מבוא לכלכלה · 094591תרגול מבחנים לפי נושאלימוד עמוק
→ מסלול הלימוד

על הקורס ומושגי יסוד

הפלייבוק המלא לנושא הזה (תהליך פתרון מהשאלות האמיתיות, גזירות וקשרים) בכתיבה — בינתיים: הסיכום הקיים, המעבדה והתרגול.

הנקודה שממנה כל הקורס יוצא היא שאין מספיק. גורמי הייצור מוגבלים, ההכנסה מוגבלת, ולכן כל דבר שבוחרים לעשות בא במקום דבר אחר שוויתרנו עליו ולוויתור הזה קוראים עלות אלטרנטיבית. זו העלות המלאה של בחירה, לא רק מה ששילמנו עליה בפועל. מהמחסור הזה נובעות שלוש שאלות שכל משק חייב לענות עליהן: מה לייצר וכמה, איך לייצר, ועבור מי לייצר. מכאן ממשיכה ההרצאה אל תורת הצרכן, שהיא כולה התנגשות מסודרת בין שני צדדים. מצד אחד הרצון: הצרכן בוחר לפי תועלת, שאי אפשר למדוד אותה במספרים אמיתיים ואי אפשר להשוות אותה בין שני אנשים לכן במקום למדוד תועלת מציירים עקומת אדישות, אוסף הסלים שהצרכן מרגיש כלפיהם אותו דבר. מצד שני היכולת: יש הכנסה סופית ומחירים נתונים בשוק, וזה מצויר כקו תקציב. הפתרון של הצרכן הוא הנקודה שבה קו התקציב נוגע בעקומת האדישות הגבוהה ביותר שאפשר להגיע אליה לא הכי גבוהה שאפשר לצייר, אלא הכי גבוהה שאפשר לקנות. וכשמשנים מחיר שוב ושוב ורושמים כל פעם את הכמות שנבחרה, מקבלים את עקומת הביקוש. זהו הגשר שבסוף ההרצאה, וממנו ממשיך כל שאר הקורס

נוסחאות

  • MUx / MUy

    שיעור תחלופה שולית — מספר היחידות המירבי ממצרך אחד שעליו הצרכן מוכן לוותר תמורת יחידה נוספת מהמצרך האחר. שימו לב לסדר המונה והמכנה כפי שהוא כתוב על השקף.

    מצגת הרצאה ראשונה עמ' 18

  • XPx + YPy = I

    משוואת קו התקציב: הוצאה על מוצר X ועוד הוצאה על מוצר Y שווה להכנסה. Px ו-Py הם מחירי המוצרים, I היא ההכנסה.

    מצגת הרצאה ראשונה עמ' 19

  • Max U(X,Y) S.t XPx + YPy = I

    הניסוח המתמטי המלא של בעיית הצרכן — מקסום פונקציית התועלת תחת אילוץ התקציב. השקף עוצר כאן ומשאיר את שורת "פתרון:" ריקה; הפתרון עצמו נבנה בהמשך הקורס.

