מבוא לכלכלה · 094591תרגול מבחנים לפי נושאלימוד עמוק
→ מסלול הלימוד

המודל הקיינסאני

הפלייבוק המלא לנושא הזה (תהליך פתרון מהשאלות האמיתיות, גזירות וקשרים) בכתיבה — בינתיים: הסיכום הקיים, המעבדה והתרגול.

עד כאן בקורס המחיר הוא שקבע כמה ייוצר. במודל הקיינסאני ההנחה מתהפכת: המחירים והשכר במשק קבועים ולא יורדים כשהתוצר נמוך מתוצר תעסוקה מלאה, ולכן המחיר כבר לא יכול "לתקן" את השוק. מה שקובע כמה המשק מייצר הוא פשוט כמה מבקשים ממנו —הביקוש המצרפי AEשהוא סכום הצריכה הפרטית, ההשקעה והצריכה הציבורית. היצרנים מסתכלים על המלאים: אם מבקשים מהם יותר ממה שייצרו עודף ביקוש )הם מוכרים מלאים ואז מעסיקים עוד עובדים, ואם מבקשים פחות עודף היצע )הם צוברים מלאים ואז מפטרים. התהליך נעצר בדיוק בנקודה שבה הביקוש המצרפי שווה לתוצר AE = yהנקודה הזאת יכולה בהחלט להיות מתחת לתוצר תעסוקה מלאה —כלומר משק ששוכב בשיווי משקל יציב ובכל זאת יש בו אבטלה, וזה החידוש של קיינס: המשק לא יוצא משם לבד, וצריך שהממשלה תזיז את הביקוש המצרפי כלפי מעלה. ומכיוון שכל שקל שמישהו מוציא הוא הכנסה של מישהו אחר, שגם הוא יוציא ממנה חלק, כל תוספת אוטונומית של ביקוש "מתגלגלת" במשק ומגדילה את התוצר בכפולה של עצמה —זה המכפיל

נוסחאות

  • AE = C + I

    הביקוש המצרפי במשק ללא ממשלה: צריכה פרטית ועוד השקעה.

    מצגת המודל הקיינסאני עמ' 4, סיכום עמ' 54

  • AD = AE = C + I + G

    הביקוש המצרפי כשמוסיפים ממשלה.

    סיכום עמ' 56, דף נוסחאות עמ' 2

  • APC = C / y

    נטייה ממוצעת לצרוך — כמה בממוצע מכל שקל מרוויח נצרך.

    מצגת המודל הקיינסאני עמ' 7, סיכום עמ' 54

  • MPC = ΔC / Δy

    נטייה שולית לצרוך — השינוי בצריכה על כל שקל נוסף של הכנסה.

    מצגת המודל הקיינסאני עמ' 7, סיכום עמ' 55

  • APS = S / y

    נטייה ממוצעת לחסוך. APS הוא המשלים של APC ל-1.

    מצגת המודל הקיינסאני עמ' 8, סיכום עמ' 55

  • MPS = ΔS / Δy

    נטייה שולית לחסוך. תמיד 0 < MPS < 1.

    מצגת המודל הקיינסאני עמ' 8, סיכום עמ' 55

  • mpc + mps = 1

    כל שקל נוסף של הכנסה פנויה מתחלק בין צריכה לחיסכון.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • C = C₀ + MPC·Yd − f·r

    פונקציית הצריכה הפרטית המלאה: גודל אוטונומי, חלק שתלוי בהכנסה הפנויה, ורגישות שלילית לריבית.

    מצגת המודל הקיינסאני עמ' 9, סיכום עמ' 55

  • C = C₀ + mpc·Yd

    פונקציית הצריכה כשמתעלמים מהריבית — הצורה שמופיעה ברוב התרגילים.

