפול: הריבית אינה עולה — IS לא זזה והריבית ב-Y_F נשארת כשהיתה; המחירים הם דווקא אלה שעולים.
5. ה. התוצר ללא שינוי, והריבית ירדה.
   ✗ זו התמונה הרגעית לפני התאמת המחירים: r יורדת זמנית, אבל עליית P מחזירה את ה-LM והריבית שבה לרמתה. בשיווי המשקל הסופי r ללא שינוי.

🎓 הרחבה מוניטרית טהורה בתעסוקה מלאה היא ניטרלית: P עולה באותו יחס שבו M גדלה, ו-Y ו-r חוזרים בדיוק לרמתם.

במדינת "לה לה-לנד" (משק סגור) קיימת אבטלה. ידוע כי הצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה, ויתר פונקציות הצריכה הינן אקסוגניות (כלומר לא תלויות בתוצר). הממשלה מעוניינת להביא את המשק לתעסוקה מלאה. לפי מודל קיינס הפשוט, מי מבין הבאים יאפשר לממשלה להשיג את מטרתה?

1. א. הגדלת הוצאותיה ושמירה על מדיניות תקציב מאוזן.
   ✓ הגדלת G בתקציב מאוזן פועלת עם מכפיל תקציב מאוזן = 1, כלומר Y גדל בדיוק ב-ΔG. זה כוח מרחיב אמיתי שיכול לסגור את הפער עד תעסוקה מלאה.
2. ב. הגדלת הכנסותיה ממסים בלבד.
   ✗ כיוון הפוך: העלאת מסים לבדה מקטינה את ההכנסה הפנויה ואת הצריכה, המכפיל שלילי (-mpc/(1-mpc)) והתוצר יורד — האבטלה מחריפה.
3. ג. הקטנת הוצאותיה למטרות חינוך ותרבות.
   ✗ כיוון הפוך: קיצוץ בהוצאות הממשלה מקטין את הביקוש המצרפי עם המכפיל המלא, והתוצר יורד במקום לעלות.
4. ד. הגדלת החסכון הפרטי של משקי הבית.
   ✗ פרדוקס החיסכון: הגדלת החיסכון הפרטי מקטינה את הצריכה ואת הביקוש, והתוצר יורד — ההפך מהמטרה.
5. ה. הגדלת מכפיל התקציב המאוזן.
   ✗ מכפיל התקציב המאוזן אינו כלי מדיניות: במסים קבועים הוא שווה 1 תמיד, ואי אפשר 'להגדיל' אותו.

🎓 באבטלה שואלים רק על סימן המכפיל: תקציב מאוזן מרחיב (מכפיל 1), ואילו מסים, קיצוצים וחיסכון נוסף כולם מכווצים.

במצב המוצא משק סגור נמצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה. הנטייה השולית לצרוך היא 0.25. במשק זה אין מיסים כלל, והוצאות הממשלה תמיד קבועות ולא תלויות בתוצר. ידוע כי ההשקעות תלויות בריבית בלבד, והצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה בלבד. בהתאם למודל ISLM, כיצד תשפיע עלייה בהוצאות הממשלה הממומנת על ידי מלווה מהציבור?

1. א. החיסכון הציבורי יעלה, וכמות הכסף הריאלית תעלה.
   ✗ כיוון הפוך פעמיים: G עולה כש-T=0 ולכן S_G = T - G יורד; ו-M/P יכולה לעלות רק אם P יורדת, אבל בתעסוקה מלאה עודף הביקוש מעלה את P.
2. ב. החיסכון הציבורי ירד, וכמות הכסף הריאלית תקטן.
   ✓ S_G = T - G יורד כי G גדל ו-T=0. IS ימינה בתעסוקה מלאה יוצרת עודף ביקוש, P עולה, ומכיוון שמלווה מהציבור לא שינה את M — כמות הכסף הריאלית M/P קטנה.
3. ג. החיסכון הציבורי ירד, אין לדעת מה יקרה לכמות הכסף הריאלית.
   ✗ חצי נכון: S_G אכן יורד, אבל בהחלט אפשר לדעת מה יקרה ל-M/P — בתעסוקה מלאה P עולה ו-M קבוע, ולכן M/P קטנה בוודאות.
4. ד. החיסכון הציבורי לא ישתנה, והמחירים יישארו ללא שינוי.
   ✗ הפרה כפולה: S_G כן משתנה (G עלה, T=0 קבוע, ולכן S_G ירד), והמחירים כן עולים כי בתעסוקה מלאה עודף הביקוש מתנקז ל-P.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ נפסלת כי תשובה ב נכונה במלואה: מלווה מהציבור משאיר את M, בתעסוקה מלאה P עולה ולכן M/P קטנה, ו-S_G יורד עם עליית G.

