- עלות אלטרנטיבית
- העלות המלאה של בחירה בדרך מסוימת, כולל מה שוויתרנו עליו. בסיכום היא מופיעה כבסיס לשאלה "מה ניתן לייצר": מדינה יכולה לייצר מכוניות, אבל השאלה היא על מה צריך לוותר כדי לייצר אותן
- מחסור
- מונח היסוד שמופיע ברשימת ההגדרות הבסיסיות. הביטוי המעשי שלו בקורס הוא ההבחנה שבשקף הבא —מוצר כלכלי הוא מוצר שאינו מצוי בשפע, ולכן צריכתו כרוכה בוויתור
- מוצר, טובין (goods)
- סחורה או שרות המיועדים להשביע את רצון האדם
- גורם ייצור
- כל אמצעי המאפשר ייצור של מוצרים
- שלושת גורמי הייצור
- גורמי ייצור טבעיים, הון אנושי, והון פיסי. בדוגמת מסעדת הצ'יפס שבסיכום: לקלף ולחתוך תפוחי אדמה ידנית הוא שימוש בהון אנושי, ולקנות צ'יפס קפוא ורק לחמם אותו הוא שימוש בהון פיסי כסף )
- מוצר כלכלי (Economic good)
- מוצר המספק צורך אנושי אך אינו מצוי בשפע
- מוצר חופשי (Free good)
- מוצר שכמותו אינה מוגבלת, כך שכדי לצרוך אותו לא צריך לוותר על מוצרים אחרים. הסיכום מדגיש שההגדרה תלויה במקום ובזמן —מים אינם מוצר חופשי כיום בישראל, אולי כן בנורבגיה —ומעיר שהקורס לא יעסוק במוצרים חופשיים מלבד להגדירם, כי ההחלטה להשתמש בהם אינה כלכלית
- שלוש בעיות יסוד
- מה לייצר וכמה, איך לייצר, ועבור מי לייצר. הסיכום מפרק כל אחת: "מה לייצר" נשען על ביקוש מה הצרכנים רוצים )על עלות אלטרנטיבית מה ניתן לייצר )ועל התערבות הממשלה; "איך לייצר" הוא בחירה בין הון אנושי להון פיסי לפי כדאיות וזמינות; "עבור מי" תלוי בשלטון —במדינה קפיטליסטית התשובה היא לפי מי שישלם יותר
- תעסוקה מלאה
- מצב שבו כל גורמי הייצור במשק מועסקים, בכפוף למבנה המשק. בדוגמת הסיכום: 10מכונות שכל אחת מפעילה שני אנשים, וסך הכל יש 22אנשים —זהו עדיין מצב של תעסוקה מלאה, כי אי-השימוש בשניים הנותרים נובע ממבנה המשק
- ייצור יעיל
- מצב בו לא ניתן על ידי הקצאה אחרת של גורמי הייצור להגדיל את הכמות המיוצרת מאחד המוצרים בלי לוותר על מוצר אחר
- בעיית הצרכן
- שני צדדים ושאלה אחת: מה הצרכן רוצה, מה הצרכן יכול, ומכאן —למקסם את התועלת בהינתן אילוצי תקציב
- תועלת
- הבסיס לבחירה בין ההעדפות. שלוש קביעות נלוות: הבחירה נעשית על פי התועלת, תועלת אינה ניתנת למדידה, ולא ניתן להשוות תועלת בין שני אנשים
- תועלת קרדינלית ותועלת אורדינלית
- שתי הגישות שהקורס מציג: תועלת קרדינלית עוסקת במוצר אחד, ותועלת אורדינלית בשני מוצרים —שם עוברים מהצבת מספרים לבחירה בין סלים
- תועלת כוללת
- סך כל התועלת המושגת מצריכת מוצר או שרות
- תועלת שולית
- התוספת לתועלת מצריכת יחידה אחת נוספת של המוצר
- חוק התועלת השולית הפוחתת
- ככל שצורכים יותר יחידות ממוצר מסוים, התועלת השולית הנובעת מצריכת המוצר הולכת ויורדת. בטבלת הדוגמה שבמצגת התועלת הכוללת היא 12, 22, 28, 32, 34, 34 —כלומר התוספות הן 12, 10, 6, 4, 2, 0
- סל ומצרך
- סל הוא צירוף כמויות משני מוצרים —סחורה או שירות. מצרך הוא כל מוצר בסל
- עקומת אדישות (indifference curve)
- עקומת אוסף הסלים האפשריים הרצויים לצרכן במידה שווה, כלומר הצרכן אדיש ביניהם
- תכונות עקומת האדישות
- ארבע תכונות: יורדת משמאל לימין, שיפוע גדל, סדר, ולא נחתכות
- מפת עקומות אדישות
- אוסף של עקומות אדישות באותה מערכת צירים I1עד I5כאשר עקומה גבוהה יותר מייצגת רמת תועלת גבוהה יותר
- שיעור תחלופה שולית
- מספר היחידות המירבי ממצרך אחד שעליו מוכן הצרכן לוותר כדי לזכות ביחידה אחת נוספת של המצרך האחר
- קו תקציב
- מציג את אפשרויות הצריכה המירביות של הצרכן במגבלת ההכנסה ומחירי השוק שעומדים בפניו. הרכיבים: מחירי המוצרים Px, Pyוההכנסה I
- סל אפשרי, יעיל ובלתי אפשרי
- בשרטוט מגבלת התקציב: נקודות על הקו (AB, C, D)הן צריכה אפשרית שמנצלת את כל ההכנסה; נקודה Eמתחת לקו היא אפשרית אך אינה יעילה; נקודה Fמעל הקו אינה בת-השגה
- מטרת הצרכן — מקסימום תועלת
- נקודת ההשקה בין קו התקציב לעקומת אדישות. זהו הפתרון של בעיית הצרכן, וממנו נבנית עקומת הביקוש