    מצגת הרצאה ראשונה עמ' 22

מושגי מפתח

עלות אלטרנטיבית
העלות המלאה של בחירה בדרך מסוימת, כולל מה שוויתרנו עליו. בסיכום היא מופיעה כבסיס לשאלה "מה ניתן לייצר": מדינה יכולה לייצר מכוניות, אבל השאלה היא על מה צריך לוותר כדי לייצר אותן
מחסור
מונח היסוד שמופיע ברשימת ההגדרות הבסיסיות. הביטוי המעשי שלו בקורס הוא ההבחנה שבשקף הבא מוצר כלכלי הוא מוצר שאינו מצוי בשפע, ולכן צריכתו כרוכה בוויתור
מוצר, טובין (goods)
סחורה או שרות המיועדים להשביע את רצון האדם
גורם ייצור
כל אמצעי המאפשר ייצור של מוצרים
שלושת גורמי הייצור
גורמי ייצור טבעיים, הון אנושי, והון פיסי. בדוגמת מסעדת הצ'יפס שבסיכום: לקלף ולחתוך תפוחי אדמה ידנית הוא שימוש בהון אנושי, ולקנות צ'יפס קפוא ורק לחמם אותו הוא שימוש בהון פיסי כסף )
מוצר כלכלי (Economic good)
מוצר המספק צורך אנושי אך אינו מצוי בשפע
מוצר חופשי (Free good)
מוצר שכמותו אינה מוגבלת, כך שכדי לצרוך אותו לא צריך לוותר על מוצרים אחרים. הסיכום מדגיש שההגדרה תלויה במקום ובזמן מים אינם מוצר חופשי כיום בישראל, אולי כן בנורבגיה ומעיר שהקורס לא יעסוק במוצרים חופשיים מלבד להגדירם, כי ההחלטה להשתמש בהם אינה כלכלית
שלוש בעיות יסוד
מה לייצר וכמה, איך לייצר, ועבור מי לייצר. הסיכום מפרק כל אחת: "מה לייצר" נשען על ביקוש מה הצרכנים רוצים )על עלות אלטרנטיבית מה ניתן לייצר )ועל התערבות הממשלה; "איך לייצר" הוא בחירה בין הון אנושי להון פיסי לפי כדאיות וזמינות; "עבור מי" תלוי בשלטון במדינה קפיטליסטית התשובה היא לפי מי שישלם יותר
תעסוקה מלאה
מצב שבו כל גורמי הייצור במשק מועסקים, בכפוף למבנה המשק. בדוגמת הסיכום: 10מכונות שכל אחת מפעילה שני אנשים, וסך הכל יש 22אנשים זהו עדיין מצב של תעסוקה מלאה, כי אי-השימוש בשניים הנותרים נובע ממבנה המשק
ייצור יעיל
מצב בו לא ניתן על ידי הקצאה אחרת של גורמי הייצור להגדיל את הכמות המיוצרת מאחד המוצרים בלי לוותר על מוצר אחר
בעיית הצרכן
שני צדדים ושאלה אחת: מה הצרכן רוצה, מה הצרכן יכול, ומכאן למקסם את התועלת בהינתן אילוצי תקציב
תועלת
הבסיס לבחירה בין ההעדפות. שלוש קביעות נלוות: הבחירה נעשית על פי התועלת, תועלת אינה ניתנת למדידה, ולא ניתן להשוות תועלת בין שני אנשים
תועלת קרדינלית ותועלת אורדינלית
שתי הגישות שהקורס מציג: תועלת קרדינלית עוסקת במוצר אחד, ותועלת אורדינלית בשני מוצרים שם עוברים מהצבת מספרים לבחירה בין סלים
תועלת כוללת
סך כל התועלת המושגת מצריכת מוצר או שרות
תועלת שולית
התוספת לתועלת מצריכת יחידה אחת נוספת של המוצר
חוק התועלת השולית הפוחתת
ככל שצורכים יותר יחידות ממוצר מסוים, התועלת השולית הנובעת מצריכת המוצר הולכת ויורדת. בטבלת הדוגמה שבמצגת התועלת הכוללת היא 12, 22, 28, 32, 34, 34 —כלומר התוספות הן 12, 10, 6, 4, 2, 0
סל ומצרך
סל הוא צירוף כמויות משני מוצרים סחורה או שירות. מצרך הוא כל מוצר בסל
עקומת אדישות (indifference curve)
עקומת אוסף הסלים האפשריים הרצויים לצרכן במידה שווה, כלומר הצרכן אדיש ביניהם
תכונות עקומת האדישות
ארבע תכונות: יורדת משמאל לימין, שיפוע גדל, סדר, ולא נחתכות
מפת עקומות אדישות
אוסף של עקומות אדישות באותה מערכת צירים I1עד I5כאשר עקומה גבוהה יותר מייצגת רמת תועלת גבוהה יותר
שיעור תחלופה שולית
מספר היחידות המירבי ממצרך אחד שעליו מוכן הצרכן לוותר כדי לזכות ביחידה אחת נוספת של המצרך האחר
קו תקציב
מציג את אפשרויות הצריכה המירביות של הצרכן במגבלת ההכנסה ומחירי השוק שעומדים בפניו. הרכיבים: מחירי המוצרים Px, Pyוההכנסה I
סל אפשרי, יעיל ובלתי אפשרי
בשרטוט מגבלת התקציב: נקודות על הקו (AB, C, D)הן צריכה אפשרית שמנצלת את כל ההכנסה; נקודה Eמתחת לקו היא אפשרית אך אינה יעילה; נקודה Fמעל הקו אינה בת-השגה
מטרת הצרכן — מקסימום תועלת
נקודת ההשקה בין קו התקציב לעקומת אדישות. זהו הפתרון של בעיית הצרכן, וממנו נבנית עקומת הביקוש