🎓 מלווה מהציבור מזיז רק את IS; בתעסוקה מלאה התוצאה היא P עולה, r עולה, S_G יורד ו-M/P קטנה כי M לא השתנה.

הניחו משק סגור אשר במצב מוצא נמצא בשווי משקל בתעסוקה מלאה. ידוע שהצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה, וההשקעה תלויה בריבית בלבד. המיסים והוצאות הממשלה קבועים ואינם תלויים בהיקף התוצר. כעת, הבנק המרכזי מקטין את יחס הרזרבה (הניחו שפעולה זו אפשרית). לפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בשווי המשקל החדש?

1. א. התוצר יגדל.
   ✗ הפרת משטר: בתעסוקה מלאה Y נעול ב-Y_F ולא יכול לגדול — ההרחבה המוניטרית מתנקזת כולה ל-P.
2. ב. התוצר יקטן.
   ✗ כיוון הפוך: הרחבה מוניטרית לא מקטינה תוצר, ובכל מקרה Y נשאר ב-Y_F.
3. ג. הצריכה הפרטית תקטן.
   ✗ C תלויה ב-Yd = Y - T, ושניהם לא השתנו (Y נעול, T קבוע) — הצריכה הפרטית נשארת ללא שינוי, לא קטנה.
4. ד. המחירים יעלו.
   ✓ הקטנת יחס הרזרבה מגדילה את M, LM ימינה יוצרת עודף ביקוש ב-Y_F, ועודף הביקוש מתנקז למחירים — P עולה עד ש-M/P חוזרת לרמתה והריבית חוזרת לגובה שקובעת IS ב-Y_F.
5. ה. אף תשובה מהנ״ל אינה נכונה.
   ✗ נפסלת כי תשובה ד נכונה: הגדלת M בתעסוקה מלאה בהכרח מעלה את P — זו הדרך היחידה להחזיר את M/P לשיווי משקל ב-Y_F.

🎓 הרחבה מוניטרית בתעסוקה מלאה היא ניטרלית ריאלית: רק P עולה, ו-Y, r, C ו-I חוזרים לערכיהם המקוריים.

משק סגור נמצא בשווי משקל במצב של אבטלה (קיים פער דיפלציוני). כעת, בעקבות קמפיין תקשורתי נלהב לעידוד החיסכון, הציבור הגדיל את היקף החסכונות הפרטיים שבידיו. לפיכך ועל פי מודל קיינס הפשוט, מה יקרה בשווי משקל?

1. א. היקף האבטלה יגדל.
   ✓ יותר חיסכון = פחות צריכה בכל רמת הכנסה, הביקוש המצרפי יורד, Y יורד במכפיל — והאבטלה גדלה.
2. ב. הצריכה הפרטית תגדל.
   ✗ כיוון הפוך: הצריכה יורדת פעמיים — גם ישירות מהחלטת החיסכון וגם דרך ירידת ההכנסה הפנויה כש-Y קטן.
3. ג. התוצר יגדל.
   ✗ כיוון הפוך: ירידת הביקוש מקטינה את התוצר, לא מגדילה אותו — זו ליבת פרדוקס החיסכון.
4. ד. הצריכה הציבורית תגדל.
   ✗ הפרת כלל מודל: G אקסוגנית וקבועה — שינוי בהתנהגות הציבור לא משנה את הצריכה הציבורית.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ נפסלת כי תשובה א נכונה: ירידת הביקוש מכווצת את Y במכפיל, ובמודל קיינס הפשוט פחות תוצר פירושו יותר אבטלה.

🎓 פרדוקס החיסכון: באבטלה, הגדלת הרצון לחסוך מקטינה את הביקוש ואת התוצר ומעמיקה את האבטלה, מבלי שסך החיסכון בהכרח יגדל.

במדינה מסוימת בסיס הכסף שווה 800. המזומנים בידי הציבור שווים 400. יחס הרזרבה עומד על 0.4 וידוע שהבנקים המסחריים שומרים על יחס זה כנדרש. כעת, נגיד הבנק המרכזי מעוניין להגדיל את כמות הכסף הנומינלית במשק. מבין הבאים, מהו השינוי שיגרום להגדלת כמות הכסף הנומינלית המקסימלית?

