מבוא לכלכלה · 094591תרגול מבחנים לפי נושאלימוד עמוק
→ מסלול הלימוד

המילון — כל מונחי הקורס

308 מונחים מכל ההרצאות, עם המקור של כל אחד. מילה מהרצאה ישנה שצצה בשאלה — מחפשים כאן.

המודל הקיינסיאני24

APC – נטייה ממוצעת לצרוך
חלק הצריכה מתוך ההכנסה: כמה בממוצע מכל שקל שמרוויחים נצרך.
מצגת המודל הקיינסאני עמ' 7, סיכום עמ' 54
APS – נטייה ממוצעת לחסוך
חלק החיסכון מתוך ההכנסה. APS הוא המשלים של APC ל-1.
מצגת המודל הקיינסאני עמ' 8, סיכום עמ' 55
MPC – נטייה שולית לצרוך
כמה מתוך כל שקל נוסף של הכנסה מופנה לצריכה. זהו השיפוע של פונקציית הצריכה.
מצגת המודל הקיינסאני עמ' 7, סיכום עמ' 55
MPE – נטייה שולית להוציא
השיפוע הכולל של עקומת הביקוש המצרפי ביחס לתוצר: כמה מתוך כל שקל נוסף של תוצר חוזר להיות ביקוש. זהו המספר היחיד שנכנס לנוסחת המכפיל.
סיכום עמ' 60 ו-63, דף נוסחאות עמ' 2
MPI – נטייה שולית להשקיע
כמה מתוך כל שקל נוסף של תוצר מופנה להשקעה עסקית. זהו שיפוע פונקציית ההשקעה ביחס לתוצר.
מצגת המודל הקיינסאני עמ' 11, סיכום עמ' 56
MPS – נטייה שולית לחסוך
כמה מתוך כל שקל נוסף של הכנסה מופנה לחיסכון. תמיד מתקיים 0 < MPS < 1, ו-MPC + MPS = 1.
מצגת המודל הקיינסאני עמ' 8, סיכום עמ' 55, דף נוסחאות עמ' 2
אבטלה חיכוכית, מבנית ונורמלית
אבטלה חיכוכית — זמן חיפוש העבודה אחרי סיום לימודים. אבטלה מבנית — התאמה לקויה בין הכישורים לביקוש בשוק. שתיהן יחד הן האבטלה הנורמלית, שקיימת בכל שוק גם ברגיעה (כ-4%).
מצגת המודל הקיינסאני עמ' 18-19, סיכום עמ' 58
ביקוש מצרפי (AE / AD)
סך ההוצאה המתוכננת במשק על תוצר מקומי. בלי ממשלה AE = C + I, ועם ממשלה AD = AE = C + I + G.
מצגת המודל הקיינסאני עמ' 4 ו-12, סיכום עמ' 54 ו-56
גודל אוטונומי (A₀)
החלק בביקוש המצרפי שאינו תלוי בתוצר — סכום כל הרכיבים האוטונומיים C₀, I₀, G₀ בניכוי השפעת מס הגולגולת.
דף נוסחאות עמ' 2
היצע מצרפי (AS)
במודל הקיינסאני ההיצע המצרפי מזוהה עם התוצר עצמו: AS ≡ y. כלומר המשק מייצר כל מה שמבקשים ממנו, ולכן ההיצע לא מגביל.
דף נוסחאות עמ' 2
המכפיל (k)
המספר שאומר בכמה גדל התוצר על כל שקל של תוספת ביקוש אוטונומי. הרעיון: התוספת הראשונה מגדילה תוצר, התוצר הגדול מגדיל צריכה והשקעה, אלה מגדילים תוצר שוב, וכן הלאה בסדרה מתכנסת.
סיכום עמ' 60, דף נוסחאות עמ' 2
הנחות המודל
כלכלה סגורה, אין השפעה למדיניות מוניטרית, קיימת רמת תוצר פוטנציאלית (תוצר תעסוקה מלאה), והמחירים והשכר קבועים כשהתוצר נמוך מתוצר תעסוקה מלאה. בשלב הראשון מניחים גם שאין ממשלה, ובהמשך מוסיפים אותה. בנוסף מניחים חיסכון עסקי אפס ואין מיסים עקיפים.
מצגת המודל הקיינסאני עמ' 2-3, סיכום עמ' 54
חיסכון פרטי וחיסכון ציבורי
חיסכון פרטי הוא מה שנשאר ממשקי הבית אחרי צריכה מתוך ההכנסה הפנויה. חיסכון ציבורי הוא עודף המיסים על הצריכה הציבורית, S_G = T − G.
דף נוסחאות עמ' 2, סיכום עמ' 54
כוח העבודה, מובטל ושיעור האבטלה
כוח העבודה — כל האנשים בגיל העבודה (18 עד גיל הפנסיה) שרוצים לעבוד. מובטל — מי שרוצה לעבוד ולא מוצא עבודה. שיעור האבטלה — מספר המובטלים חלקי כוח העבודה.
מצגת המודל הקיינסאני עמ' 18, סיכום עמ' 58
מכפיל המס (k_T) ומכפיל תקציב מאוזן (k_B)
k_T הוא ההשפעה על התוצר של שינוי במס הגולגולת — שלילי, כי מס מוריד את ההכנסה הפנויה, ובערך מוחלט קטן מ-k. k_B הוא ההשפעה כאשר הממשלה מגדילה גם הוצאות וגם מיסים באותו סכום, ΔG₀ = ΔT₀.
סיכום עמ' 61, דף נוסחאות עמ' 2
מס גולגולת מול מס יחסי
מס גולגולת T = T₀ הוא סכום קבוע שאינו תלוי בהכנסה — הוא מוריד את נקודת החיתוך של עקומת הצריכה עם ציר y ולא משנה את השיפוע. מס יחסי T = t·y הוא שיעור קבוע מההכנסה — הוא לא משנה את נקודת החיתוך אלא מקטין את השיפוע.
סיכום עמ' 62-63
מצב דיפלציוני
מצב שבו y* < y^F, כלומר שיווי משקל שיש בו אבטלה. על פי קיינס תפקיד הממשלה הוא להתערב במצב זה ולהגדיל את הביקוש.
סיכום עמ' 58-59
עודף ביקוש ועודף היצע
בעודף היצע (מייצרים יותר ממה שמבקשים) קודם נצברים מלאים ואז מפטרים עובדים עד שמגיעים לשיווי משקל. בעודף ביקוש קודם נמכרים המלאים ואז מעסיקים עוד עובדים. זה המנגנון שמחזיר את המשק ל-y*.
סיכום עמ' 59
פונקציית ההשקעה
השקעה היא מה שעושים היום כדי להגדיל את כמות הייצור בעתיד. היא יורדת בריבית (ריבית נמוכה – כדאי יותר להשקיע), ועולה בתוצר דרך MPI, כי ביקוש גבוה מצדיק הרחבת כושר הייצור.
מצגת המודל הקיינסאני עמ' 11, סיכום עמ' 56
פונקציית הצריכה הפרטית
הקשר בין הצריכה להכנסה הפנויה. מורכבת מגודל אוטונומי C₀ שלא תלוי בהכנסה, מחלק שתלוי בהכנסה הפנויה דרך MPC, ומרכיב שלילי שתלוי בריבית. תכונותיה: הצריכה לעולם אינה אפס, היא תמיד עולה, וקצב העלייה יורד ככל שההכנסה גדלה.
מצגת המודל הקיינסאני עמ' 9, סיכום עמ' 55
פער דיפלציוני
ההפרש בין תוצר תעסוקה מלאה לבין הכמות המצרפית המבוקשת ברמת תוצר זו — כלומר כמה ביקוש חסר. נמדד אנכית, במונחי ביקושים, וזהו הגודל שצריך להזיז בו את AE כדי לסגור את פער התוצר.
מצגת המודל הקיינסאני עמ' 20, סיכום עמ' 58
שיווי משקל קיינסאני
רמת התוצר שבה הביקוש המצרפי שווה לתוצר: AE = y (או AD = AS). גרפית זו נקודת החיתוך של עקומת AE עם ישר 45°, שכל נקודה עליו מקיימת AE = y.
מצגת המודל הקיינסאני עמ' 15, סיכום עמ' 57
שיווי משקל קיינסיאניY = AE (וגם S = I)
התוצר נקבע על ידי הביקוש כשיש אבטלה. פער תוצר ≠ פער הביקוש: הפער בגובה AE מוכפל במכפיל כדי לסגור את פער התוצר. לבלבל בין השניים זו טעות של פי k.
דף הציד
תעסוקה מלאה ותוצר תעסוקה מלאה (y^F)
תעסוקה מלאה היא מצב שבו שיעור האבטלה במשק שווה לשיעור האבטלה הנורמלית — כלומר כל מי שרוצה לעבוד מוצא עבודה, מלבד אבטלה חיכוכית ומבנית. תוצר תעסוקה מלאה הוא רמת התוצר המושגת אז.
מצגת המודל הקיינסאני עמ' 19, סיכום עמ' 58

כלכלת ישראל19

G כולל את תקציב הביטחון
הצריכה הציבורית בישראל אינה רק מדינת רווחה — היא כוללת בתוכה את תקציב הביטחון. זה ההסבר לכך ש-G מגיע לשיא של מעל 60% מהתמ״ג ב-1973–1975 ויורד לכ-22% כיום.
סיכום עמ' 87
גירעון ממשלתי וחסכון ציבורי
סך ההכנסות וההוצאות של הממשלה מרכיבים בעצם את הגירעון של המדינה. ההוצאות גדולות מההכנסות כמעט באופן עקבי. הגירעון כאחוז מהתמ״ג מגיע לשיא של כ-21% באמצע שנות ה-70.
סיכום עמ' 89–90; ההגדרה S_G בסיכום עמ' 52
האינפלציה של 1984–1985
האירוע המכונן היחיד בנושא שמופיע בשני גרפים נפרדים בו-זמנית: קפיצת מדד המחירים לצרכן ב-1984 וקפיצת כמות הכסף ב-1984–1985. הסיכום קושר ביניהם במפורש.
סיכום עמ' 91–92
העברות נטו מחו״ל
כסף שמתקבל מחו״ל ללא תמורה — סיוע מארצות הברית וסכומים מגרמניה. אלה שאפשרו לישראל להיות בחוב כלפי חו״ל כל אותן שנים. הסדרה מדווחת רק החל מ-1984 בערך.
סיכום עמ' 89
השוואה בינלאומית — תמ״ג מול תמ״ג לנפש
בהשוואה לשכנותיה ב-2016, ישראל נמצאת בערך במקום החמישי לפי תמ״ג נומינלי כולל (אחרי טורקיה, ערב הסעודית, איראן ומצרים), אבל במקום השני לפי תמ״ג לנפש (אחרי קטאר). אותו נתון, שני דירוגים שונים לחלוטין.
סיכום עמ' 92; העיקרון בסיכום עמ' 51
חוב חיצוני נטו
בהגדרת הקורס — הייבוא פחות הייצוא. חיובי פירושו שאתה צריך יותר ממה שיש לך. הסדרה מצוירת במיליוני דולרים במחירים שוטפים, חיובית עד סביב 2002 ואז צוללת אל מתחת לאפס עד כ-130,000- ב-2016.
סיכום עמ' 88
כוח העבודה ובלתי מועסקים
כוח העבודה גדל מכ-1,000 אלף ב-1969 לכ-3,900 אלף ב-2016. שתי הקפיצות הבולטות הן מוגדרתיות ולא כלכליות: ב-2012 הכניסו את החיילים בסדיר לכוח העבודה, וב-2014 צמצום קצבאות הילדים דחף אנשים לשוק העבודה.
סיכום עמ' 90
כמות הכסף M
פקדונות הציבור בבנקים ועוד מזומנים בידי הציבור. מצוירת במיליוני ש"ח במחירים שוטפים מ-1981, ועולה לכ-750,000. גרף שיעור השינוי שלה קופץ לכ-490% ב-1984–1985 — אותן שנים בדיוק של קפיצת מדד המחירים.
דף נוסחאות עמ' 2 (שוק הכסף); גרפים בסיכום עמ' 91–92
מאזן סחר וההיפוך של 2004
עד שנות ה-2000 הייבוא היה גדול מהייצוא. השינוי התחיל סביב 2004, וההסבר שהסיכום נותן לכך הוא ההייטק.
סיכום עמ' 88
מדד המחירים לצרכן
מודד את קצב עליית המחירים; משקף את רמת המחירים במשק. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתמחרת סל מוצרים ושירותים של משק בית ממוצע. הגרף בנושא מצייר אחוז שינוי כל שנה לעומת קודמתה, עם קפיצה לכ-425% ב-1984 בזמן האינפלציה.
סיכום עמ' 52 (הגדרה); סיכום עמ' 91 (גרף)
מחירים שוטפים מול מחירים קבועים
מחירים שוטפים הם המחירים שהיו בפועל באותה שנה, כך שהסדרה כוללת בתוכה את עליית המחירים. מחירים קבועים (במחירי 2010, במונחי 2010) הם סדרה שכבר נוקתה מאינפלציה. בנושא הזה שני הסוגים מופיעים זה לצד זה בעמודים סמוכים.
סיכום עמ' 88 ("נבחין כי זה במחירים שוטפים, כלומר כולל את עליית המחירים"); סיכום עמ' 52
מרכיבי הביקוש המצרפי AD
הצריכה הפרטית C, ההשקעה הגולמית המקומית I והצריכה הציבורית G. הגרף המוערם בעמ' 87 מצייר את שלושתם מצטברים לגובה התמ״ג, והסיכום כותב עליו במפורש שרואים בו את כל מרכיבי הביקוש המצרפי (AD).
סיכום עמ' 87
צמיחה כלכלית
שיעור השינוי באחוזים בתוצר ביחס לשנה הקודמת. צמיחה שלילית היא כאשר התפוקה קטנה. הגרף השני בעמ' 86 הוא בדיוק זה: נע מכ-15.5% בסוף שנות ה-60 עד כמעט 0% ב-2001–2002.
סיכום עמ' 52–53; כותרת הגרף בסיכום עמ' 86
צריכה פרטית כאחוז מהתמ״ג
החלק הגדול ביותר בתמ״ג. הסיכום נותן שני מספרים במקומות שונים: כ-65% מהתמ״ג בפרק חישוב התמ״ג, וכ-60% בגרף של כלכלת ישראל. המגמה בשני המקומות זהה — עלייה מתמדת.
סיכום עמ' 50; סיכום עמ' 87
שיעור האבטלה
תנודתי לאורך כל התקופה. קפיצה החל מ-1989 בשל כניסת העלייה הרוסית, שיא של כ-11% סביב 1992, שיא נוסף של כ-10.7% סביב 2003, וירידה מתמשכת עד כ-4.7% ב-2017.
סיכום עמ' 90
שיעורי השתתפות בכוח העבודה
אחוז האוכלוסייה שנמצאת בכוח העבודה, בפילוח לפי מין. שיעור ההשתתפות של הנשים בעלייה מתמדת מכ-29% לכ-59%, ושל הגברים בירידה. גם כאן יש קפיצה ב-2012 בשל הכנסת חיילי הסדיר.
סיכום עמ' 91
שנת בסיס
השנה שמחיריה משמשים כאמת מידה קבועה לכל הסדרה. הסיכום קובע במפורש: שנת 2010 היא שנת הבסיס, ולכן אותו גרף הוא תמ״ג ריאלי ולא נומינלי.
סיכום עמ' 86
תמ״ג לנפש
התמ״ג מחולק בגודל האוכלוסייה. הסיכום מסביר שהשוואת תמ״ג בין מדינות בלי להתייחס לגודל המדינה חסרת משמעות, ולכן מסתכלים על תמ״ג לנפש. בישראל הוא עולה מכ-42,000 ש"ח לכ-124,000 ש"ח במחירי 2010.
סיכום עמ' 51; גרף בסיכום עמ' 87
תמ״ג ריאלי (במחירי 2010)
התוצר המקומי הגולמי אחרי שניכו ממנו את עליית המחירים, כלומר נמדד לפי מחירי שנת בסיס קבועה. גרף הפתיחה של הנושא מצייר אותו במיליוני ש"ח במחירי 2010, מכ-100,000 ב-1965 לכ-1,030,000 ב-2015.
סיכום עמ' 86