    מצגת המודל הקיינסאני עמ' 13, דף נוסחאות עמ' 2

  • Yd = Y − T

    הכנסה פנויה — התוצר בניכוי מיסים נטו.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • T = T₀ + t·Y − Tr

    מיסים נטו: רכיב גולגולת קבוע, רכיב יחסי לתוצר, בניכוי תשלומי העברה.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • I = I₀ + MPI·y − g·r

    פונקציית ההשקעה המלאה: אוטונומית, מושרית מהתוצר, ורגישות שלילית לריבית.

    מצגת המודל הקיינסאני עמ' 11, סיכום עמ' 56

  • I = I₀ + mpi·Y

    השקעה עסקית מושרית בתוצר, ללא רכיב הריבית.

    מצגת המודל הקיינסאני עמ' 14, דף נוסחאות עמ' 2

  • S_p = −C₀ + mps·Yd

    חיסכון פרטי כפונקציה של ההכנסה הפנויה.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • S_G = T − G

    חיסכון ציבורי — עודף המיסים על הצריכה הציבורית.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • AE = y (AD = AS, AS ≡ y)

    תנאי שיווי המשקל הקיינסאני: הביקוש המצרפי שווה לתוצר. גרפית — חיתוך AE עם ישר 45°.

    מצגת המודל הקיינסאני עמ' 15, סיכום עמ' 57, דף נוסחאות עמ' 2

  • AD = A₀ + mpe·Y

    הצורה המקוצרת של הביקוש המצרפי: חלק אוטונומי ועוד שיפוע כפול התוצר.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • A₀ = C₀ + G₀ + I₀ − mpc·T₀

    כל הרכיבים האוטונומיים של הביקוש המצרפי מקובצים יחד.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • mpe = mpc·(1−t) + mpi

    הנטייה השולית להוציא כשקיים מס יחסי. בלי מס ובלי השקעה מושרית זה פשוט MPE = MPC.

    סיכום עמ' 63, דף נוסחאות עמ' 2

  • MPE = MPC + MPI

    הנטייה השולית להוציא כשאין מס יחסי — השיפוע הכולל של AD.

    סיכום עמ' 60

  • Y* = [1 / (1 − mpe)] · A₀

    תוצר שיווי המשקל, מתקבל מפתרון המשוואה y = AD.

    סיכום עמ' 61, דף נוסחאות עמ' 2

  • k = 1 / (1 − MPE), Δy = k · ΔA₀

    המכפיל הרגיל: בכמה גדל התוצר על כל יחידת ביקוש אוטונומי נוספת.

    סיכום עמ' 60, דף נוסחאות עמ' 2

  • ΔG = Δy / k

    הכיוון ההפוך — בכמה צריכה הממשלה להגדיל את G כדי להשיג גידול תוצר רצוי.

    סיכום עמ' 61

  • k_T = −MPC / (1 − MPE), Δy = k_T · ΔT₀

    מכפיל המס — שלילי, וקטן בערכו המוחלט מהמכפיל הרגיל.

    סיכום עמ' 61, דף נוסחאות עמ' 2

  • k_B = (1 − MPC) / (1 − MPE), Δy = k_B·ΔG₀ = k_B·ΔT₀

    מכפיל תקציב מאוזן — כשמגדילים הוצאות ומיסים באותו סכום.

    סיכום עמ' 61, דף נוסחאות עמ' 2

  • ΔY = K·ΔG₀ + K_T·ΔT₀

    השפעה משולבת כששניהם משתנים, כל אחד עם המכפיל שלו.

    דף נוסחאות עמ' 2

  • שיעור האבטלה = מספר המובטלים / כוח העבודה

    הגדרת שיעור האבטלה.

    מצגת המודל הקיינסאני עמ' 18, סיכום עמ' 58

  • פער התוצר = y^F − y*

    המרחק האופקי בין תוצר תעסוקה מלאה לתוצר שיווי המשקל.

    מצגת המודל הקיינסאני עמ' 20, סיכום עמ' 58

  • ΔAD = y^F − AD(y = y^F)

    הפער הדיפלציוני, במונחי ביקושים — המרחק האנכי בין ישר 45° לעקומת AD ברמת y^F.