1. א. הורדת יחס הרזרבה ל-0.3.
   ✓ עם re=0.3 הפיקדונות גדלים ל-400/0.3=1333 ו-M עולה ל-1733 — גידול של כ-333. זו החלופה היחידה שמגדילה את M בכלל, ולכן היא המקסימלית.
2. ב. הגדלת יחס הרזרבה ל-0.5.
   ✗ כיוון הפוך: העלאת יחס הרזרבה מקטינה את המכפיל — פיקדונות 400/0.5=800 ו-M יורדת ל-1200.
3. ג. עירוי פנימי שלילי בגובה 200.
   ✗ עירוי פנימי שלילי (משיכת מזומן מהפיקדונות) מקטין את M: המזומן עולה ל-600, הרזרבות יורדות ל-200, הפיקדונות ל-500, ו-M יורדת ל-1100.
4. ד. עירוי חיצוני שלילי בגובה 200.
   ✗ עירוי חיצוני שלילי מקטין את H ל-600: רזרבות 200, פיקדונות 500, M=900 — ירידה חדה.
5. ה. הנפקת אג"ח ע״י הבנק המרכזי בשווי 700 ומכירתו לציבור.
   ✗ מכירת אג"ח לציבור היא עירוי חיצוני שלילי של 700 — H מתרסק ו-M קטנה במקום לגדול.

🎓 כדי להגדיל את M בלי לשנות את H — מקטינים את יחס הרזרבה; כל מכירת אג"ח או עירוי שלילי פועלים בכיוון ההפוך.

משק סגור נמצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה. ידוע שבמשק זה הצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה, ההשקעה תלויה בריבית, והוצאות הממשלה קבועות ולא תלויות בתוצר. ידוע גם כי קיים מס קבוע בלבד. כעת, הממשלה מחליטה להקטין את הוצאותיה (צמצום פיסקלי), ובמקביל הבנק המרכזי קונה אג"ח מהציבור כך שכמות הכסף הנומינלית במשק גדלה בדיוק ב-100%. הניחו שהציבור מחזיק בידיו באותה כמות מזומנים (אין עירוי פנימי). בהתאם למודל המשולב, מה יקרה לרמת המחירים בשווי המשקל החדש?

1. א. במקרה שנוצר עודף ביקושים רמת המחירים תעלה ביותר מ-100%.
   ✗ עלייה ביותר מ-100% פירושה ש-M/P קטנה — אבל הריבית החדשה נמוכה יותר ודורשת דווקא M/P גדולה יותר. כיוון הפוך.
2. ב. במקרה שנוצר עודף ביקושים רמת המחירים תעלה בדיוק ב-100%.
   ✗ עלייה בדיוק ב-100% משאירה את M/P ואת r ללא שינוי — אבל IS זזה שמאלה, ולכן r ב-Y_F חייבת לרדת. סתירה.
3. ג. במקרה שנוצר עודף ביקושים רמת המחירים תעלה בפחות מ-100%.
   ✓ הצמצום הפיסקלי מוריד את הריבית הנקראת מה-IS ב-Y_F; כדי ש-LM תעבור בנקודה עם ריבית נמוכה יותר, M/P חייבת לגדול — ולכן P עולה, אך בפחות מ-100%.
4. ד. בכל מקרה המחירים יעלו ב-100%.
   ✗ 'בכל מקרה' שגוי: אם הצמצום הפיסקלי חזק דיו ייווצר פער דפלציוני שבו P לא עולה כלל (קשיחות כלפי מטה); וגם כשיש עודף ביקוש העלייה קטנה מ-100%.
5. ה. בכל מקרה רמת המחירים לא תשתנה כלל.
   ✗ 'בכל מקרה לא תשתנה' שגוי: כשההכפלה של M גוברת ונוצר עודף ביקוש, P בהכרח עולה.

🎓 בשילוב מדיניות בתעסוקה מלאה — קוראים קודם את r החדשה מה-IS בגובה Y_F, וממנה גוזרים את M/P הנדרשת ואת שיעור עליית P ביחס לגידול M.

במשק סגור הנמצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה. ידוע שבמשק זה הצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה, ההשקעה תלויה בריבית, והוצאות הממשלה קבועות ולא תלויות בתוצר. ידוע גם כי קיים מס קבוע (לא תלוי בתוצר). כעת, הממשלה מבצעת הרחבה פיסקלית ע״י הגדלת הוצאותיה ושמירה על תקציב מאוזן. לפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בשווי משקל?