מדיניות פיסקלית21

MPC
נטייה שולית לצרוך מתוך ההכנסה הפנויה Yd. שים לב: מתוך ההכנסה הפנויה, לא מתוך התוצר.
דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 63
MPE
הנטייה השולית להוצאה: החלק מכל שקל תוצר נוסף שחוזר אל הביקוש המצרפי. זהו שיפוע עקומת AD.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 5; דף נוסחאות עמ' 2
MPI
נטייה שולית להשקיע מתוך התוצר. ההשקעה העסקית תלויה בתוצר ולכן מגדילה את המכפיל.
דף נוסחאות עמ' 2
mps
נטייה שולית לחסוך מתוך ההכנסה הפנויה. מתקיים תמיד mpc + mps = 1.
דף נוסחאות עמ' 2
דוח מקורות ושימושים ודוח ייווי הון
שתי טבלאות בקרה שמאמתות את הפתרון: המקורות y מול השימושים C, I, G מצד אחד, וההשקעה I מול סך החסכון מצד שני.
סיכום עמ' 65-66
המכפיל הקיינסאני
היחס בין הגידול בביקוש המצרפי לבין הגידול שהוא גורר בתוצר שיווי המשקל, בתנאי אבטלה.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 5; דף נוסחאות עמ' 2
חסכון ציבורי
ההפרש בין גביית המיסים לבין הוצאות הממשלה. חסכון ציבורי שלילי פירושו גירעון תקציבי.
דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 65
מדיניות מרחיבה ומדיניות מצמצמת
מרחיבה — מדיניות ממשלתית המגדילה את הביקוש המצרפי. מצמצמת — מדיניות ממשלתית המקטינה אותו. לכל פעולה מרחיבה יש פעולה הפוכה מצמצמת.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 11; סיכום עמ' 64
מדיניות פיסקלית
מדיניות ממשלתית בנוגע להוצאותיה ולהכנסותיה — תקציבים ומיסים — המשנה את הביקוש המצרפי.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 11; סיכום עמ' 64
מכפיל המס
השפעת שינוי במס הקבוע על התוצר. סימנו שלילי, וערכו המוחלט קטן מהמכפיל הרגיל, כי מס משפיע על הביקוש רק דרך הצריכה.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 13; דף נוסחאות עמ' 2
מכפיל התקציב המאוזן
השפעת הגדלת הוצאות הממשלה והמיסים באותו גודל בו-זמנית. חיובי, אך קטן מהמכפיל הרגיל.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 13; סיכום עמ' 67; דף נוסחאות עמ' 2
מס גולגולת (מס קבוע)
מס בסכום קבוע שאינו תלוי בהכנסה. בגרף של T מול y זהו קו אופקי בגובה T₀.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 7
מס יחסי
מס בשיעור קבוע מההכנסה. בגרף זהו קו עולה מהראשית. דוגמאות: ביטוח לאומי ומס בריאות.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 8; סיכום עמ' 63
מס משולב
השילוב הרווח בפועל של מס גולגולת ומס יחסי יחד.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 9; סיכום עמ' 63
מס פרוגרסיבי
מס עם מדרגות, שבו נטל המס עולה בקצב עולה ככל שההכנסה גדלה. דוגמה: מס הכנסה.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 10; סיכום עמ' 64
פער אינפלציוני
המצב ההפוך, שבו תוצר תעסוקה מלאה קטן מתוצר שיווי המשקל. הביקוש המצרפי גדול מהתוצר שהמשק מסוגל לייצר, ולכן המחירים עולים והביקוש יורד — השוק מטפל בעצמו.
סיכום עמ' 67
פער התוצר
ההפרש בין תוצר תעסוקה מלאה לבין תוצר שיווי המשקל. נמדד על הציר האופקי, במונחי תוצר.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 2; דף נוסחאות עמ' 2
פרדוקס החיסכון
בזמן משבר הנטייה הטבעית היא להקטין את הצריכה ולהגדיל את החיסכון, אך הקטנת הצריכה מקטינה את הביקוש המצרפי ואת התוצר, ובעקבותיהם גם את החיסכון עצמו. כלומר גישה זו מחמירה את המצב — במשבר צריך דווקא להשקיע.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 15; סיכום עמ' 67
שלוש הדרכים למדיניות פיסקלית מרחיבה
הגדלת הוצאות הממשלה ומימונן במכירת אג"ח; הקטנת המיסים ומימונה במכירת אג"ח; הגדלת הוצאות הממשלה והמיסים באותו גודל.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 12; סיכום עמ' 64
תוצר תעסוקה מלאה
רמת התוצר שבה כל גורמי הייצור מנוצלים. בגרף זהו קו אנכי, ולא נקודת שיווי משקל — אין שום מנגנון אוטומטי שמושך אליו את המשק.
מצגת מדיניות פיסקאלית עמ' 1-2
תשלומי העברה
תשלומים מהממשלה לציבור, כגון קצבאות. נכנסים לחישוב כמס שלילי, ולכן משפיעים על התוצר רק דרך ההכנסה הפנויה.
דף נוסחאות עמ' 2

כסף ובנקאות32

אגרת חוב (אג"ח)
תעודה המעידה על הלוואה שנתן בעל האיגרת ללווה. היא מזכה אותו בתשלומי ריבית תקופתיים ובהחזר הקרן במועד הפירעון.
מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 5; סיכום עמ' 73
ביקוש לכסף נזיל (L = M^D)
כמות הנכסים הנזילים שהציבור רוצה להחזיק. הציבור יכול להחזיק את כספו בשתי דרכים בלבד: נזיל (מזומן או עו"ש) או אג"ח.
סיכום עמ' 74; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 28
בנק מסחרי
חברה שמטרתה להרוויח כסף. דוגמאות: בנק הפועלים, בנק לאומי, דיסקונט.
סיכום עמ' 68; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 7
בנק מרכזי (בנק ישראל)
הבנק המרכזי של מדינת ישראל, הוקם ב-1954. הנגיד נבחר על ידי ראש הממשלה ושר האוצר וממונה על ידי הנשיא, ואינו כפוף לממשלה או לכנסת — עצמאות הבנק המרכזי.
סיכום עמ' 69; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 17
בסיס הכסף (H או B)
"כסף קשה" או כסף פיסי — כמות הכסף שבאמת קיימת בשוק כרגע: מזומן בידי הציבור ועוד הרזרבות בבנקים.
מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 9; סיכום עמ' 68; דף נוסחאות עמ' 2
היצע הכסף (M^S)
מניחים שכמות הכסף קשיחה לחלוטין ונקבעת על ידי הבנק המרכזי — ולכן עקומת ההיצע אנכית.
סיכום עמ' 73; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 34
הלוואות (L)
הכסף שהבנק הלווה לציבור. זהו נכס של הבנק, והוא בדיוק מה שנשאר מהפיקדונות אחרי הפרשת הרזרבה.
דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 69
יחס הרזרבה (Rd / Re)
היחס בין המזומן שהבנק חייב להחזיק לבין פיקדונות העו"ש שלו. בישראל שיעור הרזרבה הוא כ-6%-7%.
מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 10; סיכום עמ' 68; דף נוסחאות עמ' 2
יחס נזילות (Cd / C)
היחס בין המזומן שבידי הציבור לבין פיקדונות העו"ש שלו. כשהציבור שומר על יחס קבוע, כל כסף חדש שנכנס למשק מתחלק בין הכיס לבין הבנק לפי היחס הזה.
מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 15 ו-26; סיכום עמ' 72
כלים ברשות הבנק המרכזי
ארבעה: קנייה ומכירה של אג"ח, קנייה ומכירה של מט"ח, הדפסת כסף, ושינוי יחס הרזרבה.
סיכום עמ' 70; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 21
כמות כסף ריאלית (M/P)
היצע הכסף הריאלי — יתרות ריאליות. אם המחירים במשק עולים, כמות הכסף הריאלית קטנה ולהיפך.
סיכום עמ' 72-73; דף נוסחאות עמ' 2
כסף
אמצעי התשלום המוסכם על החברה — כל חפץ כלכלי שהחברה הסכימה לקבל כתשלום.
סיכום עמ' 68; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 3
מאזן הבנק המסחרי
בצד הנכסים: R — מזומן בידי הבנק (רזרבה), ו-L — הלוואות. בצד ההתחייבויות: D — פיקדונות עו"ש. המאזן חייב להיות מאוזן, כלומר הנכסים שווים להתחייבויות.
סיכום עמ' 68; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 8, 11
מאזן הבנק המרכזי
נכסים: הלוואות לבנקים מסחריים, זהב, אג"ח, מט"ח, הון עצמי. התחייבויות: פיקדונות בנקים מסחריים, פיקדונות ממשלה, שטרות במחזור.
סיכום עמ' 70; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 19
מדיניות מוניטרית
מדיניות של הבנק המרכזי המשנה את היצע הכסף.
סיכום עמ' 70
מזומן בידי הציבור (CA / CU)
השטרות והמטבעות שהציבור מחזיק בכיס. זה האיבר היחיד שמופיע גם ב-M וגם ב-H, ולכן הוא ציר הקישור בין השניים.
מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 9; דף נוסחאות עמ' 2
מכפיל ההלוואות
מכפיל הפיקדונות פחות 1. כל שקל רזרבה חדש מייצר בסך הכל (1/Rd) − 1 שקלי הלוואות, כי שקל אחד מכל פיקדון נשאר בבנק כרזרבה.
מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 12; סיכום עמ' 71
מכפיל הפיקדונות
1 חלקי יחס הרזרבה. כל שקל שנכנס לרזרבות מייצר בסופו של דבר 1/Rd שקלי פיקדון עו"ש.
מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 12; סיכום עמ' 71
מניע הביטחון
כמות כסף נזיל שהציבור רוצה מתוך מניעים פסיכולוגיים של ביטחון. מניע זה אינו תלוי בריבית.
סיכום עמ' 74; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 29
מניע העסקאות
ביקוש לכסף נזיל לצורך עסקאות. ככל שהריבית גבוהה יותר, נעדיף פחות כסף נזיל ויותר כסף באג"ח — ולכן עקומת הביקוש יורדת.
סיכום עמ' 74; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 30
מניע ספקולטיבי
ביקוש לכסף נזיל עבור הוצאה לא צפויה או הזדמנות. ככל שהריבית עולה מחירי האג"ח יורדים, ולכן נרצה למכור אג"ח, לקבל עבורם יותר כסף — והכסף הנזיל גדל.
סיכום עמ' 74; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 29
משתנים אנדוגניים ואקסוגניים בביקוש לכסף
אנדוגני (תנועה על העקומה): הריבית r. אקסוגניים (הזזת כל העקומה): רמת המחירים P והתוצר y.
סיכום עמ' 74; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 32
עירוי חיצוני
שינוי בבסיס הכסף על ידי הבנק המרכזי. חיובי — מגדיל את H; שלילי — מקטין את H.
סיכום עמ' 70; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 22
עירוי פנימי
שינוי בכמות המזומן שהציבור מחזיק. עירוי פנימי חיובי — הציבור מקטין את המזומן שבידיו (מפקיד); עירוי פנימי שלילי — הציבור מגדיל את המזומן שבידיו (מושך).
סיכום עמ' 68; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 14
פיקדונות עו"ש (D)
פיקדונות הציבור בבנקים — התחייבות של הבנק כלפי המפקידים, ולכן צד ההתחייבויות במאזן.
דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 68
רזרבה (R)
המזומן שהבנק שומר בצד ואינו מלווה, כנגד פיקדונות העו"ש שלו. מטרתה לאפשר לציבור למשוך את כספו אם ירצה בכך.
סיכום עמ' 68; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 11
ריבית פריים
בפועל בנק ישראל קובע את ריבית הבסיס להלוואות הבנקים המסחריים ממנו; מוסיפים לה אחוז וחצי ומקבלים את ריבית הפריים, ריבית הבסיס לעסקאות בין הבנקים לציבור.
סיכום עמ' 75
שיווי משקל בשוק הכסף
נקודת החיתוך בין עקומת הביקוש לכסף L = M^D לבין עקומת ההיצע האנכית M/P, וזו הנקודה שקובעת את שער הריבית.
סיכום עמ' 72, 75; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 35
שיווי משקל שוק הכסףMˢ/P = L(Y, r)
הריבית מנקה את שוק הכסף — ההיצע הריאלי אנכי. להזיז את היצע הכסף בגלל שינוי בתוצר — Y מזיז את L (הביקוש), לא את Mˢ. ההיצע זז רק עם M או עם P.
דף הציד
שיעור התשואה
התשלום התקופתי חלקי מחיר האג"ח. בקורס התשואה מזוהה עם הריבית — לכן כשהריבית עולה מחירי האג"ח יורדים ולהיפך.
מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 6; סיכום עמ' 73-74
תכונות נדרשות מכסף
ארבע תכונות: קל לנשיאה, שומר על ערכו, מוסכם על החברה, וניתן לחלוקה.
סיכום עמ' 68; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 4
תפקידי בנק ישראל
שלושה: שליטה בכמות הכסף (התפקיד המרכזי), בנק של הבנקים והמפקח עליהם, ובנק של הממשלה.
סיכום עמ' 69; מצגת כסף ומערכת הבנקאות עמ' 18