מלכודות

  • מזהים עלות אלטרנטיבית עם מה ששילמנו בפועל. השקף אומר במפורש "העלות המלאה של בחירה בדרך מסוימת כולל מה שוויתרנו עליו" הוויתור הוא חלק מהעלות, לא תוספת אליה
  • חושבים שמוצר חופשי הוא מוצר בחינם. ההגדרה במצגת היא מוצר שכמותו אינה מוגבלת ולכן לא צריך לוותר על שום מוצר אחר כדי לצרוך אותו. הסיכום מוסיף שההגדרה תלויה במקום ובזמן, ושהקורס בכלל לא עוסק במוצרים חופשיים מלבד להגדירם כלומר זו הגדרה לשינון, לא כלי לפתרון
  • מפרשים תעסוקה מלאה כ"כולם עובדים". בדוגמת הסיכום 10מכונות עם שני אנשים כל אחת מתוך 22אנשים היא עדיין תעסוקה מלאה, כי אי-השימוש בשניים נובע ממבנה המשק. שנת שמיטה, לפי הסיכום, גם היא אינה פגיעה בתעסוקה
  • משמיטים את הסיפא בהגדרת ייצור יעיל וזוכרים "ייצור מקסימלי". ההגדרה היא שלא ניתן להגדיל את הכמות של מוצר אחד בלי לוותר על מוצר אחר בלי הסיפא הזאת ההגדרה שגויה
  • מבלבלים בין תועלת שולית פוחתת לבין תועלת כוללת יורדת. בטבלת המצגת התועלת הכוללת היא 12, 22, 28, 32, 34, 34 —היא כל הזמן עולה או עומדת ואף פעם לא יורדת, בעוד התוספות 12, 10, 6, 4, 2, 0הולכות ופוחתות. זהו בדיוק חוק התועלת השולית הפוחתת
  • משווים תועלת בין אנשים. השקף קובע שתי מגבלות במפורש: תועלת אינה ניתנת למדידה, ולא ניתן להשוות תועלת בין שני אנשים. לכן משפט כמו "התועלת שלו 34והתועלת שלה 32אז הוא מרוצה יותר" סותר את החומר
  • מציירים עקומות אדישות שנחתכות. "לא נחתכות" היא אחת מארבע התכונות המפורשות בשקף, לצד "יורדת משמאל לימין", "שיפוע גדל" ו"סדר"
  • מערבבים בין נקודה מתחת לקו התקציב לנקודה מעליו. בשרטוט של המצגת נקודה Eשמתחת לקו היא צריכה אפשרית שפשוט אינה יעילה נשאר כסף )ואילו נקודה Fשמעל הקו אינה בת-השגה כלל. שתיהן "לא על הקו" אבל המשמעות הפוכה
  • הופכים את היחס בשיעור התחלופה השולית. על השקף כתוב MUxחלקי MUy —כדאי לרשום את הביטוי כפי שהוא מופיע ולא לשחזר אותו מהזיכרון
  • מניחים שהמצגת פותרת את בעיית הצרכן. שקף הניסוח המתמטי נותן Max U(X,Y)תחת האילוץ XPx+YPy=Iואז משאיר את שורת "פתרון:" ריקה. אין בשקף תנאי מסדר ראשון אלה מגיעים בהמשך הקורס
  • מתבלבלים מכותרת השקף "דוגמא - תועלת אורדינלית" שמעליה טבלה של מספרי תועלת למוצר יחיד. ההבחנה שהוצגה שקף קודם היא שהגישה הקרדינלית עוסקת במוצר אחד והאורדינלית בשני מוצרים; המעבר האמיתי לתועלת אורדינלית מתחיל בשקף הבחירה בין סלים

תרגול (5 שאלות אמיתיות)