1. א. המחירים יעלו והריבית תעלה.
   ✓ IS ימינה (מכפיל תקציב מאוזן = 1) יוצרת עודף ביקוש ב-Y_F: P עולה, M/P קטנה, ו-r עולה לגובה שה-IS החדשה קובעת ב-Y_F.
2. ב. הריבית תרד והתוצר יגדל.
   ✗ כיוון הפוך פעמיים: הרחבה פיסקלית מעלה את הריבית ולא מורידה, ובתעסוקה מלאה Y לא יכול לגדול.
3. ג. המחירים יעלו והתוצר יקטן.
   ✗ חצי נכון: המחירים אכן עולים, אבל התוצר לא קטן — הוא נשאר נעול ב-Y_F.
4. ד. ההשקעות יעלו והריבית תישאר ללא שינוי.
   ✗ כיוון הפוך: r עולה, ולכן ההשקעות דווקא יורדות — זוהי הדחיקה שמפנה מקום ל-G בתוצר קבוע.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ נפסלת כי תשובה א נכונה: מכפיל תקציב מאוזן 1 מזיז את IS ימינה, ובתעסוקה מלאה זה מתורגם בהכרח לעליית P ו-r.

🎓 הרחבה בתקציב מאוזן איננה ניטרלית: מכפיל 1 מזיז את IS, ובתעסוקה מלאה זה מתורגם לעליית מחירים וריבית ולדחיקת השקעות.

במשק נתון מתקיים (הניחו משק סגור): C = 500 + 0.6Yd G = 300 T = 0 I = 400 − 52r L^D(Y,r) = 300 + Y − 20r בסיס הכסף הינו 700 ₪, יחס הרזרבה הוא 0.2, והציבור תמיד מעוניין להחזיק בידיו מזומנים בסך 400 ₪. רמת המחירים במצב המוצא הינה 1. כעת, נגיד הבנק המרכזי הודיע כי הבנק מתכוון לבצע פעולות שיביאו להורדת הריבית ברבעון הקרוב, וידוע כי הדבר לא צפוי לגרום לשינוי ברמת המחירים. בהתאם למודל המשולב, מה ניתן להסיק מכך על מצב המוצא של המשק?

1. א. המשק נמצא באבטלה.
   ✓ רק באבטלה (פער דפלציוני) LM ימינה מורידה r ומגדילה Y בלי ללחוץ על המחירים — עודף כושר הייצור סופג את הביקוש הנוסף.
2. ב. המשק נמצא בתעסוקה מלאה.
   ✗ הפרת משטר: בתעסוקה מלאה Y נעול, והרחבה מוניטרית שמורידה r יוצרת עודף ביקוש שמעלה את P — בסתירה לנתון שהמחירים לא ישתנו.
3. ג. הממשלה מתכוונת להגדיל את הוצאותיה.
   ✗ אין לכך עיגון בנתונים, וגם סתירה: הגדלת הוצאות ממשלה מזיזה IS ימינה ומעלה את הריבית — ההפך ממטרת הבנק להוריד אותה.
4. ד. הבנק המרכזי מתכוון להקטין את כמות הכסף הנומינלית.
   ✗ כיוון הפוך: הקטנת M מזיזה LM שמאלה ומעלה את r — סותר את הכוונה המוצהרת להוריד ריבית.
5. ה. אף תשובה מהנ״ל אינה נכונה.
   ✗ נפסלת כי תשובה א נכונה: הורדת r ללא שינוי ב-P אפשרית במודל רק כשמצב המוצא הוא אבטלה.

🎓 הרחבה מוניטרית שמורידה ריבית בלי לשנות מחירים אפשרית רק כשהמשק באבטלה — בתעסוקה מלאה היא הייתה מתנקזת ל-P.

משק מסוים נמצא במצב מוצא באבטלה. הניחו כי הצריכה הפרטית (C) תלויה בהכנסה הפנויה. ההשקעות (I), הצריכה הציבורית (G) והמסים (T) אינם תלויים בתוצר. הניחו כי במצב המוצא קיים חסכון ציבורי. כעת, חל גידול בצריכה הציבורית תוך שמירה על תקציב מאוזן. הניחו כי לאחר השינויים המתוארים לעיל, המשק לא יגיע למצב של עודף ביקושים. בהתאם לכך, לפי מודל קיינס הפשוט מי מהבאים נכון במצב של שיווי משקל?