מונופול30

אוליגופול
2–20 פירמות, תחליפים קרובים, כניסה מוגבלת (חוקים ו/או תנאי השוק). דוגמאות: סלולר, סמארטפון, חברות כבלים, משקאות קלים, בנקים.
סיכום עמ' 33
אין למונופול עקומת היצע
הערה מפורשת בסיכום: המונופול קובע את מחירו על פי עקומת הביקוש, ולכן אין לו עקומת היצע כמו לפירמה בתחרות משוכללת.
סיכום עמ' 35
גמישות הביקוש ביחס למחירE = |dQ/dP * P/Q|
לאורך ביקוש לינארי הגמישות גדולה למעלה (מחיר גבוה, כמות קטנה) ומתכווצת בגלישה מטה; באמצע העקומה היא בדיוק 1 ושם TR מקסימלי. דף הנוסחאות מגדיר אותה עם ערך מוחלט — E של הדף כבר חיובי.
summary p34 (נזכיר, גמישות); formula-sheet p1 (גמישות הביקוש ביחס למחיר)
דרגות אפליה
מדרגה ראשונה — מחיר שונה לכל צרכן (חופשות בחו״ל, ביטוח). מדרגה שנייה — על פי כמות. מדרגה שלישית — על פי הקבוצה שהצרכן שייך אליה (קשישים, סטודנטים). בקורס מדברים בעיקר על מדרגה שלישית.
סיכום עמ' 37
המתכון הדו-שלבי: כמות ואז מחירMR(Qm) = MC(Qm) => Qm ; Pm = P(Qm)
שלב 1 (MR = MC) נותן את הכמות. שלב 2 (הצבה בעקומת הביקוש) נותן את המחיר. את המחיר קוראים תמיד מ-D — לעולם לא מ-MR ולא מ-MC.
deck monopoly p7 (פתרון גרפי); deck monopoly p11 (Pm = P(Qm)); summary p35 (p = 93 מודגש)
הפסד רווחה נקי (משולש הוטלינג)
השטח שנמחק לגמרי בגלל המונופול — לא עובר לאף אחד. בדף הנוסחאות: c+e; בטבלת הסיכום: E+F.
סיכום עמ' 35; דף נוסחאות עמ' 1
התערבות ממשלתית במונופול
שלוש הבעיות שיוצר המונופול הן מחיר גבוה מדי, כמות קטנה מדי ורווחים גדולים מדי. שני הפתרונות בקורס: מחיר מקסימום, וסובסידיה שמביאה את המונופול לכמות התחרותית.
סיכום עמ' 44
זהות הרווחה החברתיתW = CS + PS + T_gov ; PS = TR - TVC ; pi = TR - TC
ברגע שמצורף מס או סובסידיה למונופול, הרווחה כוללת גם את קופת הממשלה. שימו לב להגדרת הקורס: עודף יצרן = רווח תפעולי = TR פחות העלות המשתנה בלבד — הוא נבדל מהרווח בדיוק בעלות הקבועה.
formula-sheet p1 (רווחה חברתית = עודף יצרן (רווח תפעולי) + עודף צרכן + תקבולי ממשלה ממסים; PS = TR - TVC; pi = TR - TC)
זיכיון
ממשלה מחליטה לתת זיכיון לחברה מסוימת לייצר מוצר מסוים. לדוגמה חברת חשמל.
סיכום עמ' 33
חשבונאות הרווחה: תחרות מול מונופולCS: a+b+c -> a ; PS: d+e -> b+d ; DWL = c+e
b הוא העברה טהורה מהצרכנים ליצרן; c ו-e נמחקים ואף אחד לא מקבל אותם — זה נטל העודף, המחיר החברתי של צמצום הכמות מ-Q* ל-Qm.
formula-sheet p1 (רווחה — תחרות ומונופול); summary p35 (השוואת רווחה); deck monopoly p9
טענה 2: מונופול מייצר רק בתחום הגמישMR = P*(1 - 1/|E|) >= 0 => |E| > 1
MR קטן תמיד מהמחיר, והוא אי-שלילי רק כשהביקוש גמיש. שני שימושים: בדיקת שפיות מהירה על כל תשובה מספרית, והצדקה לכך שהפער בין P ל-MR מתרחב ככל שהביקוש פחות גמיש.
summary p34 (טענה 2 + הוכחה); formula-sheet p1 (שורה עליונה: MR = P*(1 - 1/E))
מונופול
מצב שבו יש חברה אחת המייצרת מוצר ללא תחליפים קרובים, וכניסת חברות נוספות לשוק חסומה.
סיכום עמ' 33
מונופול בטווח הארוך
הטווח הארוך והטווח הקצר הם אותו דבר, כי פירמות אחרות לא יכולות להיכנס לשוק. לכן למונופול תמיד יהיה רווח א-נורמלי.
סיכום עמ' 35
מונופול טבעי
מצב שבו עקומת ה-AC יורדת לאורך התחום הרלוונטי, ונקודת המפגש בין MC ל-D נמצאת מתחת לנקודת האיזון (מפגש MC עם ATC). לכן פירמות קטנות ייצאו מהענף ותישאר פירמה אחת גדולה. נפוץ בענפים עם תשתיות רבות — חברת חשמל, חברת הובלת גז טבעי.
סיכום עמ' 36
מונופול מפלה (אפליית מחירים)
מונופול שמוכר לקבוצות שונות של צרכנים במחיר שונה. תנאי: אפשר לזהות שתי קבוצות אוכלוסייה בעלות עקומות ביקוש שונות, ולא יכול להתפתח שוק משני שבו המוצרים המוזלים נמכרים הלאה.
סיכום עמ' 36
מונופול מפלה מחירים בשני שווקיםMR1 = MR2 = MC(Q1+Q2)
עלות שולית אחת, מחושבת על הכמות הכוללת, חייבת להשתוות לפדיון השולי בכל שוק בנפרד — ומכאן שני מחירים שונים לאותו מוצר.
summary p37 (הוכחה מתמטית); formula-sheet p1 (מונופול מפלה מחירים: MC = MR1 = MR2); summary p38 (דוגמה מספרית)
מחסומי כניסה
מה שמונע מפירמות נוספות להיכנס ויוצר מונופול. שלושה בקורס: זיכיון, פטנט ומונופול טבעי.
מצגת מונופול עמ' 4; סיכום עמ' 33
סובסידיה שמזיזה מונופול לכמות התחרותיתsub = gap(MC - MR) at Q = Qc ; p_consumer = Pc ; p_producer = Pc + sub
הממשלה לא מכתיבה מחיר — היא מכיילת סובסידיה ליחידה כך שכלל MR = MC של המונופול עצמו ינחת על הכמות התחרותית Qc. גודל הסובסידיה הוא המרחק האנכי בין MC ל-MR בכמות היעד.
summary p44 (התערבות ממשלתית במונופול)
עודף צרכן ועודף יצרן
מדדי הרווחה בגרף. במעבר מתחרות משוכללת למונופול עודף הצרכן מצטמצם מ-a+b+c ל-a, ועודף היצרן משתנה מ-d+e ל-b+d.
דף נוסחאות עמ' 1
פדיון שולי (MR)
התוספת לפדיון כתוצאה ממכירת היחידה האחרונה. אצל מונופול הוא נמוך מהמחיר, כי כדי למכור עוד יחידה צריך להוריד מחיר.
סיכום עמ' 34
פדיון של קובע-מחירTR = P(Q)*Q ; MR = dTR/dQ
אצל מונופול המחיר אינו קבוע — הוא פונקציה של הכמות דרך עקומת הביקוש. לכן מציבים את הביקוש בתוך TR לפני הגזירה; בלי ההצבה מקבלים MR = P, וזו התשובה של תחרות משוכללת, לא של מונופול.
formula-sheet p1 (מונופול: TR = P(Q)*Q, MR = dTR/dQ); summary p35; deck monopoly p7
פטנט
זכות שניתנת לחברה כדי שתשקיע בפיתוח מוצר.
סיכום עמ' 33
קביעת כמות מול קביעת מחיר
המונופול יכול לקבוע כמות או מחיר. ההנחה בקורס: הוא קובע כמות, והמחיר נקבע לפי עקומת הביקוש.
מצגת מונופול עמ' 3
קרטל
הרבה מאוד פירמות קטנות שמתאחדות ומחליטות להתנהג כמו מונופול, בדרך כלל דרך הקמת חברת שיווק אחת. אינו חוקי ברוב המדינות ושיווי המשקל שלו אינו יציב. באופן טכני פותרים אותו בדיוק כמו מונופול.
מצגת מונופול עמ' 11; סיכום עמ' 36
רנטה מונופוליסטיתRent = (Pm - MC(Qm)) * Qm
התוספת לעודף היצרן שנובעת מהמעמד המונופוליסטי: הפער בין המחיר לעלות השולית, כפול הכמות. אם מכריחים את המונופול לייצר בנקודה התחרותית (שם P = MC), הרנטה מתאפסת.
מבחנים: 2015_spring_A ש' 12 (הנוסחה), 2015_spring_B ש' 12 (רנטה 0 בנקודה התחרותית), 2017_summer_A ש' 21 (בונוס); הדיאגרמה — summary p35
שיווי משקל המונופולMR = MC ⇒ Qᵐ; Pᵐ = P(Qᵐ) על D
בחירת הכמות — והמחיר נקרא מעקומת הביקוש. לקרוא את המחיר בגובה החיתוך: בדוגמת הקורס MR = MC = 85 אבל המחיר הוא 93. ה-85 הוא מסיח מודפס.
דף הציד
שיווי משקל של מונופול
הכמות Q^m נקבעת בחיתוך MR = MC, והמחיר P^m נקרא מעקומת הביקוש מעל אותה כמות.
מצגת מונופול עמ' 7; דף נוסחאות עמ' 1
תחרות לא משוכללת
מבנה שוק שאינו תחרות משוכללת. הסיכום מסדר אותו בטבלה אחת לפי חמישה מאפיינים: מספר הפירמות, איפיון המוצר, כניסת פירמות, דוגמה ופרסום.
מצגת מונופול עמ' 2; סיכום עמ' 33
תחרות מונופוליסטית
הרבה פירמות, מוצר לא הומוגני, כניסה חופשית. דוגמאות: נעלי ספורט, מכוניות, מסעדות, בתי מלון. הפרסום מדגיש את הייחוד — 'במה אני יותר טובה מהאחרים'.
סיכום עמ' 33
תנאי שיווי המשקל של מונופול (טענה 1)pi = P*Q - TC ; d(pi)/dQ = MR - MC = 0 => MR = MC
המונופול בוחר את הכמות שבה הפדיון מהיחידה האחרונה שווה בדיוק לעלות ייצורה. זה תנאי שיווי המשקל היחיד בפרק — אין כאן שום היצע=ביקוש.
summary p34 (טענה 1 + הוכחה); formula-sheet p1 (מונופול: מייצר על פי MC = MR); deck monopoly p7