    מצגת המודל הקיינסאני עמ' 20, סיכום עמ' 58, דף נוסחאות עמ' 2

  • C = C₀ − MPC·T₀ + MPC·y

    השפעת מס גולגולת על פונקציית הצריכה: נקודת החיתוך יורדת, השיפוע לא משתנה.

    סיכום עמ' 62

  • C = C₀ + MPC(1−t)·y

    השפעת מס יחסי על פונקציית הצריכה: נקודת החיתוך לא משתנה, השיפוע קטן.

    סיכום עמ' 63

מושגי מפתח

הנחות המודל
כלכלה סגורה, אין השפעה למדיניות מוניטרית, קיימת רמת תוצר פוטנציאלית תוצר תעסוקה מלאה )והמחירים והשכר קבועים כשהתוצר נמוך מתוצר תעסוקה מלאה. בשלב הראשון מניחים גם שאין ממשלה, ובהמשך מוסיפים אותה. בנוסף מניחים חיסכון עסקי אפס ואין מיסים עקיפים
ביקוש מצרפי (AE / AD)
סך ההוצאה המתוכננת במשק על תוצר מקומי. בלי ממשלה AE = C + Iועם ממשלה AD = AE = C + I + G
היצע מצרפי (AS)
במודל הקיינסאני ההיצע המצרפי מזוהה עם התוצר עצמו: AS ≡ yכלומר המשק מייצר כל מה שמבקשים ממנו, ולכן ההיצע לא מגביל
פונקציית הצריכה הפרטית
הקשר בין הצריכה להכנסה הפנויה. מורכבת מגודל אוטונומי C₀שלא תלוי בהכנסה, מחלק שתלוי בהכנסה הפנויה דרך MPCומרכיב שלילי שתלוי בריבית. תכונותיה: הצריכה לעולם אינה אפס, היא תמיד עולה, וקצב העלייה יורד ככל שההכנסה גדלה
הכנסה פנויה (Yd)
ההכנסה שנשארת בידי משקי הבית אחרי מיסים נטו: Yd = Y − Tהצריכה הפרטית תלויה ב- Ydלא ב- Y
APC – נטייה ממוצעת לצרוך
חלק הצריכה מתוך ההכנסה: כמה בממוצע מכל שקל שמרוויחים נצרך
MPC – נטייה שולית לצרוך
כמה מתוך כל שקל נוסף של הכנסה מופנה לצריכה. זהו השיפוע של פונקציית הצריכה
APS – נטייה ממוצעת לחסוך
חלק החיסכון מתוך ההכנסה APSהוא המשלים של APCל- 1
MPS – נטייה שולית לחסוך
כמה מתוך כל שקל נוסף של הכנסה מופנה לחיסכון. תמיד מתקיים 0 < MPS < 1ו- MPC + MPS = 1
פונקציית ההשקעה
השקעה היא מה שעושים היום כדי להגדיל את כמות הייצור בעתיד. היא יורדת בריבית ריבית נמוכה –כדאי יותר להשקיע )ועולה בתוצר דרך MPIכי ביקוש גבוה מצדיק הרחבת כושר הייצור
MPI – נטייה שולית להשקיע
כמה מתוך כל שקל נוסף של תוצר מופנה להשקעה עסקית. זהו שיפוע פונקציית ההשקעה ביחס לתוצר
MPE – נטייה שולית להוציא
השיפוע הכולל של עקומת הביקוש המצרפי ביחס לתוצר: כמה מתוך כל שקל נוסף של תוצר חוזר להיות ביקוש. זהו המספר היחיד שנכנס לנוסחת המכפיל
גודל אוטונומי (A₀)
החלק בביקוש המצרפי שאינו תלוי בתוצר —סכום כל הרכיבים האוטונומיים C₀, I₀, G₀בניכוי השפעת מס הגולגולת
שיווי משקל קיינסאני