1. א. התוצר יישאר ללא שינוי.
   ✗ מכפיל התקציב המאוזן שווה 1 — התוצר גדל בדיוק ב-ΔG, לא נשאר ללא שינוי.
2. ב. הצריכה הפרטית תקטן.
   ✗ Yd = Y - T לא משתנה (ΔY = ΔT = ΔG), ולכן הצריכה הפרטית נשארת ללא שינוי — לא קטנה.
3. ג. ההשקעות יגדלו.
   ✗ הפרת כלל מודל: I אקסוגנית ולא תלויה בתוצר או בריבית במודל קיינס הפשוט — ההשקעות לא משתנות.
4. ד. סך החסכון במשק יישאר ללא שינוי.
   ✓ בשיווי משקל במשק סגור S = I, ו-I לא השתנתה — לכן סך החיסכון נשאר קבוע. ואכן: החיסכון הפרטי לא השתנה (Yd קבוע) והחיסכון הציבורי לא השתנה (ΔT = ΔG).
5. ה. הגירעון הציבורי יקטן.
   ✗ S_G = T - G לא משתנה כש-T ו-G גדלים באותו סכום — הגירעון (או החיסכון) הציבורי נשאר בדיוק כשהיה, לא קטן.

🎓 בגידול בתקציב מאוזן: Y גדל ב-ΔG, אך Yd, C, I, החיסכון הפרטי, הציבורי וסך החיסכון (S = I) — כולם ללא שינוי.

במצב המוצא משק סגור נמצא בשיווי משקל באבטלה. הנטייה השולית לצרוך היא 0.25. במשק זה קיים מס קבוע בלבד, והוצאות הממשלה תמיד קבועות ולא תלויות בתוצר. ידוע כי ההשקעות תלויות בריבית בלבד, והצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה בלבד. בהתאם למודל ISLM, כיצד תשפיע עלייה בהוצאות הממשלה במימון הלוואה מהבנק המרכזי? (הניחו כי לא ייווצר עודף ביקושים).

1. א. החיסכון הציבורי (ממשלתי) יעלה, וכמות הכסף הריאלית תעלה.
   ✗ כיוון הפוך בחצי הראשון: G עולה ו-T קבוע, ולכן החיסכון הציבורי T-G יורד, לא עולה. החצי על הכסף הריאלי דווקא נכון, אבל צמד חצי-נכון נפסל.
2. ב. הגרעון הציבורי (ממשלתי) יעלה, וכמות הכסף הריאלית תעלה.
   ✓ G גדל בלי שינוי במסים, ולכן הגירעון הציבורי G-T גדל. המימון מהבנק המרכזי מגדיל את H ולכן את M הנומינלית, ובאבטלה ללא עודף ביקושים P לא זזה — לכן M/P עולה.
3. ג. הגרעון הציבורי (ממשלתי) ירד, וכמות הכסף הריאלית תישאר ללא שינוי.
   ✗ כיוון הפוך בשני החצאים: הגירעון גדל (לא קטן), וכמות הכסף הריאלית עולה כי H ו-M גדלו בעוד P קבועה.
4. ד. החיסכון הפרטי יעלה, והמחירים יעלו.
   ✗ החיסכון הפרטי אכן עולה (Y ו-Yd גדלים), אבל 'המחירים יעלו' מפר את הנתון: באבטלה ללא עודף ביקושים P נשארת קבועה. שוב צמד חצי-נכון.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ לא רלוונטי — ב נכונה במלואה, ולכן אי אפשר לטעון שאף תשובה אינה נכונה.

🎓 מלווה מהבנק המרכזי מגדיל H ו-M; באבטלה ללא עודף ביקושים P קבועה, ולכן כמות הכסף הריאלית עולה יחד עם הגירעון.

הניחו משק סגור אשר במצב מוצא נמצא בשווי משקל בתעסוקה מלאה. ידוע שהצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה, וההשקעה תלויה בריבית בלבד. המיסים והוצאות הממשלה קבועים ואינם תלויים בהיקף התוצר. כעת, הבנק המרכזי מגדיל את יחס הרזרבה (הניחו שפעולה זו אפשרית). לפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בשווי המשקל החדש?