חשבונאות לאומית20

ארבעת המגזרים במשק
המגזר האישי (משקי הבית), המגזר העסקי (הפירמות), המגזר הציבורי (הממשלה) ומגזר החוץ (חו"ל). כל מצרף בחשבונאות הלאומית מיוחס לאחד מהם, וכל חיסכון בפרק הוא חיסכון של אחד משלושת המגזרים הפנימיים.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 2-3
דו"ח מקורות ושימושים
הצגה של הזהות כשוויון בין שני צדדים: המקורות של המשק הם התוצר והיבוא, והשימושים הם צריכה פרטית, צריכה ציבורית, השקעה ויצוא. שני הצדדים שווים תמיד בהגדרה.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 16; סיכום עמ' 51; דף נוסחאות עמ' 2
דוח היווי הון
ההשקעה במשק שווה לחיסכון. שימושי ההשקעה הם השקעה מקומית נקייה והשקעה בחו"ל (עודף יצוא), והמקורות להשקעה הם חיסכון אישי, חיסכון ציבורי וחיסכון עסקי.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 20; סיכום עמ' 52
דוח רווח והפסד של הפירמה
מכירות, פחות מלאי פתיחה, ועוד מלאי סגירה, פחות פחת, פחות קניות, פחות שכר עבודה, פחות דמי שכירות ורנטה, פחות ריבית — שווה רווח לפני מס. אחרי מס, הרווח מתחלק לדיבידנדים ולרווחים שלא חולקו. זהו המקור לשורות ההכנסה הנובעת.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 9; סיכום עמ' 50
הכנסה אישית (PI)
החלק מההכנסה הלאומית שבאמת הגיע לידי משקי הבית: שכר, ריבית, רנטה ודיבידנדים, ועוד תשלומי העברה. מה שנשאר בתוך הפירמה — רווחים לא מחולקים ומס חברות — לא נכנס לכאן.
דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 51
הכנסה לאומית (NI)
סך ההכנסות שקיבלו גורמי הייצור — עבודה, הון וקרקע — שבבעלות תושבי המדינה במשך שנה. זו התחנה בסולם שבה כבר ניכינו פחת ומיסים עקיפים נטו אך עוד לא ניכינו כלום ממה שהגיע למשקי הבית.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 10, 14-15; סיכום עמ' 51
הכנסה פנויה (Yd)
ההכנסה האישית בניכוי מס הכנסה על פרטים — הכסף שמשק הבית באמת יכול להחליט מה לעשות איתו. הוא מתפצל לשני שימושים בלבד: צריכה פרטית וחיסכון פרטי.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 15; דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 51-52
השקעה גולמית מול השקעה נקייה (Ig, In)
השקעה גולמית היא סך רכישות המכונות, הציוד, הנדל"ן והשינוי במלאי; השקעה נקייה היא ההשקעה הגולמית פחות הפחת. In = Ig − Dep. זהו ההבדל שמפריד בין GDP לבין NDP בזהות השימושים.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 12; סיכום עמ' 51; דף נוסחאות עמ' 2
זהות החיסכון וההשקעהI_n = S_P + S_G + S_B (משק סגור)
דוח יצירת ההון סוגר את החשבונאות. להשתמש במסים ברוטו: הזהויות עובדות עם נטו — T_net = (T_d−Tr) + (T_i−Sub). המבחן מפזר את הרכיבים בשורות נפרדות ובודק אם תחברו נכון.
דף הציד
חיסכון פרטי, ציבורי ועסקי
חיסכון פרטי הוא ההכנסה הפנויה של המשפחות פחות הצריכה הפרטית; חיסכון ציבורי הוא הכנסות המגזר הציבורי ממיסים נטו פחות הצריכה הציבורית (ברוב המדינות הוא שלילי — זהו גירעון); חיסכון עסקי הוא הרווחים שלא חולקו. סכומם הוא החיסכון של המשק.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 17-19; סיכום עמ' 52
מה לא נכלל בתמ"ג
רישום כפול של מוצרי ביניים; מוצרים שלא נוצרו השנה (מוצרי יד שנייה, וכן מוצר שיוצר בדצמבר ונמכר בינואר שייך לשנה שבה יוצר); ועסקאות פיננסיות שאין מאחוריהן ייצור — מניות, ניירות ערך, דמי אבטלה, ביטוח לאומי ותשלומי העברה בכלל.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 5; סיכום עמ' 49
מוצר סופי מול מוצר ביניים
מוצר סופי נמכר לצורך הצריכה הפרטית של הקונה; מוצר ביניים נמכר כחומר גלם לייצור נוסף. ההבחנה היא לפי השימוש ולא לפי המוצר עצמו — אותה עגבנייה היא מוצר סופי אצל הצרכן ומוצר ביניים במטבח של המסעדה. רק מוצרים סופיים נספרים בתמ"ג.
סיכום עמ' 49
מיסים ישירים, עקיפים וסובסידיות
מיסים ישירים (Td) מוטלים על ההכנסה — על פרטים (Td^P) ועל חברות (Td^B). מיסים עקיפים (Ti) מוטלים על העסקה עצמה ולכן מנפחים את מחיר השוק. סובסידיות (Sub) הן מס עקיף שלילי. תשלומי העברה (Tr) הם מס ישיר שלילי.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 13, 15; דף נוסחאות עמ' 2
ערך מוסף
ערך הייצור (התפוקה) בניכוי התשומות שנרכשו (חומרי הגלם). סכימת הערכים המוספים של כל העסקים במשק נותנת בדיוק את התמ"ג, וזאת הדרך שמונעת רישום כפול.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 6; סיכום עמ' 49
פחת (Dep)
שווי השימוש בנכס — הבלאי של מלאי ההון במהלך השנה. הפחת נספר בתמ"ג הגולמי אך לא בנקי, כי הוא רק החליף הון קיים ולא הגדיל את כושר הייצור.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 12, 14; סיכום עמ' 51
שינוי במלאי
מלאי סחורות שנוצרו השנה ולא נמכרו נחשב להשקעה של המשק בעצמו ונכלל בהשקעה. זה מה שמאפשר לזהות השימושים להתקיים גם כשלא כל מה שיוצר נמכר.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 12; סיכום עמ' 50
שלוש דרכי המדידה
דרך הערכים המוספים (מכירות פחות מלאי פתיחה ועוד מלאי סגירה, בניכוי פחת וקניות); דרך ההכנסה הנובעת (שכר עובדים, דמי שכירות, ריבית, מיסים, דיבידנדים ורווחים שלא חולקו); ודרך השימושים (C, I, G, יצוא פחות יבוא). שלושתן חייבות לתת אותה תוצאה.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 8, 11, 16; סיכום עמ' 50
תוצר לאומי גולמי — תל"ג (GNP)
הערך במחירי שוק של כל המוצרים והשירותים הסופיים שנוצרו על ידי גורמי ייצור בבעלות תושבי המדינה במשך שנה — כולל ישראלים בחו"ל. הבעיה בהגדרה הזאת היא שקשה לדעת מה קורה עבור ישראלים בחו"ל, ולכן ברוב המקרים משתמשים בתמ"ג.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 4; סיכום עמ' 49
תוצר מקומי גולמי — תמ"ג (GDP)
הערך במחירי שוק של כל המוצרים והשירותים הסופיים שנוצרו בתוך המשק המקומי במשך שנה. ההבדל מתל"ג הוא איפה התוצר יוצר, לא מי ייצר אותו: תל"ג הוא התוצר של ישראלים, תמ"ג הוא התוצר של מדינת ישראל.
מצגת חשבונאות לאומית עמ' 7; סיכום עמ' 49
תוצר נומינלי מול תוצר ריאלי וצמיחה
התוצר הנומינלי מחושב במחירים שוטפים ולכן עולה גם כשרק המחירים עלו. התוצר הריאלי מנוכה במדד המחירים לצרכן ומודד ייצור אמיתי. הצמיחה הכלכלית נמדדת על התוצר הריאלי, והיא שלילית כשהתפוקה קטנה.
סיכום עמ' 52-53