רמת התוצר שבה הביקוש המצרפי שווה לתוצר: AE = y (או AD = AS)גרפית זו נקודת החיתוך של עקומת AEעם ישר 45°שכל נקודה עליו מקיימת AE = y
עודף ביקוש ועודף היצע
בעודף היצע מייצרים יותר ממה שמבקשים )קודם נצברים מלאים ואז מפטרים עובדים עד שמגיעים לשיווי משקל. בעודף ביקוש קודם נמכרים המלאים ואז מעסיקים עוד עובדים. זה המנגנון שמחזיר את המשק ל- y*
כוח העבודה, מובטל ושיעור האבטלה
כוח העבודה —כל האנשים בגיל העבודה (18עד גיל הפנסיה )שרוצים לעבוד. מובטל —מי שרוצה לעבוד ולא מוצא עבודה. שיעור האבטלה —מספר המובטלים חלקי כוח העבודה
אבטלה חיכוכית, מבנית ונורמלית
אבטלה חיכוכית —זמן חיפוש העבודה אחרי סיום לימודים. אבטלה מבנית —התאמה לקויה בין הכישורים לביקוש בשוק. שתיהן יחד הן האבטלה הנורמלית, שקיימת בכל שוק גם ברגיעה כ- 4%)
תעסוקה מלאה ותוצר תעסוקה מלאה (y^F)
תעסוקה מלאה היא מצב שבו שיעור האבטלה במשק שווה לשיעור האבטלה הנורמלית —כלומר כל מי שרוצה לעבוד מוצא עבודה, מלבד אבטלה חיכוכית ומבנית. תוצר תעסוקה מלאה הוא רמת התוצר המושגת אז
פער התוצר
ההפרש בין תוצר תעסוקה מלאה לבין רמת התוצר של שיווי המשקל. נמדד על הציר האופקי
פער דיפלציוני
ההפרש בין תוצר תעסוקה מלאה לבין הכמות המצרפית המבוקשת ברמת תוצר זו —כלומר כמה ביקוש חסר. נמדד אנכית, במונחי ביקושים, וזהו הגודל שצריך להזיז בו את AEכדי לסגור את פער התוצר
מצב דיפלציוני
מצב שבו y* < y^Fכלומר שיווי משקל שיש בו אבטלה. על פי קיינס תפקיד הממשלה הוא להתערב במצב זה ולהגדיל את הביקוש
המכפיל (k)
המספר שאומר בכמה גדל התוצר על כל שקל של תוספת ביקוש אוטונומי. הרעיון: התוספת הראשונה מגדילה תוצר, התוצר הגדול מגדיל צריכה והשקעה, אלה מגדילים תוצר שוב, וכן הלאה בסדרה מתכנסת
מכפיל המס (k_T) ומכפיל תקציב מאוזן (k_B)
k_Tהוא ההשפעה על התוצר של שינוי במס הגולגולת —שלילי, כי מס מוריד את ההכנסה הפנויה, ובערך מוחלט קטן מ- k. k_Bהוא ההשפעה כאשר הממשלה מגדילה גם הוצאות וגם מיסים באותו סכום ΔG₀=ΔT₀
מס גולגולת מול מס יחסי
מס גולגולת T = T₀הוא סכום קבוע שאינו תלוי בהכנסה —הוא מוריד את נקודת החיתוך של עקומת הצריכה עם ציר yולא משנה את השיפוע. מס יחסי T = t·yהוא שיעור קבוע מההכנסה —הוא לא משנה את נקודת החיתוך אלא מקטין את השיפוע
חיסכון פרטי וחיסכון ציבורי
חיסכון פרטי הוא מה שנשאר ממשקי הבית אחרי צריכה מתוך ההכנסה הפנויה. חיסכון ציבורי הוא עודף המיסים על הצריכה הציבורית S_G = T − G