1. א. התוצר יגדל.
   ✗ כיוון הפוך: צמצום מוניטרי מעלה את r, מקטין השקעות ומקטין את התוצר — Y לא יכול לגדול.
2. ב. התוצר יקטן.
   ✓ M קטנה, LM שמאלה, r עולה, I יורדת ו-Y קטן. בגלל קשיחות המחירים כלפי מטה P לא יורדת, כך שהמשק נשאר בתת-תעסוקה עם תוצר נמוך יותר.
3. ג. הצריכה הפרטית תגדל.
   ✗ כיוון הפוך: Y קטן ולכן Yd קטן, והצריכה הפרטית התלויה בהכנסה הפנויה קטנה — לא גדלה.
4. ד. המחירים יעלו.
   ✗ כיוון הפוך: נוצר לחץ דפלציוני, לא אינפלציוני. ומכלל הקשיחות P גם לא יורדת — היא פשוט נשארת במקומה, בטח שלא עולה.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ לא רלוונטי — ב נכונה, ולכן אין מקום ל'אף תשובה'.

🎓 העלאת יחס רזרבה בתעסוקה מלאה היא צמצום מוניטרי טהור: Y יורד ו-P לא יורדת בגלל קשיחות מחירים כלפי מטה.

משק סגור נמצא בשיווי משקל באבטלה. נתון שהבנק המרכזי שומר על שער ריבית קבוע. בשל קמפיין ממשלתי לעידוד הצריכה, משקי הבית שינו טעמים וכעת הם מעוניינים לחסוך פחות בכל רמה של הכנסה פנויה. הניחו פונקצית השקעה עולה ויוצאת מהראשית. כתוצאה מכך, מי מהבאים נכון בהתכנסות המשק לשווי משקל?

1. א. חסכון המשק יגדל.
   ✓ C גדלה בכל רמת הכנסה, Y עולה במכפיל, ומכיוון ש-I עולה עם Y — ההשקעה בשיווי המשקל גדלה. מהזהות S=I נובע שסך חיסכון המשק גדל.
2. ב. "פרדוקס החיסכון" מחייב שחיסכון המשק יקטן.
   ✗ הפעלה עיוורת של פרדוקס החיסכון: הפרדוקס מניח I קבועה, ואז S=I נשאר בדיוק ללא שינוי — אפילו במקרה הקלאסי החיסכון לא 'חייב' לקטון. כאן I עולה עם Y, ולכן החיסכון דווקא גדל.
3. ג. חיסכון המשק יקטן, ולא ניתן לקבוע מה יקרה לצריכה הפרטית.
   ✗ שני חלקים שגויים: החיסכון גדל (S=I ו-I עלתה), והצריכה הפרטית ניתנת לקביעה — היא גדלה גם מהשינוי בטעמים וגם מעליית Y.
4. ד. הצריכה הפרטית תגדל, ולא ניתן לקבוע מה יקרה לחיסכון המשק.
   ✗ החצי על הצריכה נכון, אבל החיסכון כן ניתן לקביעה: S=I בכל שיווי משקל, ו-I עלתה עם Y — צמד חצי-נכון.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ לא רלוונטי — א נכונה במלואה.

🎓 פרדוקס החיסכון נשען על השקעה קבועה; ברגע ש-I עולה עם Y, ירידה ברצון לחסוך מגדילה את Y ולכן דווקא מגדילה את סך החיסכון דרך S=I.

מערכת הבנקים במשק מסוים מתוארת כך: הרזרבות של הבנקים המסחריים - B מיליון ש"ח, יחס הרזרבה - 0.2, והמזומנים בידי הציבור תמיד A מיליון ₪ (אין עירוי פנימי). כעת, ידוע כי הבנק המרכזי מכר אג"ח לציבור בסך 100 מיליון ₪. הניחו רמת מחירים 1. כתוצאה מכך, מה יקרה לכמות הכסף הנומינלית החדשה במשק (במיליוני ₪)?

1. א. תגדל ב-900.
   ✗ כיוון הפוך: מכירת אג"ח לציבור סופגת כסף ומצמצמת את M — היא לא יכולה להגדיל אותה, בטח לא ב-900.
2. ב. תקטן ב-500.
   ✓ הרזרבות יורדות ב-100 והמזומן קבוע, ולכן הפיקדונות מתכווצים ב-100/0.2 = 500. ΔM = ΔC + ΔD = 0 - 500 = ירידה של 500.
3. ג. תקטן ב-100.
   ✗ מתעלם מהמכפיל: 100 זו הירידה בבסיס הכסף H, אבל M מתכווצת דרך מכפיל הפיקדונות 1/0.2 = 5, כלומר ב-500.
4. ד. תישאר ללא שינוי.
   ✗ מבלבל עירוי חיצוני עם פנימי: מכירת אג"ח על ידי הבנק המרכזי משנה את H ולכן את M. רק עירוי פנימי (מעבר מזומן-פיקדונות) משאיר את H קבוע — וכאן נאמר במפורש שאין כזה.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ לא רלוונטי — ב מדויקת חישובית.