המודל המשולב25

בניית כמות הכסף מבסיס הכסף
מהבסיס H מחסירים את המזומן שהציבור מחזיק CU כדי לקבל את הרזרבות R, מנפחים אותן לפיקדונות לפי יחס הרזרבה, ומוסיפים בחזרה את CU. זהו השלב שמזין את עקומת LM.
דף נוסחאות עמ' 2
הכנסה פנויה ומס נטוYd = Y - T, T = T0 + t*Y - Tr
הגשר שממיר את הנתונים הפיסקליים של הבלוק למקדם אחד על Y בתוך IS. תשלומי העברה נכנסים כמס שלילי: שורה של T = 0.2Y ושורה נפרדת של TR = 200 מתארות יחד מס נטו אחד.
formula-sheet p2 (תיבת המודל הקיינסיאני הפשוט)
המודל המשולב
מודל שמחבר את שוק המוצרים ואת שוק הכסף: שוק המוצרים קובע את התוצר שמשפיע על שוק הכסף, ושוק הכסף קובע את הריבית שמשפיעה בחזרה על שוק המוצרים (השקעה וצריכה), וכך הלאה.
סיכום עמ' 76; מצגת המודל המשולב עמ' 2
הנחת הגל הראשון
בכל שרשרת השפעות מניחים שהשינוי האקסוגני הראשוני הוא החזק ביותר, ולכן הוא שקובע את כיוון התוצאה הסופית למרות הגל המנוגד שמגיע חזרה דרך הריבית.
סיכום עמ' 76
הפער במונחי תוצר ובמונחי ביקוש מצרפיdY = |Y* - YF|; dA0 = |YF - AD(YF)|; dY = K * dA0
שני מספרים שונים לאותו פער, והשאלות מבקשות פעם את זה ופעם את זה. הפער במונחי תוצר הוא המרחק האופקי בין החיתוך לתעסוקה מלאה; הפער במונחי ביקוש הוא השינוי האוטונומי שהמדיניות צריכה לספק — "בכמה צריך להגדיל את G" מבקש את המספר השני.
formula-sheet p2 (בלוק המכפילים)
טבלת הסימנים של המדיניות במצב דיפלציוניG up => IS right => y up, r up; M up => LM right => y up, r down (deflationary state)
הזזת IS מזיזה את y ואת r באותו כיוון; הזזת LM מזיזה אותם בכיוונים מנוגדים — ולכן שתי המדיניויות אינן תחליפיות. שילוב שלהן (סיכום עמ' 78) מגיע ל-YF בלי שהריבית תעלה כלל.
summary p83; summary p82; summary p76; summary p77; summary p78
יתרות כסף ריאליות M/P
היצע הכסף הרלוונטי לשוק הכסף הוא הנומינלי חלקי רמת המחירים. זהו הערוץ היחיד שדרכו שינוי במחירים מזיז את LM.
מצגת המודל המשולב עמ' 2; דף נוסחאות עמ' 2
כלל המצב האינפלציוני — הבדיקה מול תעסוקה מלאהIS = LM with Y* > YF => NOT an equilibrium: P up => M/P down => LM shifts left to (YF, r(YF))
הכלל החשוב ביותר בנושא: החיתוך האלגברי הוא זמני בלבד. אם הוא נותן Y* מעל YF, זו אינה נקודת שיווי משקל — המחירים עולים עד ש-LM עוברת דרך (YF, r(YF)), והריבית נקראת מ-IS לבדה.
formula-sheet p2 (תיבת ISLM, מצב אינפלציוני); summary p79; summary p80
מדיניות מוניטרית מרחיבה
הגדלת כמות הכסף על ידי קניית אג"ח או מט"ח, הדפסת כסף או הורדת יחס הרזרבה. מזיזה את LM ימינה: הריבית יורדת, ההשקעה גדלה, הביקוש המצרפי והתוצר גדלים, ואז הריבית מטפסת חלקית בחזרה.
סיכום עמ' 77 ועמ' 83
מדיניות פיסקלית מרחיבה
הגדלת G או הקטנת T, שמזיזה את IS ימינה. השרשרת המלאה: הביקוש המצרפי גדל, התוצר גדל, הריבית עולה, ההשקעה יורדת והביקוש המצרפי נסוג חלקית — ולכן y עולה פחות מהגל הראשון ו-r עולה.
סיכום עמ' 76 ועמ' 83; דף נוסחאות עמ' 2
מי מזיז את בסיס הכסף — כללי המימוןLoan from the public: dH = 0; loan from the central bank: H up; central-bank bond purchase: H up => M up
הכלל שקובע אם פעולה פיסקלית מזיזה גם את LM. רק הבנק המרכזי משנה את הבסיס: מלווה מהציבור משאיר את H (ולכן את M הנומינלית) ללא שינוי, ורק IS זזה; מלווה מהבנק המרכזי או קניית אג"ח על ידו מגדילים את H ואת M.
formula-sheet p2 (תיבות ISLM והכסף); summary p76
מלווה מהציבור מול מלווה מהבנק המרכזי
מלווה מהציבור — אין שינוי בבסיס הכסף H. מלווה מהבנק המרכזי — H גדל. רק הבנק המרכזי משנה את הבסיס.
דף נוסחאות עמ' 2
מצב אינפלציוני (עודף ביקושים)
החיתוך של IS ו-LM נופל מימין ל-y^F. זה אינו שיווי משקל: P עולה, M/P יורד, LM זזה שמאלה עד שהמשק מתייצב על הצמד (y^F, r(y^F)).
דף נוסחאות עמ' 2; סיכום עמ' 79
מצב דיפלציוני (משק באבטלה)
y* קטן מ-y^F. המחירים אינם יורדים, ולכן P נשאר קבוע והתוצר הוא זה שמגיב למדיניות.
סיכום עמ' 76; מצגת המודל המשולב עמ' 5
עקומת IS
אוסף כל צמדי (y, r) שבהם שוק המוצרים בשיווי משקל, כלומר AD = y. יורדת, כי ריבית גבוהה יותר מקטינה את ההשקעה ולכן מקטינה את התוצר שמאזן את השוק.
מצגת המודל המשולב עמ' 8; סיכום עמ' 82
עקומת IS — אוסף שיווי המשקל בשוק המוצריםIS: AD - y = 0, AD = C + I + G => y = a - b*r
כל הזוגות (y, r) שבהם שוק המוצרים מתנקה. מפני שההשקעה יורדת ב-r, העלאת הריבית מקטינה את הביקוש ואת התוצר המנקה — IS יורדת. בפועל מציבים את פונקציות ההתנהגות ב-AD = y ומקבלים תמיד ישרה בצורת y = a - b·r.
summary p82; deck combined-model p8; formula-sheet p2 (תיבת ISLM: IS מ-AD = AS)
עקומת LM
אוסף כל צמדי (y, r) שבהם שוק הכסף בשיווי משקל, כלומר M^S/P = L. עולה, כי תוצר גבוה יותר מגדיל את הביקוש לכסף מול היצע קשיח ולכן מעלה את הריבית.
מצגת המודל המשולב עמ' 8; סיכום עמ' 82
עקומת LM — אוסף שיווי המשקל בשוק הכסףLM: M/P = L(Y, r) => y = c + d*r
כל הזוגות (y, r) שבהם שוק הכסף מתנקה. תוצר גבוה מגדיל את הביקוש לכסף מול היצע ריאלי קבוע, ולכן הריבית חייבת לעלות — LM עולה. הצבת L הנתונה ו-M/P משאירה תמיד ישרה בצורת y = c + d·r.
summary p82; formula-sheet p2 (תיבת ISLM: LM מ-M/P = L); deck combined-model p2, p8
פונקציות ההתנהגות והתוספת של המודל המשולבC = C0 + mpc*Yd; I = I0 + mpi*Y; dI/dr < 0
הצריכה וההשקעה עוברות מהמודל הקיינסיאני כמו שהן; התוספת היחידה היא רגישות ההשקעה לריבית, והיא כל המודל המשולב — זה הצינור היחיד שדרכו הריבית נוגעת בשוק המוצרים (ריבית גבוהה מקטינה את כדאיות פרויקטי ההשקעה).
formula-sheet p2 (התיבה הקיינסיאנית + תיבת ISLM, ההערה שההשקעה תלויה בריבית)
רמת המחירים שעליה מתייצב המשקP = M / L(YF, r(YF))
ברגע שהכלל האינפלציוני נעל את המשק ב-YF, שוק הכסף כבר לא קובע את r אלא את P. זו בדיוק השאלה "מהי רמת המחירים שעליה יתייצב המשק". הסדר מחייב: קודם r מ-IS ב-YF, כי L צריכה את שני הארגומנטים.
formula-sheet p2 (תיבת ISLM, תנאי LM); summary p82; summary p84-85
שיווי משקל ISLM
הנקודה שבה שני השווקים בשיווי משקל בו-זמנית — החיתוך של IS ו-LM, שממנו נקראים y* ו-r* יחד.
מצגת המודל המשולב עמ' 8; דף נוסחאות עמ' 2
שיווי משקל משולב מלאIS = LM וגם Y = Y_F
שני השווקים יחד — והמחירים מתאימים את LM לתעסוקה מלאה. לעצור בחיתוך: אם ניתן Y_F והחיתוך לא נופל עליו — זה איננו שיווי משקל, והריבית נקראת מ-IS בגובה Y_F. המסיח (6.3) מודפס בין התשובות; הנכון 8.25.
דף הציד
שילוב מדיניות פיסקלית ומוניטרית
הממשלה מגדילה את הוצאותיה ובמקביל הבנק המרכזי מגדיל את כמות הכסף במידה שמונעת את עליית הריבית. התוצאה: התוצר מגיע ל-y^F בעוד הריבית נשארת ללא שינוי.
סיכום עמ' 78
תוצר תעסוקה מלאה (y^F)
רמת התוצר שהמשק מסוגל לייצר, מצוירת כקו אנכי. אינה נקבעת בתוך המודל אלא ניתנת בשאלה, ותפקידה להכריע אם החיתוך שקיבלת הוא באמת שיווי משקל סופי.
סיכום עמ' 76; מצגת המודל המשולב עמ' 3
תקציב מאוזן — המשפט שהוא בעצם נתוןSG = T - G; balanced budget: T = G; K + KT = (1 - mpc)/(1 - mpe)
"הממשלה שומרת על תקציב מאוזן" הוא נתון מספרי: T שווה ל-G. אם G מספר — יש לכם את T; אם T פונקציה של y — אז גם G היא אותה פונקציה, והיא מתקפלת למקדם של y בתוך AD, לא לקבוע. מכפיל התקציב המאוזן הוא הקיצור לשאלות שמבקשות רק את השינוי.
formula-sheet p2 (SG = T - G; מכפיל תקציב מאוזן); summary p84

תורת היצרן24

בעיית היצרן
שתי שאלות ההחלטה של היצרן: האם כדאי לייצר, וכמה לייצר. כל הפרק בנוי כדי לענות עליהן.
מצגת תורת היצרן עמ' 3, 9; מצגת תורת היצרן (גודל מלא) עמ' 9, 21, 28
גורמי ייצור
כל דבר שמאפשר ייצור של מוצרים. בקורס: L עבודה/הון אנושי, LA קרקע, K הון פיסי, Te טכנולוגיה, E יזמות. שלושת הסוגים הם גורמי ייצור טבעיים, הון אנושי והון פיסי.
סיכום עמ' 6, 8
גורמי ייצור תחליפיים מול משלימים
בדוגמת השולחנות Q = a + 3b אפשר לייצר עם גורם אחד בלבד; בדוגמת הכסאות Q = L^0.5·K^0.5 חייבים את שני הגורמים — עם עובדים בלי מכונות התפוקה אפס.
סיכום עמ' 8
הוצאות ממוצעות (AFC, AVC, ATC)
כל אחת מההוצאות מחולקת בכמות המיוצרת. מתקיים ATC = AVC + AFC, ולכן הפער האנכי בין ATC ל-AVC הוא בדיוק AFC.
סיכום עמ' 12; מצגת תורת היצרן (גודל מלא) עמ' 26, 27
הוצאות משתנות (VC)
הוצאות שמשלמים בשל הייצור עצמו ותלויות בכמות המיוצרת, למשל שכר לעובדים.
סיכום עמ' 11; מצגת תורת היצרן (גודל מלא) עמ' 23
הוצאות קבועות (FC)
הוצאות שמשלמים גם בלי לייצר, למשל ארנונה.
סיכום עמ' 11; מצגת תורת היצרן (גודל מלא) עמ' 23
חוק התפוקה השולית הפוחתת
כאשר מייצרים באמצעות כמה גורמי ייצור שכמותם קבועה וגורם ייצור אחד משתנה, התפוקה השולית של הגורם המשתנה הולכת ויורדת החל מרמה מסוימת. ההסבר האינטואיטיבי בקורס הוא משל הפרדס.
סיכום עמ' 10; מצגת תורת היצרן (גודל מלא) עמ' 18
טווח ארוך
פרק זמן שבו יש רק הוצאות משתנות — כל גורמי הייצור ניתנים לשינוי.
סיכום עמ' 11
טווח קצר
פרק זמן שבו יש גם הוצאות קבועות וגם הוצאות משתנות — כלומר לפחות גורם ייצור אחד קבוע.
סיכום עמ' 11; מצגת תורת היצרן (גודל מלא) עמ' 22
מוצר כלכלי מול מוצר חופשי
מוצר כלכלי מספק צורך אנושי וכמותו מוגבלת, ולכן כדי להשיגו צריך לוותר על משהו אחר. מוצר חופשי מצוי בשפע וניתן להשיגו בלי לוותר על מוצרים אחרים.
סיכום עמ' 6
מספר הפירמות בענף (N)
הכמות המצרפית המוצעת חלקי הכמות שמציעה פירמה בודדת. בטווח הקצר מספר הפירמות נתון; בטווח הארוך פירמות יכולות להיכנס ולצאת מהענף.
דף נוסחאות עמ' 1
נקודת איזון
המחיר שבו p = min ATC = MC. מתחתיו לא כדאי לייצר בטווח הארוך — לא מכוסות ההוצאות הקבועות והמשתנות יחד.
סיכום עמ' 14; דף נוסחאות עמ' 1
נקודת סגירה
המחיר שבו p = min AVC = MC. מתחתיו לא כדאי לייצר כלל בטווח הקצר — לא מכוסות אפילו ההוצאות המשתנות.
סיכום עמ' 14; דף נוסחאות עמ' 1
עלות שולית (MC)
התוספת לעלות הכוללת מייצור יחידת תפוקה נוספת. שווה גם לשכר העובד חלקי התפוקה השולית שלו, ולכן היא התמונה ההפוכה של MPL.
סיכום עמ' 12; דף נוסחאות עמ' 1
עקומת ההיצע של הפירמה בטווח הקצר
החלק העולה של עקומת העלות השולית, מ-min AVC ומעלה. מתחת לסף הזה הכמות המוצעת היא אפס.
סיכום עמ' 14, 15; מצגת תורת היצרן (גודל מלא) עמ' 29
עקומת היצע מצרפית
ההיצע של כל היצרנים במשק יחד — סכימה אופקית של הכמויות שכל יצרן מציע בכל מחיר.
סיכום עמ' 16, 17; מצגת תורת היצרן (גודל מלא) עמ' 35
פדיון (TR) ורווח (π)
פדיון הוא מחיר כפול כמות; רווח הוא הפדיון פחות העלות הכוללת.
סיכום עמ' 13; דף נוסחאות עמ' 1
פונקציית הייצור
התפוקה המקסימלית שאפשר לייצר באמצעות כמויות מסוימות של גורמי ייצור, בהנחת ידע טכנולוגי ידוע וקבוע. שימו לב שמניחים כאן ייצור יעיל.
סיכום עמ' 8; מצגת תורת היצרן (גודל מלא) עמ' 11
רווח חשבונאי מול רווח כלכלי
רווח חשבונאי מחושב לפי ההכנסות וההוצאות בלבד; רווח כלכלי לוקח בחשבון גם את הוויתורים — את העלויות האלטרנטיביות — ולכן הוא תמיד מבט של טווח ארוך. רווח על-נורמלי הוא רווח כלכלי חיובי.
סיכום עמ' 14; מצגת תורת היצרן (גודל מלא) עמ' 30
רווח תפעולי (PS) — עודף היצרן
פדיון פחות ההוצאות המשתנות בלבד. מתעלמים מההוצאות הקבועות, ולכן זהו הקריטריון להחלטה אם לייצר בטווח הקצר.
סיכום עמ' 13, 14; דף נוסחאות עמ' 1
שיווי משקל בשוק העבודה של הפירמהVMPL = P·MPL = w
כמה עובדים להעסיק: מגייסים עד שערך התפוקה השולית שווה לשכר. לעצור היכן ש-MPL מקסימלי (מוקדם מדי) או להעסיק כל עובד ש'מוסיף תפוקה' (מאוחר מדי). העובד האחרון צריך לכסות את שכרו — לא להיות הכי פורה.
דף הציד
שינוי אנדוגני מול אקסוגני בהיצע
שינוי במחיר המוצר עצמו הוא אנדוגני ומזיז אותנו מנקודה לנקודה על העקומה; שינוי ב-pL, pK או Te הוא אקסוגני ומזיז את העקומה כולה.
סיכום עמ' 15; מצגת תורת היצרן (גודל מלא) עמ' 32, 33, 34
תפוקה ממוצעת של עבודה (APL)
התפוקה הכוללת חלקי מספר העובדים.
סיכום עמ' 8, 9
תפוקה שולית של עבודה (MPL)
התוספת לתפוקה כתוצאה מהוספת עוד יחידה אחת של גורם ייצור, כאן עובד נוסף אחד.
סיכום עמ' 10