מלכודות

  • בלבול בין הפער הדיפלציוני במונחי ביקושים, מרחק אנכי )לפער התוצר מרחק אופקי )הקשר ביניהם הוא בדיוק המכפיל: פער בביקושים =(1−MPE) ×פער בתוצר. שאלה במאגר נותנת פער דיפלציוני 150ופער תוצר 600ומצפה שתחלץ מזה MPE = 0.75 —מי שמניח שהם אותו דבר תקוע
  • חישוב MPEכאילו הוא MPCכשיש מס יחסי והשקעה מושרית MPE = MPC(1−t) + MPIבשאלה שבה MPS = 0.3מתוך ההכנסה הפנויה MPI = 0.19ומס של 20%ה- MPEהוא 0.7·0.8 + 0.19 = 0.75והמכפיל 4 —לא 1/(1−0.7)ולא 1/(1−0.89)
  • הצבת Yבמקום Ydבפונקציית הצריכה. הצריכה תלויה בהכנסה הפנויה Yd = Y − Tולכן חייבים קודם לחשב את המס ורק אז את הצריכה. כמה שאלות במאגר בנויות בדיוק סביב הכשל הזה (T=10 + 0.2Yואז Yd = 1430ולא 1800)
  • טעות ב- MPS: 'נטייה שולית לחסוך 0.3'היא מתוך ההכנסה הפנויה, ולכן MPC = 0.7מתוך ההכנסה הפנויה —ולא מתוך התוצר. הכפלה ב- (1−t)היא שלב נפרד
  • פרדוקס החיסכון בלי לבדוק את פונקציית ההשקעה. אם ההשקעה אוטונומית, גל חיסכון מוריד את AEמקטין את התוצר דרך המכפיל ומרחיב את הפער הדיפלציוני. אבל אם ההשקעה עולה בתוצר יוצאת מהראשית )עלייה ב- MPCמעלה תוצר, ההשקעה עולה איתו, ומכיוון שבשיווי משקל S = I —גם החיסכון עולה. שתי שאלות במאגר נראות זהות ויש להן תשובות הפוכות, וההבדל היחיד ביניהן הוא צורת פונקציית ההשקעה
  • בשאלות 'מה מתקיים בשיווי משקל' אי אפשר לנחש —צריך קודם לפתור AE = yולקבל את y*ורק אז להציב אותו בכל אחת מהאפשרויות בנפרד. שאלות במאגר מציעות ארבעה גדלים עודף תקציבי, חיסכון פרטי, השקעה )שכולם מחושבים מאותו y*ורק אחד נכון
  • שכחת החיסכון הציבורי. 'סך החיסכון במשק' הוא S_p + S_Gובמשק סגור הוא שווה ל- I —לא רק לחיסכון של משקי הבית
  • החלת המכפיל על שינוי מושרה. המכפיל פועל רק על שינוי בגודל האוטונומי A₀ (כלומר C₀, I₀, G₀, T₀)לא על שינוי בתוצר או בצריכה שנובע מהתוצר עצמו
  • התייחסות למכפיל המס כאילו הוא שווה בגודלו למכפיל הרגיל k_Tשלילי, וערכו המוחלט קטן מ- kכי שקל של מס מקטין קודם כל את ההכנסה הפנויה ורק חלקו (MPC)יורד מהצריכה
  • אי-חישוב תוצר תעסוקה מלאה מהנתונים. לפעמים y^Fלא ניתן ישירות אלא מחושב מכוח עבודה ותפוקה לעובד למשל 6,000עובדים ×80%תעסוקה ×1.25תפוקה לעובד )בלי זה אי אפשר לדעת אם הפער דיפלציוני או אינפלציוני
  • התעלמות ממרכיב הריבית. כשנתונות פונקציות Cו- Iהתלויות ב- rיש להציב את הריבית לפני שמחשבים שיפוע וחיתוך —הריבית משנה את הגודל האוטונומי, לא את השיפוע
  • הנחה שאחת התשובות המוצעות בהכרח נכונה. בשאלה במאגר החישוב הנכון נותן G₀ = 60.5ואף אפשרות לא תואמת —התשובה הנכונה היא 'אף תשובה אינה נכונה'. אם יצא מספר שלא ברשימה, לפני שמחפשים טעות כדאי לבדוק שוב את החישוב ואז לשקול את האפשרות הזאת

תרגול (81 שאלות אמיתיות)

כל השאלות בנושא ←