🎓 כשהמזומן בידי הציבור קבוע, שינוי בבסיס הכסף עובר כולו דרך הפיקדונות: ΔM = ΔH/re.

משק סגור נמצא בשווי משקל באבטלה. כעת, הממשלה מחליטה להגדיל את הצריכה הציבורית ומממנת זאת ע"י מכירת אג"ח לציבור. בהתאם לכך, מה יקרה לכמות הכסף הריאלית במשק?

1. א. כמות הכסף הריאלית בהכרח לא תשתנה.
   ✗ 'בהכרח' חזק מדי: זה נכון רק אם המשק נשאר באבטלה. הרחבה גדולה שמביאה לעודף ביקושים בתעסוקה מלאה תעלה את P ותקטין את M/P.
2. ב. כמות הכסף הריאלית בהכרח תגדל.
   ✗ כיוון בלתי אפשרי: M קבועה (מלווה מהציבור) ו-P יכולה רק להישאר או לעלות — M/P לעולם לא תגדל כאן.
3. ג. ייתכן וכמות הכסף הריאלית תקטן.
   ✓ M קבועה. אם ההרחבה משאירה את המשק באבטלה P קבועה ו-M/P ללא שינוי; אם מגיעים לתעסוקה מלאה עם עודף ביקושים P עולה ו-M/P קטנה. לכן 'ייתכן שתקטן' הוא הניסוח המדויק.
4. ד. אין מספיק נתונים כדי לקבוע מה יקרה לכמות הכסף.
   ✗ יש מספיק נתונים לתחום את התוצאה: M/P או שלא תשתנה או שתקטן — היא בוודאות לא תגדל. זו קביעה, לא חוסר מידע.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ לא רלוונטי — ג נכונה.

🎓 מלווה מהציבור משאיר את M קבועה, ולכן גורל M/P נקבע רק על ידי P: קבועה באבטלה, עולה אם ההרחבה דוחפת לעודף ביקושים בתעסוקה מלאה.

הניחו מודל משולב ISLM. הניחו משק סגור כך שבמצב מוצא קיים שיווי משקל בתעסוקה מלאה. הצריכה הפרטית תלויה בתוצר בלבד, והביקוש להשקעות תלוי בריבית בלבד. פונקצית המס מורכבת ממסים קבועים בלבד. לפי המודל המשולב, מי מהבאים נכון בהתכנסות המשק לשווי משקל?

1. א. צמצום הגרעון בתקציב הממשלה יגדיל את התוצר ויקטין את הריבית.
   ✗ צמצום הגירעון הוא כיווץ פיסקלי: IS שמאלה, ובגלל קשיחות P כלפי מטה התוצר יורד לאבטלה — הוא לא גדל. הפלה ברכיב הראשון.
2. ב. הקטנת כמות הכסף הריאלית תגרור תהליך אינפלציוני.
   ✗ כיוון הפוך: הקטנת M/P מזיזה את LM שמאלה ויוצרת לחץ דפלציוני (שבו P בכלל לא זזה), לא תהליך אינפלציוני.
3. ג. הקטנת מסים ישירים ע"י הממשלה תגדיל את התוצר ותגדיל את הריבית.
   ✗ הפרת משטר: בתעסוקה מלאה Y נעול. הקטנת מסים מזיזה IS ימינה, אבל התוצאה היא עליית P ו-r בלבד — 'תגדיל את התוצר' בלתי אפשרי.
4. ד. הגדלת תשלומי העברה ע"י הממשלה לא תשנה את התוצר, אך תגדיל את הריבית.
   ✓ תשלומי העברה פועלים כמס שלילי: Yd ו-C גדלים — IS ימינה. בתעסוקה מלאה Y לא יכול לגדול, עודף הביקוש מעלה את P, ה-LM הריאלית זזה שמאלה, ו-r עולה עד שהביקוש חוזר ל-Y_F. תוצר ללא שינוי, ריבית עולה.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ לא רלוונטי — ד נכונה.

🎓 בתעסוקה מלאה כל הרחבת ביקוש — כולל תשלומי העברה — משאירה את Y במקומו ומתנקזת כולה לעליית מחירים וריבית.