מבוא ומושגי יסוד21

בעיית הצרכן
שני צדדים ושאלה אחת: מה הצרכן רוצה, מה הצרכן יכול, ומכאן — למקסם את התועלת בהינתן אילוצי תקציב.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 8
גורם ייצור
כל אמצעי המאפשר ייצור של מוצרים.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 2
חוק התועלת השולית הפוחתת
ככל שצורכים יותר יחידות ממוצר מסוים, התועלת השולית הנובעת מצריכת המוצר הולכת ויורדת. בטבלת הדוגמה שבמצגת התועלת הכוללת היא 12, 22, 28, 32, 34, 34 — כלומר התוספות הן 12, 10, 6, 4, 2, 0.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 12, 11, 23
ייצור יעיל
מצב בו לא ניתן על ידי הקצאה אחרת של גורמי הייצור להגדיל את הכמות המיוצרת מאחד המוצרים בלי לוותר על מוצר אחר.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 6; סיכום עמ' 7
מוצר חופשי (Free good)
מוצר שכמותו אינה מוגבלת, כך שכדי לצרוך אותו לא צריך לוותר על מוצרים אחרים. הסיכום מדגיש שההגדרה תלויה במקום ובזמן — מים אינם מוצר חופשי כיום בישראל, אולי כן בנורבגיה — ומעיר שהקורס לא יעסוק במוצרים חופשיים מלבד להגדירם, כי ההחלטה להשתמש בהם אינה כלכלית.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 4; סיכום עמ' 7
מוצר כלכלי (Economic good)
מוצר המספק צורך אנושי אך אינו מצוי בשפע.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 4
מוצר, טובין (goods)
סחורה או שרות המיועדים להשביע את רצון האדם.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 2
מחסור
מונח היסוד שמופיע ברשימת ההגדרות הבסיסיות. הביטוי המעשי שלו בקורס הוא ההבחנה שבשקף הבא — מוצר כלכלי הוא מוצר שאינו מצוי בשפע, ולכן צריכתו כרוכה בוויתור.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 2, 4
מטרת הצרכן — מקסימום תועלת
נקודת ההשקה בין קו התקציב לעקומת אדישות. זהו הפתרון של בעיית הצרכן, וממנו נבנית עקומת הביקוש.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 21, 24
סל אפשרי, יעיל ובלתי אפשרי
בשרטוט מגבלת התקציב: נקודות על הקו (A, B, C, D) הן צריכה אפשרית שמנצלת את כל ההכנסה; נקודה E מתחת לקו היא אפשרית אך אינה יעילה; נקודה F מעל הקו אינה בת-השגה.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 20
סל ומצרך
סל הוא צירוף כמויות משני מוצרים — סחורה או שירות. מצרך הוא כל מוצר בסל.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 14
עלות אלטרנטיבית
העלות המלאה של בחירה בדרך מסוימת, כולל מה שוויתרנו עליו. בסיכום היא מופיעה כבסיס לשאלה "מה ניתן לייצר": מדינה יכולה לייצר מכוניות, אבל השאלה היא על מה צריך לוותר כדי לייצר אותן.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 2; סיכום עמ' 7
עקומת אדישות (indifference curve)
עקומת אוסף הסלים האפשריים הרצויים לצרכן במידה שווה, כלומר הצרכן אדיש ביניהם.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 14, 15
שיעור תחלופה שולית
מספר היחידות המירבי ממצרך אחד שעליו מוכן הצרכן לוותר כדי לזכות ביחידה אחת נוספת של המצרך האחר.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 18
שלוש בעיות יסוד
מה לייצר וכמה, איך לייצר, ועבור מי לייצר. הסיכום מפרק כל אחת: "מה לייצר" נשען על ביקוש (מה הצרכנים רוצים), על עלות אלטרנטיבית (מה ניתן לייצר) ועל התערבות הממשלה; "איך לייצר" הוא בחירה בין הון אנושי להון פיסי לפי כדאיות וזמינות; "עבור מי" תלוי בשלטון — במדינה קפיטליסטית התשובה היא לפי מי שישלם יותר.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 5; סיכום עמ' 7
שלושת גורמי הייצור
גורמי ייצור טבעיים, הון אנושי, והון פיסי. בדוגמת מסעדת הצ'יפס שבסיכום: לקלף ולחתוך תפוחי אדמה ידנית הוא שימוש בהון אנושי, ולקנות צ'יפס קפוא ורק לחמם אותו הוא שימוש בהון פיסי (כסף).
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 3; סיכום עמ' 7
תועלת
הבסיס לבחירה בין ההעדפות. שלוש קביעות נלוות: הבחירה נעשית על פי התועלת, תועלת אינה ניתנת למדידה, ולא ניתן להשוות תועלת בין שני אנשים.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 9
תועלת כוללת
סך כל התועלת המושגת מצריכת מוצר או שרות.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 12
תועלת קרדינלית ותועלת אורדינלית
שתי הגישות שהקורס מציג: תועלת קרדינלית עוסקת במוצר אחד, ותועלת אורדינלית בשני מוצרים — שם עוברים מהצבת מספרים לבחירה בין סלים.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 10, 13
תועלת שולית
התוספת לתועלת מצריכת יחידה אחת נוספת של המוצר.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 12
תעסוקה מלאה
מצב שבו כל גורמי הייצור במשק מועסקים, בכפוף למבנה המשק. בדוגמת הסיכום: 10 מכונות שכל אחת מפעילה שני אנשים, וסך הכל יש 22 אנשים — זהו עדיין מצב של תעסוקה מלאה, כי אי-השימוש בשניים הנותרים נובע ממבנה המשק.
מצגת הרצאה ראשונה עמ' 6; סיכום עמ' 7

ביקוש וגמישות25

גמישות ביקוש ביחס להכנסה
אחוז השינוי בכמות המבוקשת חלקי אחוז השינוי בהכנסה. הסימן שלה מסמן את סוג המוצר: חיובי — נורמלי, אפס — ניטרלי, שלילי — נחות.
מצגת עקומת הביקוש עמ' 6; סיכום עמ' 26
גמישות ביקוש צולבת
אחוז השינוי בכמות המבוקשת מ-X חלקי אחוז השינוי במחיר Y. הסימן שלה מסמן: חיובי — תחליפי, אפס — ניטרלי, שלילי — משלים.
מצגת עקומת הביקוש עמ' 6; סיכום עמ' 26
גמישות הביקוש למחיר (E)
בכמה אחוזים תרד הכמות המבוקשת אם מחיר המוצר יעלה באחוז אחד. מספר חסר יחידות, ולכן אפשר להשוות איתו מוצרים שונים.
סיכום עמ' 24; מצגת עקומת הביקוש עמ' 4; דף נוסחאות עמ' 1
גמישות ההיצע
אותו מבנה נוסחה בדיוק, בצד ההיצע, עם אותם חמישה טווחים (מקשיח לחלוטין ועד גמיש לחלוטין). דוגמאות להיצע קשיח בסיכום: חשמל, נפט, מקומות בטיסה, אולם תיאטרון ומוצרי חקלאות.
סיכום עמ' 26
הגמישות משתנה לאורך העקומה
גם בעקומת ביקוש לינארית הגמישות אינה קבועה ואינה לינארית: E>1 בחלק העליון, E=1 באמצע, E<1 בחלק התחתון.
סיכום עמ' 24–25; מצגת עקומת הביקוש עמ' 4
הקשר בין הגמישות לפדיון
כשהמחיר עולה: אם 0<E<1 הפדיון עולה, אם E=1 הפדיון לא משתנה, ואם E>1 הפדיון יורד.
דף נוסחאות עמ' 1; סיכום עמ' 24; מצגת עקומת הביקוש עמ' 4
השפעת ההכנסה
כשמחיר המוצר עולה וההכנסה לא השתנתה, כוח הקנייה יורד. כיוון התזוזה של הכמות תלוי בסוג המוצר.
סיכום עמ' 23; מצגת עקומת הביקוש עמ' 1
השפעת המחיר
שקלול של השפעת התחלופה והשפעת ההכנסה יחד — התוצאה הסופית של שינוי במחיר על הכמות המבוקשת.
סיכום עמ' 23; מצגת עקומת הביקוש עמ' 2
השפעת התחלופה
כשמחיר המוצר עולה, יחס המחירים משתנה לרעתו ולכן נרצה לקנות ממנו פחות. היא תמיד מורידה את הכמות המבוקשת, בלי קשר לסוג המוצר.
סיכום עמ' 23; מצגת עקומת הביקוש עמ' 2
מוצר בלתי-תלוי
אין שום תלות בין X ל-Y; מחיר Y לא משפיע על הכמות המבוקשת מ-X.
סיכום עמ' 23; מצגת עקומת הביקוש עמ' 3 ו-6
מוצר גיפן
מוצר נחות שעבורו השפעת ההכנסה גדולה מהשפעת התחלופה, ולכן עלייה במחיר דווקא מגדילה את הכמות המבוקשת. הדוגמה בסיכום היא האורז בישראל.
סיכום עמ' 23; מצגת עקומת הביקוש עמ' 2; דף נוסחאות עמ' 1
מוצר משלים
מוצר שנצרך יחד עם X, ולכן עלייה במחיר Y מורידה את הביקוש ל-X. הדוגמאות בסיכום: דלק ומכונית, דיו ומדפסת.
סיכום עמ' 23; מצגת עקומת הביקוש עמ' 3 ו-6; דף נוסחאות עמ' 1
מוצר נורמלי
מוצר שהכמות המבוקשת ממנו עולה כשההכנסה עולה. כשמחירו עולה, גם התחלופה וגם ההכנסה מורידות את הכמות.
מצגת עקומת הביקוש עמ' 1 ו-6; סיכום עמ' 23 ו-26; דף נוסחאות עמ' 1
מוצר נחות
מוצר שהכמות המבוקשת ממנו יורדת כשההכנסה עולה. כאן שתי ההשפעות מושכות לכיוונים מנוגדים.
מצגת עקומת הביקוש עמ' 1 ו-6; סיכום עמ' 23 ו-26
מוצר ניטרלי
שינוי בהכנסה לא משנה את הכמות המבוקשת; השפעת ההכנסה שווה לאפס.
מצגת עקומת הביקוש עמ' 1 ו-6; סיכום עמ' 23 ו-26
מוצר תחליפי
מוצר שאפשר להחליף בו את X. כשמחיר Y עולה, הביקוש ל-X עולה. הדוגמה בסיכום: מחיר מלון בחו"ל עולה, אז נלך למלון בארץ.
סיכום עמ' 23; מצגת עקומת הביקוש עמ' 3 ו-6; דף נוסחאות עמ' 1
משתנה אנדוגני מול אקסוגני
Px הוא המשתנה האנדוגני — שינוי בו רק מזיז אותנו לנקודה אחרת על אותה עקומה. Py, I ו-T הם אקסוגניים — שינוי בהם גורם להזזת עקומת הביקוש כולה.
סיכום עמ' 23–24
עקומת ביקוש גמישה (1<E<∞)
השינוי בכמות גדול מהשינוי במחיר, ולכן הפדיון יורד כתוצאה מעלייה במחיר. מאפיינת מוצרים שלא צריך לקנות היום.
סיכום עמ' 24; מצגת עקומת הביקוש עמ' 4
עקומת ביקוש גמישה לחלוטין (E=∞)
עקומה אופקית: במחיר נתון מוכנים לקנות כל כמות, ואם המחיר עולה במשהו — לא קונים כלל. כך מניחים שהיצרן הישראלי רואה את המשק העולמי.
סיכום עמ' 24–25; מצגת עקומת הביקוש עמ' 5; דף נוסחאות עמ' 1
עקומת ביקוש יחידתית (E=1)
היפרבולה שבה מכפלת המחיר בכמות קבועה, ולכן הפדיון זהה בכל נקודה על העקומה.
סיכום עמ' 24–25; מצגת עקומת הביקוש עמ' 4–5; דף נוסחאות עמ' 1
עקומת ביקוש מצרפית
ביקוש השוק הוא סכום הצרכנים — חיבור אופקי: בכל מחיר סוכמים את הכמויות שכל צרכן מבקש. בדוגמה שבסיכום, במחיר 8 מתקבל 2+3=5 ובמחיר 5 מתקבל 4+7=11.
סיכום עמ' 27; מצגת עקומת הביקוש עמ' 6–7; דף נוסחאות עמ' 1
עקומת ביקוש קשיחה (0<E<1)
השינוי בכמות קטן מהשינוי במחיר. כשהיצרן יעלה את המחיר, הכמות המבוקשת תקטן — אבל פחות. דוגמאות בסיכום: מים, דלק ומלח.
סיכום עמ' 24; מצגת עקומת הביקוש עמ' 4
עקומת ביקוש קשיחה לחלוטין (E=0)
עקומה אנכית: הכמות לא משתנה בכלל, בכל מחיר. מתאימה למוצרים שאין להם תחליפים או שצריך אותם יום-יום, לדוגמה תרופות מצילות חיים.
סיכום עמ' 24–25; מצגת עקומת הביקוש עמ' 5; דף נוסחאות עמ' 1
פדיון מקסימליE = 1 בנקודת אמצע ביקוש לינארי
הפדיון פוסק לעלות בדיוק היכן שהגמישות יחידתית. 'אותה עקומה' ≠ 'אותה גמישות': מעל האמצע העלאת מחיר מקטינה פדיון, מתחתיו מגדילה. שאלות נותנות שתי נקודות ובודקים באיזה קטע אתם.
דף הציד
פונקציית הביקוש
הכמות המבוקשת ממוצר X כתלות במחירו שלו (Px), במחירי מוצרים אחרים (Py), בהכנסת הצרכן (I) ובטעמיו (T).
מצגת עקומת הביקוש עמ' 1