במשק נתון מתקיים (הניחו משק סגור): C=500+0.6Yd, G=300, T=0, I=400-52r, L^D(Y,r)=300+Y-20r. בסיס הכסף הינו 700 ₪, יחס הרזרבה הוא 0.2, והציבור תמיד מעוניין להחזיק בידיו מזומנים בסך 400 ₪. רמת המחירים במצב המוצא הינה 1. כעת, נגיד הבנק המרכזי הודיע כי הבנק מתכוון לבצע פעולות שיביאו להעלאת הריבית, וידוע כי הדבר לא צפוי לגרום לשינוי ברמת המחירים. בהתאם למודל המשולב, מי מבין הבאים יתאים להשגת מטרת הבנק המרכזי?

1. א. הגדלת יחס הרזרבה.
   ✓ הגדלת יחס הרזרבה מקטינה את מכפיל הכסף ולכן את M (כלל המודל), LM זזה שמאלה ו-r עולה. הצמצום לא יוצר עודף ביקושים, ולכן P אינה משתנה — בדיוק המטרה.
2. ב. קניית אג"ח מהציבור.
   ✗ כיוון הפוך: קניית אג"ח מהציבור מגדילה את H ואת M, LM ימינה ו-r יורדת — היפך המטרה.
3. ג. הקטנת יחס הרזרבה.
   ✗ כיוון הפוך: הקטנת יחס הרזרבה מגדילה את המכפיל ואת M, ולכן מורידה את הריבית.
4. ד. הלוואה לממשלה.
   ✗ מהלך מרחיב, לא כלי כיווץ: מלווה מהבנק המרכזי לממשלה מגדיל את H ואת M וגם את G — IS ו-LM זזות ימינה. ההשפעה על r אינה חד-משמעית (הפיסקלי מעלה, המוניטרי מוריד), וההרחבה עלולה ליצור עודף ביקושים שיעלה את P — לא מבטיח אף אחת משתי הדרישות.
5. ה. אף תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
   ✗ לא רלוונטי — א משיגה את המטרה במדויק.

🎓 כדי להעלות ריבית בלי לגעת במחירים צריך צמצום מוניטרי טהור, והעלאת יחס הרזרבה היא הכלי המכווץ היחיד ברשימה.

משק מסוים נמצא במצב מוצא באבטלה. הניחו כי הצריכה הפרטית (C) תלויה בהכנסה הפנויה. ההשקעות (I), הצריכה הציבורית (G) והמסים (T) אינם תלויים בתוצר. הניחו כי במצב המוצא קיים חסכון ציבורי. כעת, חל גידול בצריכה הציבורית (הניחו כי אין שינוי במסים). הניחו כי לאחר השינויים המתוארים לעיל, המשק לא יגיע למצב של עודף ביקושים. בהתאם לכך, לפי מודל קיינס הפשוט מי מהבאים נכון במצב של שיווי משקל?

1. א. התוצר יגדל.
   ✓ הרחבה פיסקלית באבטלה מגדילה את הביקוש המצרפי, והמכפיל 1/(1-mpc) מתרגם את ΔG לגידול גדול ממנו בתוצר. באבטלה אין מגבלת Y_F, ולכן Y גדל.
2. ב. הצריכה הפרטית תקטן.
   ✗ כיוון הפוך: Y גדל ו-T קבוע, ולכן Yd גדל והצריכה הפרטית עולה — לא קטנה.
3. ג. ההשקעות יגדלו.
   ✗ הפרת הנחות המודל: ההשקעות נתונות כלא-תלויות בתוצר (ובמודל הפשוט אין ריבית), ולכן I נשארת בדיוק כפי שהיא.
4. ד. סך החסכון במשק יישאר ללא שינוי.
   ✗ זהירות — זו הטענה החזקה ברשימה: מהזהות S=I עם I קבועה, סך החיסכון (פרטי + ציבורי) אכן אינו משתנה — הפרטי עולה בדיוק ב-ΔG כשהציבורי יורד ב-ΔG. המחוון הרשמי סימן רק את א, המסקנה הישירה והחד-משמעית מהמכפיל, כתשובה הנכונה.
5. ה. הגירעון הציבורי יקטן.
   ✗ כיוון הפוך: G גדל ו-T קבוע, ולכן החיסכון הציבורי קטן והגירעון הציבורי גדל — לא קטן.

🎓 באבטלה, הגדלת G במימון גירעוני עוברת דרך המכפיל המלא 1/(1-mpc): התוצר והצריכה גדלים והגירעון הציבורי מתרחב.