התערבות ממשלתית25

דרכי התערבות ממשלתית
ארבע דרכים: מיסים (ליצור קופה שתממן את הוצאות המדינה), חוקים ותקנות, התערבות כמוכר או כקונה, והתערבות כיצרן (חינוך, שירותי ביטחון).
סיכום עמ' 39; מצגת התערבות ממשלתית עמ' 3
השפעות חיצוניות
השפעות הנוצרות בתהליך הייצור או הצריכה שאינן חלק ממנגנון המחירים. שליליות — עישון במקום ציבורי, מפעלים מזהמים; חיוביות — השכלה וחיסונים.
סיכום עמ' 39
כשלי שוק
חמש הסיבות להתערבות ממשלתית: תחרות לא משוכללת, מוצרים ציבוריים, השפעות חיצוניות, צמיחה כלכלית וצדק חברתי.
סיכום עמ' 39; מצגת התערבות ממשלתית עמ' 2
מוצרים ציבוריים
מוצרים בעלי שני מאפיינים: השימוש בהם תורם לכולם, והשימוש בהם אינו פוגע באחרים. לדוגמה תאורת רחוב, שירותי ביטחון כמו משטרה וצבא.
סיכום עמ' 39
מחיר מינימום
מחיר שהמדינה קובעת כי מוצר לא יימחר במחיר הנמוך ממנו. אפקטיבי רק אם הוא גבוה ממחיר שיווי המשקל. אם המדינה לא תאכוף אותו ייווצר שוק שחור. הוא גורם ליצרנים לספק יותר מהכמות שהצרכנים רוצים לרכוש — עודף היצע.
סיכום עמ' 43; מצגת התערבות ממשלתית עמ' 19
מחיר מקסימום
הממשלה קובעת את המחיר המירבי שבו ניתן לסחור במוצר מסוים. אפקטיבי רק אם הוא נמוך ממחיר שיווי המשקל, ואז נוצר עודף ביקוש Q^D − Q^S ולצידו שוק שחור.
מצגת התערבות ממשלתית עמ' 18; דף הנוסחאות עמ' 1
מכס
מס על מוצרים מיובאים. מחיר הצרכן עולה, הכמות קטנה, הכמות בשוק המקומי עולה; היצרנים המקומיים מרוויחים, הצרכנים מפסידים והממשלה מרוויחה מהמכס.
סיכום עמ' 44; דף הנוסחאות עמ' 1
מכסות ייבוא
הגבלה של כמות הייבוא. הכמות המיובאת קטנה והמחיר בארץ עולה; הצרכנים מפסידים, היצרנים הישראלים מרוויחים, והממשלה לא מרוויחה ולא מפסידה.
סיכום עמ' 45
מס יחסי (מע"מ)
מס שהוא אחוז מהמחיר. גובה המס תלוי בכמות המיוצרת, ולכן ההזזה אינה מקבילה. הסיכום מציין במפורש שלא נלמד על מס יחסי, אך הוא מופיע בדף הנוסחאות ובמצגת.
סיכום עמ' 40; מצגת התערבות ממשלתית עמ' 13; דף הנוסחאות עמ' 1
מס על הרווח
שיעור קבוע t מהרווח. הרווח קטן מ-π ל-π(1−t). מס זה אינו משפיע על הטווח הקצר מפני שאינו כלול בהוצאות בטווח הקצר.
סיכום עמ' 40; מצגת התערבות ממשלתית עמ' 14
מס קבוע (מס גולגולת)
מס קבוע שהיצרן משלם בהנחה שבחר לייצר. זהו חלק מההוצאות הקבועות, ולכן בטווח הקצר אין שינוי במחיר, בכמות, בנקודת הסגירה או בנקודת האיזון — רק הרווח קטן. בטווח הארוך נקודת האיזון משתנה כך שנתחיל לייצר ממחיר גבוה יותר.
סיכום עמ' 40; מצגת התערבות ממשלתית עמ' 4
מס קבוע ליחידת מוצר
מס בגובה t על כל יחידה מיוצרת, כך שסך המס הוא t·Q. הסיבות להטלתו: הכנסות לממשלה, והקטנת השפעות חיצוניות שליליות.
סיכום עמ' 40; מצגת התערבות ממשלתית עמ' 5
מקרה 1 — התערבות במונופול
שלוש בעיות שיוצר המונופול: מחיר גבוה מידי, כמות קטנה מידי, רווחים גדולים מידי. שני פתרונות: מחיר מקסימום (הבעיה — קשה לשערך את ההוצאות ולקבוע את המחיר הנכון), וסובסידיה שמביאה את המונופול לכמות התחרותית.
סיכום עמ' 44
מקרה 2 — התערבות בייבוא
בדרך כלל הממשלה רוצה לצמצם את הייבוא כדי לתמוך ביצרנים המקומיים וליצור מקומות עבודה. ארבע דרכים: מכס, פיחות, סבסוד מקומי, ומכסות ייבוא.
סיכום עמ' 44-45
מקרה 3 — סובסידיה לייצור מול סובסידיה לייצוא
בסובסידיה לייצור נותנים sub על כל יחידה מיוצרת ועקומת ההיצע זזה ימינה; מחיר הצרכן נשאר p. בסובסידיה לייצוא נותנים sub על כל יחידה מיוצאת ועקומת הביקוש עולה; מחיר הצרכן עולה ל-p. מבחינת הצרכנים בסובסידיה לייצוא הם משלמים יותר; מבחינת הממשלה יש העדפה לסובסידיה לייצוא כי הוצאותיה קטנות יותר.
סיכום עמ' 46
מקרי קצה של גמישות
ביקוש קשיח לחלוטין — אין שינוי בכמות, מחיר הצרכן עולה, הנטל כולו על הצרכן, אין פגיעה ברווחה. ביקוש גמיש לחלוטין — הכמות קטנה, מחיר היצרן יורד, הנטל כולו על היצרן, יש פגיעה ברווחה. היצע קשיח לחלוטין — אין שינוי בכמות, מחיר היצרן יורד, הנטל כולו על היצרן, אין פגיעה. היצע גמיש לחלוטין — הכמות קטנה, מחיר הצרכן עולה, הנטל כולו על הצרכן, יש פגיעה.
סיכום עמ' 42; מצגת התערבות ממשלתית עמ' 9-12
משולש הוטלינג
הפגיעה ברווחה כתוצאה ממס. היא בדיוק משולש, והיא נוצרת מהירידה בכמות.
סיכום עמ' 41
נטל המס
חלוקת המס בין הצרכן ליצרן. בגרף — המלבן שבין P צרכן ל-P שיווי משקל הוא נטל הצרכן, והמלבן שבין P שיווי משקל ל-P יצרן הוא נטל היצרן. מי נושא ביותר תלוי בגמישות.
סיכום עמ' 41; מצגת התערבות ממשלתית עמ' 6
נטל העודף
בסובסידיה הרווחה יורדת על אף שהכמות גדלה, מפני שהממשלה צריכה להשקיע יותר. השטח G שבו יורדת הרווחה נקרא נטל העודף.
סיכום עמ' 43
סובסידיה (מס שלילי)
על כל יחידה מיוצרת היצרן מקבל sub. הסיבות: הבטחת מחיר שוק נמוך כדי שהצרכנים יוכלו לרכוש את המוצר, עזרה ליצרן, והשפעות חיצוניות חיוביות.
סיכום עמ' 41; מצגת התערבות ממשלתית עמ' 15
פיחות ותיסוף
שער החליפין הוא NIS/$. פיחות — שער החליפין עולה; תיסוף — שער החליפין יורד. פיחות הוא הקטנת שער החליפין של השקל, ומבחינת הציור הוא דומה מאוד למכס, אלא שבפיחות היצרנים המקומיים והמאקרו-כלכלה מרוויחים ואילו במכס מרוויחה גם הממשלה.
סיכום עמ' 45, 47; דף הנוסחאות עמ' 1
פתרונות לעודף ההיצע במחיר מינימום
ארבע אפשרויות: הגבלת מכסות ייצור, קניית העודפים על ידי הממשלה בעלות (Q^S − Q^D)·P_min, ייצוא (תלוי בכך שבחו"ל יסכימו לרכוש ב-P_min), וסובסידיה — שבה היצרן מקבל את הכמות Q^S במחיר P_min בעוד הצרכן רוכש ב-P_min − sub.
סיכום עמ' 43
רווחה חברתית
עודף יצרן (הרווח התפעולי) + עודף צרכן + תקבולי ממשלה ממסים. זו ההגדרה שממנה ממלאים כל טבלת השוואת רווחה.
דף הנוסחאות עמ' 1
שיווי משקל שוק — ועם מס: P_C − P_P = tQ_D(P*) = Q_S(P*)
בלי התערבות מחיר אחד; עם מס — שני מחירים וכמות אחת. לחפש 'את המחיר' אחרי מס — אין כזה: יש מחיר צרכן ומחיר יצרן שהפער ביניהם הוא בדיוק t, והחלוקה לפי גמישויות ולא לפי מי שרשום כמשלם.
דף הציד
שקילות ההטלה
אם מטילים את המס על הצרכן מקבלים את אותה נקודת שיווי משקל ואת אותם מחירי יצרן וצרכן כמו בהטלה על היצרן. בפועל הממשלה מטילה על היצרן כי זה נוח יותר בירוקרטית — יש פחות יצרנים.
סיכום עמ' 41; מצגת התערבות ממשלתית עמ' 7

תורת הצרכן19

הוכחת אי-החיתוך
הוכחה בשלילה: נניח ששתי עקומות נחתכות, אז A~D ו-B~C, ובנוסף B>A. מ-A~D נובע B>D, ומ-B~C נובע C>D — סתירה, שכן בגרף רואים ש-D>C.
סיכום עמ' 19
חוסר-רוויה
הנחת יסוד של הקורס: הצרכן תמיד נמצא בחוסר-רוויה — אם נציע לו עוד מוצר, הוא ירצה אותו. הצרכן רוצה תמיד את המקסימום.
סיכום עמ' 18
כלל השקל האחרון
בנקודת האופטימום התועלת השולית לשקל שווה בכל המוצרים. זהו הכלי המעשי להקצאת תקציב בין שני מוצרים בעלי מחירים שונים.
סיכום עמ' 21
מעבר מבעיית הצרכן לעקומת הביקוש
שינוי במחיר מוצר X מזיז את קו התקציב ולכן את נקודת ההשקה; אוסף הכמויות האופטימליות של X כנגד המחירים השונים מייצר את עקומת הביקוש D בצירי מחיר-כמות.
מצגת ההרצאה הראשונה עמ' 24
מערכת הטעמים
מכלול ההעדפות של הצרכן בין הסלים השונים. שתי בחירות שונות בין אותם שני סלים אינן טעות — הן פשוט העדפות אישיות שונות.
מצגת ההרצאה הראשונה עמ' 14; סיכום עמ' 18
מפת עקומות אדישות
אינסוף עקומות האדישות יחד. המפה מייצגת את כל מערכת ההעדפות של הצרכן; בשקף מסומנות העקומות I1 עד I5, כשכל עקומה גבוהה יותר מייצגת רמת תועלת גבוהה יותר.
מצגת ההרצאה הראשונה עמ' 16; סיכום עמ' 19
נקודות הקצה של קו התקציב
אם אקנה בכל הכסף רק y — אוכל לקנות I/py יחידות; אם אקנה בכל הכסף רק x — אוכל לקנות I/px יחידות. הקו הלינארי בין שתי הנקודות הללו הוא קו התקציב.
סיכום עמ' 20
נקודת ההשקה (פתרון בעיית הצרכן)
פתרון בעיית הצרכן נמצא בנקודת ההשקה בין קו התקציב לבין עקומת האדישות הגבוהה ביותר האפשרית. נקודה שנמצאת על הקו אך על עקומה נמוכה יותר אינה אופטימלית.
סיכום עמ' 20; מצגת ההרצאה הראשונה עמ' 21
סל
קומבינציה של שני מוצרים (למשל: 3 אננסים ו-2 תפוחים).
סיכום עמ' 18; מצגת ההרצאה הראשונה עמ' 14
סל אפשרי מול סל בלתי אפשרי
נקודות מעל קו התקציב אינן אפשריות (אין מספיק הכנסה). נקודה מתחת לקו כן אפשרית — אבל לא ניצלנו בה את כל הכסף, ולכן חבל. נקודה על הקו מנצלת את מלוא ההכנסה.
סיכום עמ' 20; מצגת ההרצאה הראשונה עמ' 20
עקומת אדישות
אוסף הסלים האפשריים המעניקים לצרכן אותה רמת תועלת בדיוק — כלומר הוא אדיש ביניהם.
מצגת ההרצאה הראשונה עמ' 14, 15; סיכום עמ' 19
קו תקציב
מציג את אפשרויות הצריכה המירביות של הצרכן במגבלת ההכנסה ומחירי השוק שעומדים בפניו. הרכיבים: מחירי המוצרים Px ו-Py, וההכנסה I.
מצגת ההרצאה הראשונה עמ' 19; סיכום עמ' 20
שיווי משקל הצרכןMUx/Px = MUy/Py (MRS = Px/Py)
בחירת סל: השקל האחרון בכל מוצר מניב אותה תועלת. להשוות MUx ל-MUy בלי לחלק במחירים — או לעצור בפינה כשהתקציב לא מתחלק יפה. בטבלאות בדידות בודקים את השקל השולי, לא את התועלת הכוללת.
דף הציד
תועלת (u)
מידת הסיפוק שהצרכן מפיק. הבחירות נעשות על פיה, אך היא אינה ניתנת למדידה ואינה ניתנת להשוואה בין אנשים.
מצגת ההרצאה הראשונה עמ' 9; סיכום עמ' 21
תועלת אורדינלית
במקום למדוד תועלת — מדרגים סלים. נותנים לצרכן מספר סלים המכילים שני מוצרים והוא מדרג אותם. כך נפתרת בעיית המדידה, כי אין עניין בכימות התועלת אלא רק בסדר ההעדפה.
מצגת ההרצאה הראשונה עמ' 10, 13; סיכום עמ' 18
תועלת קרדינלית
ייצוג התועלת במספרים ממש, עבור מוצר אחד. לדוגמה: 1 גלידה = 7, 2 גלידות = 20, 3 גלידות = 28. גישה זו בעייתית כי היא מניחה שאפשר למדוד תועלת.
מצגת ההרצאה הראשונה עמ' 10; סיכום עמ' 18
תועלת שולית (Mu)
התוספת לתועלת כתוצאה מצריכת יחידה אחת נוספת של המוצר. לכן התועלת השולית היא שיפוע גרף התועלת הכוללת.
מצגת ההרצאה הראשונה עמ' 12; סיכום עמ' 18
תורת הצרכן
הענף העוסק בשתי שאלות: (1) מה הצרכן רוצה? (2) מה הצרכן יכול? התשובה המשולבת היא מיקסום תועלת תחת אילוץ תקציב.
מצגת ההרצאה הראשונה עמ' 8; סיכום עמ' 18
תכונות עקומת האדישות
(1) שיפוע שלילי — יורדת משמאל לימין, בגלל הוויתור: כדי לקבל עוד ממוצר אחד צריך לוותר על השני. (2) הוויתור הולך וגדל — ככל שיש לי יותר ממשהו, הוויתור עליו קטן יותר. (3) סדר — ככל שהעקומה גבוהה יותר מציר x, התועלת גדלה. (4) עקומות אינן נחתכות.
מצגת ההרצאה הראשונה עמ' 17; סיכום עמ' 19

תחרות משוכללת23

השוואת רווחה ביבוא
לפי טבלת הסיכום: עודף יצרן יורד ב-B, עודף צרכן עולה ב-(B+E), והרווחה גדלה ב-E. שלושת השינויים העיקריים בפתיחת המשק לייבוא: הקטנת עודף היצרן, הגדלת עודף הצרכן, והגדלת הרווחה — כי הכמות גדלה.
סיכום עמ' 32
השוואת רווחה ביצוא
לפי טבלת הסיכום: עודף יצרן עולה ב-(B+E), עודף צרכן יורד ב-B, והרווחה גדלה ב-E. כלומר גם פתיחת המשק לייצוא טובה למשק מבחינת מיקרו.
סיכום עמ' 33 (המשך פרק התחרות המשוכללת)
מוצר הומוגני
לא ניתן להבדיל בין המוצרים של יצרנים שונים — גם לא מבחינת היצרן עצמו. הדוגמה שניתנה בסיכום: דלק.
סיכום עמ' 28 (הערת שוליים 4)
מידע מושלם
הצרכנים והיצרנים יודעים את כל המידע: אילו מוצרים ניתן לקנות, איפה, ומהו המחיר.
סיכום עמ' 28 (הערת שוליים 5)
מספר הפירמות בענף
בטווח הארוך מספר הפירמות אינו נתון אלא מחושב: מחלקים את כמות השוק בכמות שמייצרת פירמה אחת.
דף נוסחאות עמ' 1, מצגת תחרות משוכללת עמ' 12
משק פתוח
משק המכיל ייבוא וייצוא. ההנחות: 1) אין יכולת להשפיע על המחיר העולמי — עקומת ההיצע/הביקוש מחו"ל גמישה לחלוטין (קו אופקי). 2) מייבאים את המוצר או מייצאים אותו, לא את שניהם. 3) המוצר הומוגני.
סיכום עמ' 31, מצגת תחרות משוכללת עמ' 15
סימוני משק פתוח
p* — מחיר שיווי משקל במשק סגור. Q* — כמות שיווי משקל במשק סגור. p_w — מחיר שיווי המשקל במשק פתוח. Q^D — כמות נמכרת בארץ. Q^S — כמות המיוצרת בארץ.
סיכום עמ' 31–32
עודף ביקוש ויציבות שיווי המשקל
אם המחיר נמוך מ-P*, הצרכנים רוצים לקנות כמות Q^D הגדולה מהכמות Q^S שהיצרנים מייצרים. עודף הביקוש דוחף את הצרכנים להציע יותר, עד שהשוק חוזר לנקודת שיווי המשקל. זה מה שהופך את שיווי המשקל ליציב.
סיכום עמ' 28
עודף יצרן
הסכום הכספי שהיצרן קיבל עבור המוצר מעבר למחיר המינימלי שהוא היה מוכן לקבל. בגרף: השטח שמעל עקומת ההיצע ומתחת למחיר שיווי המשקל. עודף היצרן הוא גם הרווח התפעולי.
מצגת תחרות משוכללת עמ' 14, סיכום עמ' 30
עודף צרכן
הסכום הכספי שהצרכן היה מוכן לשלם עבור המוצר, אך לא שילם. בגרף: השטח שמתחת לעקומת הביקוש ומעל מחיר שיווי המשקל.
מצגת תחרות משוכללת עמ' 13, סיכום עמ' 30
עקומות מצרפיות
בשיווי משקל תמיד עובדים עם עקומת הביקוש המצרפית ועקומת ההיצע המצרפית של כל השוק, ולא עם עקומה של יחידה בודדת.
סיכום עמ' 28 (הערה)
עקומת היצע מצרפית במשק עם יבוא (ΣS)
חיבור ההיצע המקומי העולה עם ההיצע העולמי האופקי בגובה p_w: העקומה עולה עד p_w ואז נשברת לקו אופקי. שיווי המשקל בפועל נקבע בחיתוך שלה עם הביקוש המקומי.
סיכום עמ' 31, מצגת תחרות משוכללת עמ' 16
פדיון
המלבן שנוצר על ידי P* ו-Q*. הוא מתחלק לעודף היצרן (הרווח התפעולי) ולהוצאות המשתנות.
סיכום עמ' 30, דף נוסחאות עמ' 1
רווחה
כלי למדוד אם שינוי במיקרו הוא טוב למשק. רווחה חברתית = עודף יצרן (רווח תפעולי) + עודף צרכן + תקבולי ממשלה ממסים.
סיכום עמ' 30, דף נוסחאות עמ' 1
שיווי משקל
המצב שבו הכמות המבוקשת שווה לכמות המוצעת. הוא נקבע בחיתוך עקומת הביקוש D עם עקומת ההיצע S, ומגדיר את מחיר שיווי המשקל P* ואת כמות שיווי המשקל Q*.
מצגת תחרות משוכללת עמ' 3, סיכום עמ' 28
שיווי משקל הפירמה התחרותיתP = MC (מעל minAVC)
כמה לייצר כשהמחיר נתון מהשוק. לשכוח את הסייג: מתחת לנקודת הסגירה (minAVC) הפירמה מייצרת אפס גם אם P = MC פתיר. בין minAVC ל-minATC — מייצרים בהפסד בטווח הקצר.
דף הציד
שיווי משקל לטווח ארוך
פירמות יכולות להיכנס ולצאת מהענף. הכניסה נמשכת כל עוד יש רווח, ולכן בשיווי משקל של הטווח הארוך מתקיים P = min AC, והרווח הכלכלי מתאפס. בגרף: המחיר מהשוק משיק לתחתית עקומת ה-ATC של הפירמה.
דף נוסחאות עמ' 1, מצגת תחרות משוכללת עמ' 8
שיווי משקל לטווח קצר
מספר הפירמות בענף נתון וקבוע. זו ברירת המחדל בשאלות: אם לא נאמר אחרת, מדובר בשיווי משקל לטווח קצר.
דף נוסחאות עמ' 1, סיכום עמ' 30 (הערה)
שיווי משקל ענפי לטווח ארוךP = minATC, π = 0
כניסה ויציאה חופשיות שוחקות כל רווח. לחשב רווח חיובי 'לטווח ארוך' — אם יש רווח, עוד לא סיימתם: פירמות ייכנסו עד ש-P יורד ל-minATC.
דף הציד
שינוי אקסוגני בשיווי משקל
שינוי חיצוני שמזיז עקומה שלמה. אם הוא מזיז רק עקומה אחת — גם המחיר וגם הכמות ידועים בוודאות. אם הוא מזיז את שתי העקומות — רק אחד משני המשתנים ידוע בוודאות.
סיכום עמ' 29–30
שלושת תנאי הייצור למיקסום רווח
1) תנאי הייצור: בטווח ארוך תייצר אם P ≥ min AC, בטווח קצר אם P ≥ min AVC. 2) ייצור רק בתחום העולה של MC. 3) MC = P.
דף נוסחאות עמ' 1
שש הנחות התחרות המשוכללת
1) היחידה הכלכלית לא יכולה להשפיע על המחיר. 2) אין התארגנות של היחידות הכלכליות. 3) השוק מתייחס למוצר הומוגני. 4) מידע מושלם. 5) אין התערבות ממשלתית. 6) החופש לקנות ולמכור (להיכנס ולצאת).
סיכום עמ' 28, מצגת תחרות משוכללת עמ' 2
תחרות משוכללת
מבנה שוק שבו כל יחידה כלכלית (יצרן או צרכן) סבורה שהתנהגותה אינה יכולה להשפיע על המחיר. הפירמה היא "לוקחת מחיר" ומחליטה רק על הכמות.
מצגת תחרות משוכללת עמ' 2, סיכום עמ' 28